פורסם במקור בגיליון 30, אוגוסט 2006
במשך כמעט עשור שלטו מנועי הדיזל ביד רמה במשעולי ארץ הקודש. אומנם רוב היבואנים הציעו גם אופציית בנזין, אבל זו הייתה אחראית לפרוסה זניחה בעוגת המכירות. אז הגיע - בתזמון וקונטקסט מצוין - איסוזו רודיאו, שהראה כי אפשר למכור רכב שטח עם מנוע בנזין. אחריו הגיע
שברולט טריילבלייזר והפך ללהיט מכירות במושגים מקומיים. עכשיו החליטה דלק מוטורס לנסות ולעלות על הגל בתחום ממנו משך יבואן פורד הקודם (מכשירי תנועה) את ידיו לפני שנים, וחידשה, בפברואר האחרון, את שיווקו של
פורד אקספלורר.
למבחן קבלנו את רמת הגימור "אדי באוור", על שם איש שטח מפורסם ומצייד (outfitter) נחשב שאחראי לדקורציה (גם לסובארו יש רמת גימור "אדי באוור" לאאוטבק). מבחינת הקהל הישראלי, ההבדלים הבולטים בין
רמת הגימור XLT הבסיסית לבין "אדי באואר" המהודרת הם שינויי עיצוב קלים מבחוץ (סבכה קדמית - "גריל", מדרגות צד, תוספות כרום וצבע זהב מבחוץ) וכן תוספת אבזור: בקרת אקלים מפוצלת במקום מזגן רגיל, מערכת שמע עם מחליף דיסקים, ריפודי זמש ועוד; כל אלו תמורת תוספת של כ-35,000 שקלים למחיר. מבחינה מכנית - שלדה, מתלים, מערכת הנעה - הזהות מוחלטת.
צילום: ניצן אביבי
פנים הרכב מעוצב בצורה שונה מעט מהמקובל, ולוקח שניה או שתיים להתרגל להנדסת אנוש שונה. ובכל זאת התוצאה הסופית חיובית למדי. ריפוד המושבים משאיר תחושה איכותית, ובמבט ראשון גם שאר התא מיישר קו עם התחושה. אבל בדיקה קרובה יותר מאכזבת - פלסטיקים נוקשים, הרכבה רופפת - ותחושת האיכות נפגמת. המושב מתכוונן לעשרה כיוונים שונים וטווח ההזחה רחב, כך שקל להגיע לתנוחת נהיגה טובה. כמעט. דוושת בלם החניה ומשענת היד בדלת, שמפריעות לרגל שמאל, פוגמות בתמונה. עם ההתנעה חודר לתא רחש, קל, של מנוע V8 בריא, כמו שצריך. האוטו גולש מעדנות אל מחוץ לחניה ולדרך.
הצמד תיבת הילוכים/מנוע מספק תאוצות זמינות בכל מהירות. התיבה אומנם מכוילת לנועם על חשבון זריזות, אבל לעולם לא תסרב לבצע קיק-דאון. דווקא המנוע הוא החוליה החלשה בשרשרת ההינע - זה לא שהוא חלש ממש, אבל מנפח של 4.6 ליטר ציפיתי ליותר מחץ ויותר גמישות. אולם כאמור, גם מה שיש מספק למדי. על הכביש המהיר מתייצב המנוע על מתחת ל-2000 סל"ד ומתקבל שיוט נעים, שקט וחלק. בסל"ד גבוה יותר, ותחת עומס ישמיע המנוע את קולו - צליל נעים למדי, שלא תואם לאווירה הנינוחה שמשרה האוטו.
צילום: ניצן אביבי
העניין הוא שהנינוחות נפגמת קשות כאשר הכביש משובש - שיכוך ההחזרה חלש מדי והאוטו מתחיל לקפץ ולהיטלטל. בכביש מפותל לא מצליח האקספלורר לממש את הפוטנציאל שטמון בארבעת מתליו הנפרדים - אין אומנם את חריקות הצמיגים ואובדן האחיזה שהכרנו מההיסטוריה האמריקאית, אבל הקפיצים, הבולמים ומוטות הייצוב מאפשרים זוויות גלגול חריפות ותנודות מרכב רבות מדי וארוכות מדי. יחד עם הגה חסר תקשורת (אם כי בעל משקל ודיוק סבירים) ותחושת ניתוק כללי, הדחף לתקוף פיתולים נעלם חיש מהר. את האש הדינמית מכבים סופית בלמים חלשים וחסרי תחושה, וזו כבר בעיה גם ביום יום, ולא רק לנהגי מבחן.
בשטח המצב דומה - הביצועים יותר ממספקים, אבל המתלים אינם מאפשרים להביא אותם לידי מיצוי. אפילו על שבילים טובים יחסית ישמעו אולטימטומים חריפים מצד הנוסעים להוריד את הקצב. בשבילים משובשים הם יזכירו לנהג את פסיקת בית המשפט נגד שימוש בטלטולים...
דווקא במשחקי עבירות, בהן המהירות נמוכה בין כך וכך, המצב מעט טוב יותר. אומנם הנתונים הרשמיים אינם מבטיחים - זווית גישה של 28.3 מעלות היא נתון שגם רכבי פנאי רכים מצליחים להתעלות עליו - אבל מערכת ההנעה של האקספלורר, שכוללת LOW קצר למדי (1:2.48, בשילוב ראשון קצר במיוחד), מצליחה להעביר את הכוח ביעילות אל הקרקע, גם כאשר המתלים קצרי המהלך מנתקים את אחד הגלגלים מהקרקע. אם משהו משתבש, וחלק כלשהו נגע בכל זאת בקרקע, הנהג יכול להיות שקט שכל מה שדורש הגנה מוגן ע"י מיגון הגחון, שמשאיר תחתית חלקה מבליטות ומאלמנטים פגיעים. גם קוטר הסיבוב המעולה עוזר בקטעים הצפופים (ובעיר).
צילום: ניצן אביבי
שיהיה ברור - לא מדובר במתחרה לפטרול משופר (או לא), אך האקספלורר ייקח את הנהג ההרפתקן לכל נקודה סבירה על פני המפה, גם אם מדי פעם הוא יצטרך להתפשר על הנתיב המדויק. אולם כדי לנצל את יכולותיו של האקספלורר בשטח יש לנקוט שני צעדים - לנתק את בקרת היציבות, לתפוס פיקוד על מוט ההילוכים.
בקרת האחיזה (שככל הנראה לא ניתנת לניתוק מוחלט) מסרסת את האקספלורר, אולם
הצבת מוט ההילוכים במצב "1", "2" או "3" אפשרה לנו לעקוף אותה. פעם נעצרנו באמצע מעלה דרדרתי עם אוטו שמסרב לזוז, פעם סירב האוטו להאיץ ליותר משישים על שביל-יער בהרי ירושלים וממש סירב להירתם למאמץ טיפוס דיונה. בכל המקרים הפתרונות שהוצעו החזירו את האקספלורר לחיים - ההספק המלא עמד שוב לרשות הנהג והמכשולים הוכרעו.
נקודה אחרונה - ברכב המבחן גילה בלם החניה חולשה, והתקשה להחזיק את הרכב במקומו במדרונות תלולים - לא כדאי לסמוך עליו.
רגל כבדה על הדוושה, או נסיעה עירונית יצליחו להפיק פחות מ-5 ק"מ לכל ליטר בנזין, לא מפתיע בהתחשב בנתוני המשקל וההספק, אבל בנסיעה רגועה בכביש בין עירוני דיווח מחשב הדרך על צריכה של 9 ק"מ לליטר - תואם באופן מפתיע את נתוני היצרן ולא פחות ממרשים.
צילום: ניצן אביבי
פורד אקספלורר טומן בחובו פוטנציאל גדול, שחבוי לא עמוק מתחת לפני השטח. הוא מציע את אופצית ה- V8 הזולה ביותר בישראל, ומציע שני מושבים נוספים ביחס למתחרה הישיר, שברולט טריילבלייזר (שנתוניו תואמים בצורה מדהימה את אלו של אקספלורר). האבזור עשיר יחסית, לפחות ברמתה גימור שנבחנה, ולא נדרש הרבה כדי להפוך אותו לכלי שטח לגיטימי של ממש - מיגון הגחון האופציונאלי הוא צעד ראשון, אליו כדאי להוסיף סט בולמים משופר (גם אם ימרות השטח שלכם צנועות למדי).
מי שיחפוץ ביכולת שטח משופרת צריך רק לפתוח קטלוג אמריקאי ולבחור סט קפיצים שיגביה מעט את הרכב ויתמוך טוב יותר במשקל, אולי איזו נעילה או שתיים, פגושים שישפרו את זוויות הגישה ועוד. אז, הבעיה האמיתית תהיה מה לבחור...
