בדומה לקוניגסג CC850 ודגמי קצה נוספים שחוגגים את מנוע הבעירה הפנימית בפעם האחרונה לפני עונש המשקל הבלתי נמנע של הסוללות – גם מחליפתה של הוואירה מתמקדת בסאונד, חיבור והנאה מנהיגה. שלדת הקרבון תורמת למשקל של 1280 ק"ג, שהם 67 ק"ג פחות מהוואירה, ו-716 ק"ג פחות מהמתחרה האיטלקית החשמלית פינינפארינה באטיסטה.
המנוע הוא גרסה משודרגת של מנוע הוואירה - יחידת V12 כפולת מגדשים בנפח 6.0 ליטרים מבית מרצדס-AMG המייצרת כעת 864 כ"ס, ו-112 קג"מ - 58 כ"ס יותר מהוואירה החזקה ביותר, ה-NC.
אבל גולת הכותרת היא שהאוטופיה משתמשת בתיבת שבעה הילוכים ידנית מבית Xtrac - שמאפשרת נהיגה במצב אוטומטי-רובוטי להתניידות. כלומר, כמו קוניגסג, אבל בגרסה פחות מורכבת ומתוחכמת, מקבלים פה גם ידני וגם אוטומט בעת ובעונה אחת.
הכוח יועבר דרך דיפרנציאל אלקטרוני מוגבל-החלקה לחישוקי 22 אינץ' אחוריים, עטופים בצמיגי פירלי P זירו קורסה קרביים (325/30). מלפנים נמצא חישוקי 21 אינץ' (עם צמיגים במידה צנועה יחסית, 265/35) שמסתירים בלמים קרבון-קראמיים ענקיים מתוצרת ברמבו. בכל הפינות מתלי עצמות עצה כפולות, עם בולמי זעזועים נשלטים אלקטרונית.
האוטופיה זוכה למראה רך וקלאסי יותר בהשוואה לאווירודינמיקה האקטיבית האגרסיבית של קודמתה, ומוותרת על ספוילרים וכנפיים נשלפות לטובת מראה חלק שמזכיר קצת יותר את הדגם הראשון של פאגאני – הזונדה.
בתא הנוסעים תקבלו כרגיל מתגים ופקדים מאלומיניום שסותתו ביד אמן, עם תשומת לב נדירה לפרטים הכי קטנים. בהתאם לאופי המסורתי של החבילה, הקוקפיט אנלוגי במידה רבה, עם מסך קטן אחד בלבד מול הנהג. עיצוב גלגל ההגה חדש גם הוא, ונבנה מיציקת אלומיניום אחת.
ההיפרקאר החדשה מוגבלת ל-99 יחידות בלבד, כאשר התמחור טרם פורסם - ועם זאת, כל היחידות כבר נמכרו מראש. כמו בדגמים הקודמים של פאגאני, גרסאות מסלול ורודסטר צפויות בהמשך.