המירוץ אל העננים
פייקס פיק, או 'פסגת פייק', היא אחת מהנקודות הגבוהות ביותר בהרי הרוקי בקולורדו, ומתנשאת ל-4300 מטרים. לקראת סוף המאה ה-19 נסלל כביש עפר פרימיטיבי לפסגה ובשנת 1916 התקיים המרוץ הראשון כדרך לעידוד התיירות להר.
המירוץ התנהל במשך עשורים כאירוע אמריקאי מקומי, אך בשנות ה-80' נוספה קטגוריית ראלי שמשכה את מיטב הנהגים של התקופה, מצוידים במפלצות גרופ B משופרות, ואלה שברו את שיאי המסלול שנה אחר שנה והביאו לו תהילה גלובלית. ב-1988 היה זה ארי ואטאנן ששבר את השיא עם פיג'ו T16 405 והפך את המירוץ לפולחני, בזכות סרטון הטיפוס עטור הפרסים Climb Dance.
בתחילת שנות האלפיים, בעקבות לחצים של ארגונים ירוקים על פגיעת דרך העפר בצמחייה ובבעלי חיים, החל להיסלל כביש אספלט לפסגה באופן הדרגתי, כאשר שנה אחר שנה משתדרג המסלול.
ב-2012 הושלמה סלילת האספלט לכל אורך המסלול – עניין ששינה משמעותית את הרכב המשתתפים וסוגי כלי הרכב המתחרים – ושיאי המסלול נשברו שוב ושוב, עניין שדירבן את מחלקות היח"צ של היצרנים לנסות ולזכות בתואר הרכב הסדרתי המהיר ביותר במספר קטגוריות שונות.
אורך המסלול הוא 19.9 ק"מ וכולל טיפוס של 1,440 מטר. להשלים את המסלול בזמנים הסובבים סביב 10 דקות הוא לא עניין פשוט, ולא רק בגלל שהטיפוס כולל 156 פניות וקטעים רבים ללא מעקה בטיחות; האתגר העיקרי הוא דווקא מזג האוויר, שעשוי להשתנות מספר פעמים במהלך המירוץ.
בעוד למרגלות ההר יכול להיות חם ודביק, הפסגה עשויה להיות קרה ומושלגת (גם בקיץ), ובין לבין יש תמיד סיכוי לגשם וערפל. בנוסף, לקראת הפסגה ריכוז החמצן באוויר נמוך – מה שגורם למנועי בעירה פנימית לאבד עד ל-40% מתפוקתם בדרך למעלה, ולעלייה בפופולריות של מתחרות חשמליות, שאינן סובלות מבעיה זו.
האבולוציה של האורוס
הגרסה של האורוס ששברה את השיא היא ה'Evo', למעשה הגרסה מתוחת הפנים של רכב הפנאי היוקרתי שצפויה להיחשף בימים הקרובים. האורוס שביצע את הטיפוס המשיך לעטות מדבקות הסוואה, אך ניכר כי העיצוב אגרסיבי מבעבר. מנוע ה-V8 כפול המגדשים נותר כנראה ללא שינוי, אך צפוי לזכות לתפוקה משופרת.
את ריצת השיא ביצע אחד מנהגי המבחן של החברה, סימונה פאג'יולי, אשר מחזיק במספר שיאי פייקס פיק ברכבי הנעה אחורית. למעט כלוב בטיחות, רתמות ומושב מירוצים על הרכב להיות זהה לדגם הסדרתי, כולל את צמיגי החצי סליקס הקיצוניים (פירלי P זירו טרופאו R) עימם נקבעה תוצאת השיא.
כדי להבטיח את הצלחתה, למבורגיני בחרה לא להשתתף במירוץ הרשמי שנערך במהלך חודש יולי וסבל השנה ממזג אוויר גרוע במיוחד, ו"סגרה" את הכביש לצורך ריצת השיא ביום בעל תנאים אידיאליים...