לכבוד תחילת שנת הלימוד התשפ"ג, ריכזנו רשימה של דגמים המתאימים לסטודנטים - בטווח המחירים שבין 10,000 ל-40,000 שקלים. טווח מחירים זה מבוסס על מחיר של שנת לימודים אחת - כ-11,000 שקלים לפי שכר לימוד אוניברסיטאי, וכ-38,000 שקלים לשנת לימוד אחת במכללה פרטית.
כלי רכב לסטודנטים צריכים להיות
בגודל קטן יחסית, או לפחות לא-גדולים מדי. באופן עקרוני, אנחנו ממליצים על דגמים עם
תיבת הילוכים אוטומטית "רגילה" (פלנטרית) לטובת העמידות וצמצום הסיכוי לבלאי יקר. יש גם דגמים עם תיבות רגישות יותר - דו-מצמדיות או רציפות - שהפכו פופולריות לפני כעשור, אבל הן מחייבות בדיקה יסודית בנוגע להיסטוריית התחזוקה שלהן (החלפת שמן תמסורת בתיבות הרציפות, החלפת מצמדים/גלגל תנופה/'מוח' גיר בתיבות הדו-מצמדיות).
צילום: ניצן אביבי (מתוך גיליון 305, יולי 2011)
התמקדנו בדגמים ש
נבחנו במבחני הריסוק האירופיים אחרי 2009, אז החל להינתן דגש להגנת הנוסעים מפני פגיעה של מכת "צליפת שוט" הפופולרית בתאונות חזית-אחור; תאונה מסוג כזה עלולה לגרום לסבל רב לאורך תקופה ארוכה.
למרות עלויות המחייה הגבוהות, בסקירה
התייחסנו פחות לצריכת הדלק. צריכה נמוכה תתקבל בברכה, אבל בסביבת התקציב שהגדרנו, מעטים הדגמים האוטומטיים שצריכת הדלק שלהם נמוכה מהמקובל - ובכל מקרה, עד 10,000-15,000 ק"מ בשנה ההפרשים המעשיים בעלות הדלק זניחים. מי שנוסע המון וממש חייב צריכה נמוכה - שיקנה מכונית קטנה, עם תיבה ידנית או רובוטית חד-מצמדית.
לסקירה הכנסנו
דגמים הנפוצים בשוק באופן סביר. לכן, ברשימה לא נמצאים דגמי הונדה (ג'אז, אינסייט, סיוויק האצ'בק) או סקודה פביה למשל. חשוב לקחת בחשבון שקיימת היסטריה בשוק כלפי דגמים קטנים ואסייאתים - דגמים כמו יונדאי i20 וקיה ריו האצ'בק למשל, עם תיבה אוטומטית ובמצב סביר, יכולים להימכר בתוך שעה מהרגע שעלו, לרוב גם בלי בדיקה לפני קנייה. ההיסטריה הזו מובילה למחירי שוק מוגזמים ולקושי באיתור, מה שפוגע בכדאיות שלהם.בהקשר הזה, טויוטה יאריס ויונדאי i10 (בגרסת 1.25 ליטר) סובלות גם מביקוש גבוה וגם ממחירי שוק מופרכים.
צילום: תומר פדר (מתוך גיליון 293, יולי 2010)
מומלץ להתמקד רק בכלי רכב שתוחזקו באופן עקבי, עדיף במרכז שירות אחד או שניים קבועים. כלי רכב כאלו קשים לאיתור - בטח בסביבות המחיר האלו - אבל ההשקעה תשתלם. רוב כלי הרכב ברשימה זמינים בשוק עם 150,000-200,000 ק"מ - אין בקילומטראז' גבוה שום דבר רע, ועדיף רכב שעבר 200,000 ק"מ וטופל בקפידה במרכז שירות מומחה-מותג מאשר רכב שעבר 100,000 ק"מ וטופל באופן לא עקבי או חובבני; גם האמינה במכוניות לא תשרוד חוסר טיפולים. על מכוניות מטופלות, אפשר לעתים לשלם קצת יותר מהמחירון (באופן סביר).
באופן כללי,
בלאי במכוניות ותיקות צפוי להתבטא במחזירי שמן/אטמים שהתבלו וגורמים להזעות/נזילות שמן, או במכלולי מערכת קירור (צינורות, מחברי פלסטיק, משאבת "מים") שהתבלו וגורמים לדליפה של נוזל קירור. מכלולים אלו לרוב זולים להחלפה וחשוב להחליף אותם, אחרת הנזק עלול להיות גדול. מצד שני, אין צורך לתקן כל מכלול - וחשוב לתקן באופן ממוקד וחכם, אצל מי שמכיר את דגמי המותג הספציפי. יודגש כי דגמים המצוידים בשרשרת תזמון אינם בהכרח אמינים או עמידים יותר - והשרשראות ש"מתעייפות" עם הזמן עלולות לדרוש החלפה יקרה.
בסוף הסקירה ריכזנו רשימה של דגמים בעלי גרסאות בעייתיות, שלאדם המוצע כדאי להימנע מהן.
____________________________________________________________________
עד 15,000 שקלים
פורד פיאסטה
שנתונים 2008-2012; מתיחת פנים - 2013-2017
תיבת הילוכים 2008-2012 - אוטומטית פלנטרית (מנוע 1.4 ליטר; 4 הילוכים); 2013-2017 - דו-מצמדית (מנוע 1.6 ליטר)
פורד פיאסטה, נדמה, זו מכונית הסטודנטים המושלמת - מכונית לא גדולה, נעימה ומרווחת יחסית, וכזו שאפילו נראית טוב גם היום. עד 15,000 שקלים אפשר למצוא בעיקר את גרסת 1.4 ליטר מהשנים הראשונות.
מערכת ההנעה, על בסיס מנוע 1.4 ליטר, נחשבת אמינה מאוד, ומחירי חלקי החילוף נמוך. שימו לב לביצוע טיימינג תקופתי ולנקישות מאזור עמוד ההגה - לרוב מדובר בחבק שמצריך הידוק ולא החלפה של מסרק ההגה כולו.
צילום: תומר פדר (מתוך גיליון 306, אוגוסט 2011)
מבחינה בטיחותית, לפיאסטה 7 כריות אוויר (כולל כרית לברכי הנהג) ובקרת יציבות עוד מ-2009, והיא זכאית ל-5 כוכבי בטיחות במבחני הריסוק של 2012.
מי שתקציבם גבוה יותר - כ-30,000 שקלים - יכולים לבחור בפיאסטה משנת 2013 ואילך. בשנים אלו הותקנה מערכת הנעה מתקדמת יותר, הכוללת תיבה דו-מצמדית - יש לפעול באופן מסודר כמו שנכתב בתחילת הסקירה,
הנקודה הרגישה בתיבה הדו-מצמדית אלו המצמדים - עם בעיה שלא תיפתר כנראה אף פעם. שלא כמו דגמי קבוצת פולקסווגן (ורנו, בחלק מהמקרים), בפיאסטה (ובפוקוס, ע"ע) עם מנועי בנזין אטמוספריים הותקן גלגל תנופה - רכיב שמקשר בין המנוע למצמדים - מסוג רגיל ולא מסוג מסה-כפולה, כך שזעוזעים רבים מועברים מהמנוע לתיבת ההילוכים וגורמים לשחיקה מוגברת של המצמדים, ומפעילים את מנגנון הפיצוי של המצמדים כך שהמצמדים נשחקים מהר יותר. למרבה הצער, לא ניתן להתקין גלגל תנופה כפול-מסה במקום גלגל התנופה הרגיל מאחר ואין מקום.
באופן עקרוני פיאסטה סבלה פחות מתקלות ומבלאי בתיבה ביחס לפוקוס - ככל הנראה תוצאה של משקל קל יותר ופחות מאמץ מצד התיבה (ואולי גם פחות רעידות). בכל מקרה, גם לפיאסטה וגם לפוקוס אחריות מורחבת על המצמדים (7 שנים/160,000 ק"מ) ועל הכרטיס האלקטרוני של 'מוח' התיבה (10 שנים/240,000 ק"מ), אבל בשני המקרים הבלאי במצמדים תמיד יהיה גבוה יחסית. החלפת מצמדים שלא במסגרת אחריות תעלה כ-10,000 שקלים.
שימו לב שישנן פיאסטות שהגיעו בייבוא מקביל - מדובר על פיאסטות "רגילות", ידניות או אוטומטיות (וגם בגרסת ST הספורטיבית) בעלות מפרט אבזור שונה ביחס לדגמים מייבוא רשמי - וייתכן שגם ללא האחריות המורחבת שניתנה לדגמים ששווקו דרך היבואן הרשמי. בנוסף, חשוב לוודא במרכזי השירות של פורד כי הרכב מיועד למזרח התיכון/אקלים חם (לפי מספר שלדה) וכך להבטיח תאימות מבחינת מערכות קירור, מיזוג אוויר ודיפוני תא הנוסעים.
____________________________________________________________________
עד 20,000 שקלים
מיצובישי לנסר
שנתונים 7/2009-2015
תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית (מנועי 1.5-1.6 ליטר; 4 הילוכים)
מיצובישי לנסר זו מכונית נשכחת - מי שהייתה להיט מקומי לפני 20-30 שנה, הפכה - בדור האחרון שלה - למכונית לא רלוונטית עקב מחיר גבוה ושינויים בהעדפות השוק. עם זאת, כמו במקרים אחרים בשוק הרכב, יש דגמים שזוהרם מתגלה דווקא בהיותם משומשים - ולנסר היא כזו.
צילום: תומר פדר
לנסר אינה מכונית מוצלחת באופן מיוחד, אבל כמשומשת היא נמכרת במחירים מגוחכים - רק קצת יותר מפורד פיאסטה באותו השנתון, למשל - ולזכותה רמת בטיחות גבוהה יחסית לתקופתה (5 כוכבים, 2009) ובוודאי ביחס למכונית במחיר של 20,000 שקלים לכל היותר.
מה שחשוב הוא לבחור בגרסאות עם מנועי 1.5 ליטר או 1.6 ליטר, המוצעים במרכב סדאן הפחות מועדף עלינו. הסיבה היא שגרסאות אלו מצוידות בתיבה אוטומטית פלנטרית ("רגילה") עם ארבעה הילוכים. הביצועים עצלים, אבל צריכת הדלק סבירה ובעיקר - תיבת ההילוכים היא רגילה ולא רציפה כמו בגרסת 1.8 ליטר.
מ-2012 מוצעת גרסת 1.6 ליטר - למעשה גרסה משופרת של מנוע 1.5 ליטר (4A92, במקום 4A91) ואף היא עם תיבה אוטומטית "רגילה".
סובארו B3
שנתונים 2007-2012
תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית (4 הילוכים)
סובארו B3 גם משתייכת לז'אנר המשפחתיות הקומפקטיות הלא-מאוד מוצלחות, שערכן בשוק נשחט. עם השקתה, הציגה B3 חבילה לא אטרקטיבית - בעיקר בשל מערכת הנעה חלשה במיוחד (אז עם מנוע 1.5 ליטר). לגרסת 2.0 ליטר, שהוצעה עם הנעה כפולה היו ביצועים טובים בהרבה - ועדיין דומים לאלו של משפחתיות 1.6 ליטר טובות.
צילום: תומר פדר
לזכותה של B3 רמת בטיחות מתקבלת על הדעת (4 כוכבים, 2009) - זאת בתנאי שהרכב מצויד בבקרת יציבות; מערכת כזו הוצעה ב-B3 במקור רק בגרסת 2.0 ליטר, בעוד שבגרסת 1.5 ליטר הותקנה המערכת מאמצע 2010; שימו לב שחלק מדגמי 2010 אינם מצוידים במערכת מאחר והם היו ממלאי ישן; בדקו קיומה של בקרת יציבות ברישיון הרכב. המפרט התקני, בכל השנים, כלל 6 כריות אוויר.
למרות ההבדל במבנה מערכת ההנעה ובביצועים, צריכת הדלק דומה מאוד (9-10 ק"מ לליטר) ומחירי השוק של שתי הגרסאות דומה (כ-20,000 שקלים, לכלי רכב עם נתונים "טובים").
מערכת ההנעה הכפולה ב-2.0 ליטר (מבוססת מצמד רב-דסקי) מחייבת החלפת שמן בדיפרנציאלים בכל 60,000 ק"מ, מה שמייקר את הטיפול הספציפי הזה בכ-10% לעומת גרסאות ההנעה הקדמית. בעיה נוספת היא בלאי בארבע ציריות, וציריות אינן חלק זול להחלפה.
פורד פוקוס (דור שלישי)
שנתונים מאמצע 2011 ועד אמצע 2014
תיבת הילוכים דו-מצמדית (6 הילוכים)
הדור השלישי של
פורד פוקוס היה הדגם הראשון של פורד בישראל עם תיבה דו-מצמדית. בראשית סבלה התיבה בפוקוס משני כשלים תכנוניים - שימוש בגלגל תנופה שלא מתאים לסוג תיבת ההילוכים כמו שהוזכר בפיאסטה; שילוב בין סוג התיבה למנוע בנזין אטמוספרי לא-חזק (בעיקר ב-1.6 ליטר) ומשקל עצמי לא-נמוך, שגרמו לתיבה לעבודה מאומצת ולבלאי מוגבר. על פי דיווחים, הבלאי בגרסת 2.0 ליטר מצומצם יותר.
פורד פוקוס יד שנייה - המדריך המלא
במהלך העשור האחרון בוצעו שינויים ושיפורים בתמסורת - הוחלפו סוגי המכלולים בתיבה (מק"טים של מצמדים, מפעילים, מחזירי שמן) והוארכה האחריות על המצמדים ועל יחידת הבקרה של התיבה ('מוח גיר'; יחידה אלקטרונית בלבד) כמו שנכתב בחלק של פיאסטה. כאמור, הבלאי במצמדים בפוקוס תמיד יהיה גבוה יחסית, ו
עלות החלפת מצמדים תעלה כ-10,000 שקלים (כפול ביחס ל-DSG, אם כי בפורד לא נדרש גלגל תנופה חדש, בעוד שבדגמי קבוצת VAG כן נדרש).
צילום: אורי שר
פרט לכך, מנועי הבנזין האטמוספריים - 1.6 ליטר, 2.0 ליטר - נחשבים אמינים ביותר. יש גם כמה יחידות מגרסת 1.6 ליטר טורבו-בנזין (182 כ"ס) עם תיבה ידנית בלבד, אבל הגרסה הזו סובלת ממערכת קירור בעייתית (חלקי צנרת, תרמוסטט חשמלי) אז פחות נמליץ עליה (וממילא יש כמוה מעטות).
את פוקוס ניתן להשיג כיום במחירים זולים מאוד - כ-20,000 שקלים ומטה - כאשר הגרסאות המבוקשות ביותר (האצ'בק, בגרסת 1.6 ליטר/'ספורט' או 2.0 ליטר/'טרנד') נמכרות סביב 25,000 שקלים לכלי רכב עם "נתונים טובים". גרסת האצ'בק 2.0 ליטר/'טיטניום' היא המבוקשת ביותר, ונמכרת בכ-35,000 שקלים לדגמי 2012.
רנו פלואנס/מגאן האצ'בק
שנתונים 2009-2017
תיבת הילוכים בבנזין 1.6 ליטר (110 כ"ס) - אוטומטית פלנטרית (4 הילוכים); בדיזל 1.5 ליטר (110 כ"ס) - דו-מצמדית (6 הילוכים)
רנו מגאן זו מכונית הרבה יותר אמינה ממה שמקובל לחשוב. זה לא שאין תקלות, זה לא שאין מוזרויות, אבל השילוב של מנוע בנזין 1.6 ליטר (110 כ"ס) ותיבת 4 הילוכים, מוכר ומוכח.
שימו לב שאתם בוחרים בגרסה הנ"ל; מ-2013 הוצעה מגאן (וגם פלואנס) מחודשת, עם מנוע בנזין 1.6 ליטר בהספק 115 כ"ס - מתוצרת ניסאן אמנם, אבל עם תיבה אוטומטית-רציפה שאנחנו פחות רוצים ברכב בן עשר. בשוק ישנה גם גרסת 2.0 ליטר - אף היא של ניסאן, גם כן עם תיבה רציפה.
צילום: תומר פדר
רמת הבטיחות טובה לזמנה - אמנם ב-2014 קיבלה מגאן (האצ'בק) 3 כוכבים, אבל אלו הפכו ל-4 הודות לשינוי תכנותי של מערכת ההתרעה של חגורות הבטיחות.
רנו פלואנס - גרסת סדאן למגאן - פופולרית בהרבה מגרסת ההאצ'בק וזולה ממנה (כ-15,000 שקלים, לרכב עם "נתונים טובים") אבל מבחינתנו היא בעדיפות יותר נמוכה מאחר ומדובר במכונית גדולה יחסית, פחות נוחה לחניות באוניבריסטה או ברכבת.
פלואנס פופלרית גם בגרסת דיזל. מנוע הדיזל (1.5 ליטר, 110 כ"ס) והתיבה הדו-מצמדית (מפיתוח של רנו, פורד וגטרג) נחשב אמין ביותר וחסכוני בדלק, אבל יש לקחת בחשבון שב-20,000 שקלים יש בעיקר מכוניות שחוטות ועייפות. בשביל לקבל מכוניות רעננות יש להכין כ-30,000-40,000 שקלים וגם אז - לקחת בחשבון שסביב 200,000 ק"מ יהיה צורך בשיפוץ מזרקי סולר, החלפת מצמדים/גלגל תנופה (מסה כפולה; עלות החלפת מצמדים בלבד כ-10,000 שקלים, ועוד כ-5000 שקלים לגלגל התנופה) והחלפה תקופתית של רצועת התזמון עם משאבת הסחרור של נוזל הקירור ("משאבת מים").
____________________________________________________________________
עד 30,000 שקלים
מיצובישי ספייס סטאר
שנתונים רלוונטיים 2013-2014
תיבת הילוכים אוטומטית רציפה
מיצובישי ספייס סטאר זו המכונית היחידה ברשימת המומלצים המצוידת בתיבה רציפה. חרגנו ממנהגנו מאחר ומדובר במכונית יעילה מאוד ברמה הכוללת - קטנה, אוטומטית, חסכונית מאוד בדלק באופן משמעותי ביחס לכל הדגמים שהופיעו עד כה (וגם ביחס לאלו שיבואו בהמשך) ואפילו רמת הבטיחות שלה מתקבלת על הדעת (4 כוכבים, 2013). כל זה בכ-30,000 שקלים.
צילום: רוני נאק
כמובן שיש בעיות - מעבר לעובדה שספייס סטאר זו מכונית לא מעודנת (בלשון המעטה), ומעבר לכך שלמצוא ספייס סטאר בפחות מ-30,000 שקלים זה אתגר, הבעיה הגדולה היא למצוא רכב שתוחזק כראוי, כולל החלפה תקופתית של שמן גיר. אם לא הוחלף שמן בתיבה, חייה נמצאים על זמן שאול ושיפוץ של התיבה יעלה כ-6500 שקלים. יתרה מזאת, מרווח הטיפולים הרשמי בספייס סטאר הוא שנה או 20,000 ק"מ (החלפת השמן - כל ארבעה טיפולים/80,000 ק"מ) - מרווח גדול מדי ביחס לאקלים הקשה אצלנו, עדיף לטפל בכל 15,000 ק"מ או שנה, המוקדם ביניהם.
דגש נוסף - לספייס סטאר מנוע תלת-בוכנתי. מעבר לעניין הרעידות (האופייני למנועים מסוג כזה), כדאי כאן להעדיף מנוע שלא נסע הרבה - עד, נאמר, 15,000 ק"מ לשנה. המנועים האלו נדרשים לעבודה מאומצת יותר, ואורך החיים שלהם בדרך כלל קצר יותר ביחס למנועים עם ארבעה צילינדרים.
אופל קורסה
שנתונים 4/2015 ואילך (מנוע 1.4 ליטר, 90 כ"ס)
תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית (6 הילוכים)
כמו דגמים אחרים ברשימה, גם
אופל קורסה (E, דור חמישי) לא הצליחה כחדשה - המוצר היה בסדר, המוניטין גרוע. כמשומשת, ההסתכלות שונה לגמרי.
דור E (לא להתבלבל עם
אופל קורסה e החשמלית, מהדור הנוכחי) חלק מכלולים עם קודמו, קורסה D, שלא הייתה סמל לאיכות ייצור. מנוע 1.4 ליטר הוא עקרונית אותו המנוע שסובל מתכנון לקוי (בעיקר רכיבים באיכות נמוכה, בעיקר של צינורות ומחברים של נוזל הקירור) אבל בדור E המחודש נעשו שיפורים באיכות החלקים, כמו-גם בתכנון הבסיסי (תכנון שונה למעברי שמן ונוזל קירור במנוע עצמו) לצד שימוש בתיבת הילוכים חדשה (6 הילוכים) שהפחיתה את מהירות עבודת המנוע לאורך זמן ובכך סייעה להפחתת הבלאי והתקלות.
צילום: בני דויטש (מתוך גיליון 352, יוני 2015)
התוצאה היא שקורסה E נחשבת אמינה - אבל מחירה עדיין זול מאוד, המשקף את הגיבנת התדמיתית שנושא המותג בארץ. כיום ניתן לקנות קורסה דור-מתקדם משנים 2015-2016 במחיר של יונדאי i20 קשישה בחמש-שש שנים(!).
יתרון חשוב לקורסה E - רמת בטיחות גבוהה יחסית (4 כוכבים, במבחן מתקדם יחסית מ-2014) ואפילו אפשרות למערכות התרעה מתקדמות ומקוריות על סטייה מנתיב וזיהוי שלטי מהירות; תוספות אלו הוצעו ברמת הגימור 'אנג'וי' המעודכנת מ-11/2015 (ניתן לזהות את רמת הגימור העדכנית באמצעות מסך מגע מקורי בגודל "7).
יונדאי i20
שנתונים 2009-2014
תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית (4 הילוכים)
יונדאי i20 אהובה מאוד בשוק, במיוחד כמשומשת. כמה שהיא משעממת, ככה היא יעילה - מרווחת, בטיחותית (לזמנה), עם מקדם אמינות גבוה מאוד, המופרע - כרגיל - רק ע"י תחזוקה לקויה. לצד כל אלו, מדובר גם במכונית נפוצה מאוד, כך שקל יהיה למצוא רכב כזה - עקרונית - בזריזות.
החיסרון הגדול של i20 הוא שאהבת השוק מובילה למחירים מוגזמים: על דגמי 2010-2011 נדרשים כ-30,000 שקלים, נדיר למצוא בפחות. אי אפשר להתעלם מ-i20, אבל לקנות אחת במצב סביר ובמחיר טוב זה אתגר מורכב מכפי שנדמה.
צילום: ניצן אביבי (מתוך גיליון 305, יולי 2011)
i20 מוצעת בישראל בעיקר עם מנוע בנזין 1.4 ליטר, אבל ישנה גם גרסה עם מנוע 1.6 ליטר (שאינו חזק משמעותית מ-1.4 ליטר) וכן גרסת 1.2 ליטר (מ-2013, עם תיבה ידנית בלבד).
קיה ריו - מכונית-אחות של i20 - מוצלחת, אבל פופולרית בעיקר בגרסת סדאן, שפחות מתאימה כאן. גרסת האצ'בק, הנפוצה-פחות, מומלצת בהחלט - ומחיריה כ-40,000 שקלים ל-2014-2015. גם היא סובלת מביקוש מופרך, שמוביל למחירים גבוהים ולזמינות נמוכה.
סיאט איביזה
שנתונים 2011-2016
תיבת הילוכים דו-מצמדית (7 הילוכים)
סיאט איביזה הפכה לאהובה בשוק בזכות התדמית הצעירה והמחירים הנמוכים יחסית, כשמאוחר יותר הפכה למוערכת בזכות מערכות ההנעה המתקדמות ששילבו ביצועים וחיסכון בדלק בצורה חריגה ביחס לקגטוריית הסופרמיני.
מבחינה אחזקתית, איביזה מעניקה פחות שקט נפשי בהשוואה לדגמים אסייאתים כמו יונדאי i20 למשל, אבל כל עוד מוצאים רכב שתוחזק כראוי - קניית איביזה אינה סיכון. יתרה מזו, מחירי איביזה נוחים ואין היסטריה כמו שיש על הדגמים האסייאתים, כך שיש עם מה לעבוד.
צילום: תומר פדר (מתוך גיליון 306, אוגוסט 2011)
ב-30,000 שקלים אפשר למצוא איביזה האצ'בק 1.2 ליטר טורבו-בנזין (מנוע CBZ) עם תיבה אוטומטית (דו-מצמדית, DSG דור 2 החל מיוני 2011) עם נתונים "טובים" משנים 2012-2013. במדריך הקנייה שלנו לסיאט איביזה יד שנייה (שיתפרסם בקרוב) מופיעים כל הדגשים שחשוב לדעת לפני שקונים אחת, אבל ההמלצה הבסיסית ביותר היא לבחור ברכב שטופל באופן עקבי במרכזי שירות שמתמחים בדגמי קבוצת פולקסווגן. חשוב לברר בנוגע לטיפולים שקיבלה תיבת ההילוכים (מצמדים/גלגל תנופה מסה-כפולה; שיפוץ 'מוח גיר' - כרטיס אלקטרוני ו/או צובר שמן סדוק בשנם הראשונות ו/או חלקים קטנים בתוך התיבה שמתבלים, כמו המגנט שאחראי על קריאת מיקום המזלגות) ומאדה המזגן (ה"יחידה הפנימית") ולוודא שהרכב נכלל בתביעה הייצוגית בעניין מכלול זה. כמו כן, ודאו כי שרשרת התזמון הוחלפה בשנים האחרונות לזו מהמק"ט העדכני ביותר.
המלצה נוספת - עד 2013 ניתן היה להזמין איביזה עם 6 כריות אוויר; תעדיפו כלי רכב כאלו, המזכים את איביזה בדירוג הבטיחות המרבי במבחני הריסוק האירופיים (5 כוכבים, 2011).
אפשר להשיג איביזה 1.2 ליטר טורבו-בנזין אוטומטית בפחות מ-30,000 שקלים - אם בוחרים בגרסת סטיישן (Flow) המוצעת משנת 2011. בסכום זה ניתן לרכוש דגמי 2014-2015.
____________________________________________________________________
עד 35,000 שקלים
סוזוקי סוויפט
שנתונים 2011-2016
תיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית (4 הילוכים)
למרות שהשיווק של
סוזוקי סוויפט דור-רביעי החל בישראל בתחילת 2011, לאורך זמן מצאנו מודעות בעיקר מ-2012 ואילך - ונדיר שהמחירים יורדים מ-35,000 שקלים. גם סוויפט "סובלת" מהיסטריית קונים בשוק היד השנייה, מה שמסביר את המחירים המופרכים והזמינות הנמוכה.
צילום: ניצן אביבי (מתוך גיליון 305, יולי 2011)
תמורת סכום זה מקבלים סופרמיני מרווחת לנוסעים, אך בעלת תא מטען קטן. מערכת ההנעה אמנם כוללת מנוע קטן יותר ביחס לדור הקודם, אבל עדיין מדובר במכונית זריזה - ואחת היחידות שהיא גם חסכונית גם עם תיבה אוטומטית, עם כ-14 ק"מ לליטר במבחנים שערכנו לה לאורך השנים.
תצוין לטובה גם רמת בטיחות גבוהה - 5 כוכבים (2011) ואבזור בטיחות תקנית הכולל 7 כריות אוויר (כרית אחת לברכי הנהג) ורמת אמינות גבוהה ביותר.
____________________________________________________________________
דגמים שעדיף להימנע מהם
שברולט, אופל - מנועי 1.4 ליטר טורבו (1364 סמ"ק, 140 כ"ס) משנים 2011-2017
דגמי אופל ושברולט עם המנוע הזה (LUV, LUH, LUJ) נחשבים לבעייתיים - איכות חומרים נמוכה (רכיבי מערכת קירור מפלסטיק לא איכותי, משאבת מים מפלסטיק) ותכנון בעייתי למעברי השמן ונוזל הקירור גרמו לכך שהמנועים האלו סבלו מהתחממות. כשלים בגדישה נפוצים אף הם, עקב הצטברות מסיבית של פיח בסביבת מניפת המגדש, כמו-גם בשל התחממות-יתר - שלעתים גם מובילה לסדקים בבית המגדש. כמו כן, ישנם דיווחים על כשלים בחצאיות הבוכנה, שנסדקות בקטע שבין שתי הטבעות העליונות (טבעות הדחיסה).
הדגמים הבעייתיים דגמי אופל (אסטרה/אסטרה ברלינה, מוקה, מריבה, זפירה), דגמי שברולט (סוניק RS, קרוז, טראקס)
צילום: תומר פדר, רונן טופלברג, מערכת אוטו
פיג'ו, סיטרואן - מנוע 1.6 ליטר (אטמוספרי 120 כ"ס, טורבו 156 כ"ס) משנים 2007-2013
סדרת מנועים אלו ("פרינס", דור ראשון) סבלה משלל כשלים - בראשם במערכת התזמון (שרשרת, מותחנים), שגם אינה מוגנת מפני מפגש שסתום-בוכנה. בנוסף, במערכות הנעה האלו ישנו שימוש רווח בחלקי פלסטיק באיכות נמוכה - גלגלות, חלקי מערכת קירור, אטם מכסה שסתומים - כך שמערכת ההנעה עלולה לסבול מדליפת נוזלים על בסיס קבוע. לאורך שנים הוחלפו המק"טים של חלקי מערכת התזמון, אבל התכנון הבסיסי של המנוע אינו טוב.
בנוסף, מהיותו מנוע טורבו-בנזין עם הזרקה ישירה, נדרש להשתמש בשמנים איכותיים - לא דבר מקובל בארץ - מה שעלול לגרום גם להצטברות פיח בראש המנוע - שבמנוע הזה מחייב ניקוי בעלות גבוהה יחסית.
כמו שהצגנו ב
סקירת היד השנייה של סיטרואן C4 פיקאסו, מנוע הטורבו-בנזין 1.6 ליטר עם 165 כ"ס הוא מנוע בתכנון שונה לגמרי, משופר ועדיף משמעותית.
הדגמים הבעייתיים פיג'ו (207, 208, 301, 308 עד שנת 2012, 508 עד שנת 2014, 2008 דור ראשון, 3008 דור ראשון עד 2014, 5008 עד 2014), סיטרואן (C3, C4 משנים 2010-2016, C4, C5 פיקאסו דור ראשון), מיני (קופר, קאנטרימן), DS 3 (עד 2016), פיג'ו RCZ
צילום: תומר פדר
פיג'ו, סיטרואן - מנוע 1.2 ליטר (אטמוספרי 82 כ"ס, טורבו 110 כ"ס) מ-2013 ועד היום
כמו שפרסמנו בעבר, מנוע טורבו-בנזין 1.2 ליטר של קבוצת פיג'ו-סיטרואן סובל מתכנון בעייתי, שעיקרו רצועת תזמון טבולה בשמן. השמן תוקף את תרכובת הרצועה (הכוללת גם גומי) וגורם לה להתפורר. הפירורים עלולים לסתום את מעברי השמן במנוע, מה שגורם ל"הרעבת שמן" - ומכאן מתחילות הצרות.
הבעיה הגדולה היא שתהליך החלפת הרצועה והמותחנים קשה מהרגיל לביצוע, כך שלא פעם נאמר ללקוח כי בוצעה החלפה - אך בפועל לא בוצעה, וגם לא ניקוי מעברי השמן לא מבוצע כראוי (או בכלל). עלות החלפת הרצועה מגיע לכ-3000-4000 שקלים לתהליך המלא. בעת האחרונה ישנה תביעה ייצוגית גדולה בעניין.
הדגמים הבעייתיים פיג'ו (208, 308, 2008 דור ראשון), סיטרואן (C3 מ-2017 ואילך, C4 מ-2015, C3 איירקרוס, C4 פיקאסו), DS 3 (מ-2016 ואילך)
צילום: בן חסון
רנו, ניסאן, דאצ'יה - מנוע טורבו-בנזין 1.2 ליטר, משנים 2013-2018
מנוע זה סובל מכשל תכנוני, הגורם לנזק במנוע כבר אחרי 100-60 אלף ק"מ; מזה כשנתיים מתנהלת תביעה ייצוגית, בארץ ובמדינות נוספות בעולם, ובשלב זה כדאי להימנע מדגמים המצוידים במנוע הנ"ל.
הדגמים הבעייתיים דאצ'יה (דאסטר, דוקר, לודג'י), ניסאן (נוט, קשקאי), רנו (קליאו, קפצ'ור, קדג'אר, קנגו, מגאן קופה/סטיישן, גרנד קופה)
צילום: תומר פדר, בן חסון, יואל פלרמן, מערכת אוטו
____________________________________________________________________
דגמים שנכנסים בתקציב - והם בעלי תיבה רובוטית חד-מצמדית
הונדה ג'אז 1.3 ליטר (עד 2010), סיוויק האצ'בק (עד 2009)
טויוטה אייגו (עד 2020), טויוטה יאריס (עד 2011), טויוטה קורולה/אוריס (עד 2009)
סוזוקי סלריו
סיאט מי/סקודה סיטיגו/פולקסווגן אפ!
סיטרואן C4, C1 (מ-2011 ואילך, בגרסת 1.6 ליטר טורבו), C3 דיזל, C-אליזה עם מנוע 1.2 ליטר אטמוספרי
פיאט 500, פיאט פנדה, גרנדה פונטו
פיג'ו 107/108, 207 עם מנוע 1.4 ליטר; 208, פיג'ו 301 - עם מנוע 1.2 ליטר אטמוספרי
דגמים שנכנסים בתקציב - והם בעלי תיבה רציפה
ניסאן מיקרה
ניסאן ג'וק
ניסאן קשקאי
מיצובישי לנסר 1.8 ליטר
רנו מגאן/פלואנס מנוע 1.6 ליטר (115 כ"ס, מ-2013) ו-2.0 ליטר (140 כ"ס)
____________________________________________________________________
סייעו בהכנת הכתבה
גיא מוטורס, שילת - מרכז שירות מומחה לדגמי קבוצת פולקסווגן, סיאט, סקודה, אודי
מרכז שירות ישי, יהוד - מומחה מאזדה-פורד (לשעבר פוזנר)
אורן שירותי רכב, חולון - מרכז שירות מומחה פיג'ו-סיטרואן
*פורסם ב-03.11.22 (נוסף וידאו)
