אני ישוב ברנו אוסטרל העוטה צבע כחול ומצויד ברמת הגימור הגבוהה ביותר – אספרי אלפין (Esprit Alpine), שהיא למעשה סוג-של מחליפת ה-RS ליין, כרמת גימור מאובזרת וספורטיבית. "מתי תהפוך אלפין להיות מותג משל עצמה, ממש כמו קופרה של סיאט?" עולה בי המחשבה ונקטעת במהרה כשמסמנים לי שאני צריך לצאת אל הדרך.
בכל מקרה, העיצוב החיצוני של רנו אוסטרל נראה נהדר. ממש. משהו ביחידות התאורה המעוצבות כצורת האות הלטינית C שמסרבות להזדקן או להימאס, צללית הצד כשל רכב פנאי קלאסי ללא שטיקים וגלגלים גדולים (חישוקי 20 אינץ') עם מידות גומי נדיבות.
בניגוד ללא מעט מקרים, העיצוב הנאה לא מסתיים במבט מבחוץ, שהרי תא הנוסעים נאה ומודרני ולא רק כלפי הדור הקודם של רכב הפנאי הקומפקטי שלהם, הקדג'אר, שבמקרה הזה מדובר על קפיצת חלל בין-גלקטית, אלא ביחס למוצלחים יותר שבסגמנט.
קפיצת מדרגה, גם באבזור
הדשבורד נמוך ומציג שדה ראיה נהדר קדימה, אך קורות קדמיות עבות ומראות צמודות מעיבות על כך. איכות החומרים טובה, כך גם הנדסת האנוש. בורר ההילוכים התמקם מימין לגלגל ההגה ושם נספרו כבר שלושה מנופים, הבורר הנ"ל, המנוף האחראי על המגבים ומנוף שאחראי על עוצמת השמע. ובהתחלה זה בלבל, שכן יש ידית בקונסולה המרכזית, גדולה ונוחה לאחיזה שהעניקה את התחושה שלה התפקיד הרם הזה, אך לא, זו פשוט ידית הזזה למשטח ובו טעינה אלחוטית לנייד. אגב, יאמר לזכותה שאם היא ממוקמת קדימה, נוח להשעין את פרק היד עליה כשמתפעלים כפתורים בדשבורד.
הגידו שלום לקידמה - לוח מחוונים מוקרן, צבעוני וברור בגודל 12.3 אינץ', מסך מולטימדיה בגודל 12 אינץ' שגם הוא איכותי וצבעוני, כשמשלימה את קבלת המידע תצוגה עילית נאה וברורה בגודל 9.3 אינץ'. ככל הנראה שברמות הגימור הנמוכות לא תקבלו את כל הטוב הזה.
בכלל, אבזור המותרות כאן מרשים למדי, עם מושבים בשילוב אלקנטרה שמצדה ממשיכה להופיע בעוד מספר מקומות בתא, המושבים עצמם מתהדרים בתפעול חשמלי, באפשרות חימום וגם במתן מסאג' למעוניינים. תאורת לד מלאה מלפנים ומאחור, חישוקים בקוטר 20 אינץ', שמשות אחוריות כהות וגג פנורמי. בפנים הרכב יש לנו גם חימום לגלגל ההגה, דלת תא המטען נפתחת חשמלית, הטעינה האלחוטית לנייד שהוזכרה קודם, צימוד אלחוטי לאפל קארפליי ולאנדרואיד אוטו ומולטימדיה עם תפעול קולי שפותחה בשת"פ עם גוגל, בקרת אקלים מפוצלת לשלושה אזורים, מערכת שמע מבית הרמן קרדון עם תריסר רמקולים, תאורת אווירה נאה ותאורת פנים הנדלקת בליטוף, אפילו מאחור, ובטח שכחתי משהו או שניים.
המון מרחב, אך היזהרו ממשולש ברמודה
בסיס הגלגלים של האוסטרל עומד על 267 ס"מ וזה לא כזה מרשים ביחס לטובים שבסגמנט, ועם זאת מרווח הברכיים בשורה השנייה די טוב. תכנון נכון, הכולל רצפה כמעט שטוחה בשילוב מושב הנע על מסילה ויכולת תנועה לפנים ולאחור של כ-15 ס"מ מעניק מרחב נהדר על חשבון תא המטען, או להיפך.
האחרון מרשים בגודלו עם נפח ממוצע של כ-500 ליטר אך כשהמושבים האחוריים נמצאים קדימה, מגלים שיש מעין "בור" בין רצפת תא המטען ובין המושבים. אם במקרה נפל לכם משהו חשוב לתוך אותו בור אתם יכולים להפרד ממנו לנצח, כי הוא יעלם כאילו הגיע למשולש ברמודה. אגב, נראה כי במקור הרצפה כללה שני גבהים, אבל ברכב ההיברידי שלנו, אין אפשרות לקבל רצפה בגובה הנמוך ביותר כתוצאה מבליטה שמפריעה. אין גם גלגל חלופי.
בידוד רעשים נהדר, קוטר סיבוב לא פחות
כבר במטרים הראשונים מבינים שגודל ההבדל העצום בין הדור הקודם של רכב הפנאי של המותג הזה ובין האוסטרל לא נגמר בעיצוב החיצוני או בתא הנוסעים, שכן השקט בתא הנוסעים הוא מרשים למדי. ניכר כי השקיעו כאן בבידוד רעשים - רחשי צמיגים כמעט ולא חדרו אל תא הנוסעים, גם במהירויות בינעירוניות.
יש לזכור כי הכבישים בספרד סלולים היטב, לא רק ביחס לכבישי פתח תקווה, אלא ביחס לאירופה בכלל ובהחלט ייתכן כי זה ירשים פחות אצלנו. עם זאת, מוכן לשים את יהבי שהבידוד יהיה מהטובים שבקבוצה. אבל זה לא נגמר בבידוד רעשים שכן בכל הנוגע לספיגת מהמורות או פסי האטה, ניכר כי נעשתה עבודה טובה בכיול המתלים.
ואם חשבתם שבזה נגמר השוס, אז רק אספר שיש מתלה אחורי רב חיבורי שכולל גם היגוי אחורי של עד חמש מעלות, כשהתוצאה היא קוטר סיבוב דומה לזה של הקליאו, להלן הסופר מיני של הקבוצה, משמע יכולת תמרון עירונית ברמה שלא הכרנו מרכב פנאי קומפקטי עממי.
אגב, לא כל הגרסאות יצוידו במתלה הזה, לחלקן ככל הנראה יגיע גם מתלה אחורי פשוט בהרבה – קורת מתח ללא היגוי אחורי.
מרשים ביומיום, אך אדיש למדי
רנו אוסטרל מציע מספר יחידות כוח, ונכון לעכשיו אף אחת מהן אינה לוגמת סולר. בתחתית ההיצע יש מנוע בנזין 1.3 ליטר עם 130 סוסים, יש יחידת כוח היברידית מתונה עם שני הספקים (140 ו-160 סוסים) ויש יחידת כוח היברידית אסלית עם שני הספקים (160 ו-200 סוסים). בהמשך תהיה גם הנעה חשמלית מלאה.
יחידת הכוח שהועמדה לרשותנו הינה הבכירה מכולן, דהיינו היברידית מלאה עם 200 סוסים. עכשיו, תנו לי רגע להתעכב על תיבת ההילוכים: כולנו מכירים תיבה אוטומטית-פלנטרית או תיבה אוטומטית-רובוטית, או תיבה אוטומטית-רציפה ויש יוצאות דופן כמו מפצל כוח כדוגמת התיבה בקונצרן טויוטה או מה שיש לנו כאן – שתי תיבות הילוכים תחת מעטפת אחת, כאשר האחת שייכת למנוע הבנזין ולה חמישה יחסי העברה והשנייה שייכת למנוע החשמלי ולה שלושה יחסי העברה, כשאר ישנם חמישה עשר שילובים אפשריים. לכל השילובים האלה אחראי מנוע חשמלי והתוצאה היא העברות נעימות למדי ולמעשה כמעט ואינן מורגשות.
עם זאת, לא הכל ורוד, שכן במהירות בינעירונית הורגשה השהייה גדולה, לעיתים שתי שניות ויותר וגם אז הכוח נבנה בהדרגה שאמנם נעימה, אך התוצאה הכוללת היא שלמרות המספר היבש של 200 סוסים, להלן מספר נאה לכל הדעות, יש בהחלט צורך לתכנן עקיפה. אז תגידו למה לא לתת שניים, שלושה קליקים על המנוף מאחורי גלגל ההגה ולהכין את התיבה מראש לעקיפה, ואתם צודקים. אך המנופים מאחורי גלגל ההגה שולטים על עוצמת הבלימה הרגנטיבית ולא על הורדת ההילוכים.
הרשים בהחלט
צריכת דלק או יכולת שביל, נבדוק כאשר נערוך היכרות מעמיקה יותר, בכבישים ובשבילים המוכרים לנו. שהרי טעימה כזאת, או תרצו התרשמות ראשונית, זה נחמד והכל, אבל לא יוכל להחליף מבחן מקצועי ורציני.
ועדיין, ההתרשמות הראשונית הזאת, שחשפה לנו את המגרעות ואת היתרונות, מספרת לנו משהו בבירור – רנו אוסטרל, לפחות בתצורה שקיבלנו, לא רק שמראה שהינו טוב לאין שיעור מקודמו, שהרי בהחלט ראוי להסתכל למובילי הקבוצה בלבן שבעיניים. ואת זה נפתור במבחן השוואתי לכשיגיע.
לדברי רועי שחורי, סמנכ"ל קרסו לחטיבות רנו ודאצ'יה, רנו אוסטרל יגיע לישראל כנראה בינואר 2023 ואולי עוד בסוף השנה, כשיחידת הכוח תהיה היברידית ותגענה מספר רמות גימור, ביניהן זאת עליה ברברתי לא מעט.
*פורסם ב-06/11/2022 (נוסף וידאו)