כאשר קטגוריות מתערבבות וההבדלים שביניהן מטשטשים,
פיג'ו 408 החדשה קשה להגדרה. "ה-0 היחיד באמצע המספר", אומר לי ג'רום מישרון, מנהל המוצרים של פיג'ו, "מציין שזו מכונית סדאן", כשהוא מתייחס לכך שאם היה זה רכב פנאי היו באמצע המספר שתי ספרות של אפס. "ה-4 מסמנת שהרכב ממוקם בהיררכיה בין ה-3 ל-5".
אבל גם אם הצרפתים מגדירים את 408 כסדאן, ועם זאת מדגישים שיש לה צללית של קופה מרובת דלתות, הם מעטרים אותה עם חצאיות מגן היקפיות ואיפור קרוב, ומציינים כי מרווח הגחון, 18.8 ס"מ, די גדול, וזה נתון מקובל בדגמי פנאי. מנגד, הגובה, 148 ס"מ, אינו כזה וכמו במכוניות סדאן רגילות. "קטגוריות מתערבבות וקשות להגדרה. זה לא מה שהיה פעם ואנחנו רוצים לפנות עם הרכב לקהל חדש".
"היו ימים שדגמי ה-4 היו הלב של פיג'ו. האם אתם מוצאים קשר?", אני שואל, ומשרון אינו מזכיר את גרסאות הקופה של דגמי 406 ו-407, בוודאי לא את 408 הסינית (שהיא גרסת סדאן ל-
308) – ובכל זאת, הוא מוצא הקשר אחד: "407 סדאן הייתה מיוחדת בעיצוב ואולי זה הקשר”.
הוא אינו מסכים שיש דמיון בצללית לדגמי סיטרואן עכשוויים כמו C4 X ו-C5 X. בכל אופן, 408 חולקת אותה פלטפורמה EMP2 ואותו בסיס גלגלים של 279 ס"מ הן עם הדגם הגדול יותר של סיטרואן כמו-גם עם פיג'ו 508. "הקבוצה מחפשת גישות מודרניות יותר, וצללית כזו היא משהו שכולם אוהבים כרגע גם בגלל האווירודינמיות".
צילום: Peugeot
הכרות בבוקר
בבוקר, בחוץ, 408 החדשה נראית הרבה יותר טוב מאשר בתמונות וזקוקה פחות להגדרות. אותו בסיס גלגלים גדול, ממד האורך המכובד (469 ס"מ), הגובה הלא-מופרז, יוצרים רכב אלגנטי בהופעתו. החזית האגרסיבית למראה דומה למה שראינו ב-3008/5008 לאחר מתיחת הפנים שלהם. במרכז השבכה הסמל המחודש - מעין איור של ראש האריה בלבן על לוח שחור שמזכיר תגים שילדים אוהבים לתפור על מדי צופים. תוויות שחורות דומות צמודות גם לדופן, ואני לא בטוח שאני אוהב את זה.
הקווים החדים בדופן בוטים אף הם, והצללית ייחודית בגלל קו הגג הנמוך המודגש על-ידי המרחק הגדול יחסית של המרכב מהאספלט המודגש על-ידי פס מיגון. מאחור, השמשה האחורית המשופעת, מכלול הפגוש הגדול והמתריס, מעין "אוזני חתול" בקצה העליון של השמשה. כל אלה מסיימים רכב שעיצובו מקורי וייחודי, והמבנה שלו הוא כמה דברים – פנאי-קופה מונמך, או אולי סדאן-קופה מוגבה. כנראה כל אלה (ואולי עוד).
צילום: Peugeot
נכנסים
המבנה הבסיסי של סביבת הנהג הוא כמו בדגמי פיג'ו של השנים האחרונות, אותו i-קוקפיט שעיקרו לוח מחוונים מוגבה הנמצא מעל ההגה המונמך והקטן ביחס. פתחי האוורור משתלבים היטב בסביבת הנהג ובקווים הרוחביים בה. האווירה נשכרת מריפוד עור איכותי ומחומרים מכובדים.
חידוש משמעותי הוא צג המולטימדיה הגדול ("10), ולמערכות בשליטתו גם פקדים חיצוניים לקיצורי דרך השולטים בעיקר בבקרת האקלים. בנוסף, בצג שורת פקדים וירטואליים במשבצות גדולות שניתן לשנות את תפקידיהם.
צילום: Peugeot
במחוונים המוקרנים התצוגות רעשניות (בייחוד התלת-ממדית), וחסרה כזאת קלאסית שתתאים למכונית שכולה אלגנטיות, ומוזר שאין מד סל"ד. הנדסת האנוש טובה מאשר בדגמים אחרים של פיג'ו, גם אם ההתנעה עדיין דורשת לחיצה ארוכה מדי ושינוי מצבי הניהוג בצג איטי. המערך הבטיחותי שודרג: נוספה אפשרות לראיית לילה ובקרוב יתווסף מעבר נתיב אוטונומי.
תנוחת הנהיגה, מציינים בפיג'ו, נמוכה משמעותית מאשר ברכבי פנאי, אבל היא גבוהה מאשר במכוניות נוסעים רגילות. תנוחת הנהיגה נוחה בעיקר אם מסתגלים, כמוני, לאותו מיקום נמוך של גלגל ההגה הקטן. הראות לאחור מוגבלת.
צילום: Peugeot
מאחור המרחב טוב, מרווח הרגליים מעולה אך מרווח הראש רק נאות בגלל גג הזכוכית המשתפל, ושדה הראייה משם מעט מוגבל. לתא המטען מבנה שימושי ונפח נאה – 471 ליטרים בגרסה ההיברידית-נטענת בה נהגנו, 536 ליטרים ברגילה.
המניע
פיג'ו 408 מוצעת בתחילת דרכה בהנעה היברידית-נטענת מבוססת מנוע טורבו-בנזין 1.6 ליטר ובשתי גרסאות הספק, 180 כ"ס ו-225 כ"ס, ולשתיהן אותו נתון מומנט של 36.7 קג"מ; בראשונה מייצר מנוע הבנזין 150 כ"ס ובשנייה 180 כ"ס, ובשתיהן הספק המנוע החשמלי זהה, 110 כ"ס.
צילום: Peugeot
לסוללה 12.4 קוט"ש והטווח בחשמל בלבד 63 ק"מ. בנוסף, תוצע באירופה גרסת טורבו-בנזין 1.2 ליטר 130 כ"ס ומחוצה לה 1.6 ליטר 225 כ"ס. בכל הגרסאות תיבה אוטומטית 8 הילוכים וההנעה קדמית. בהמשך יוצעו גרסאות היברידיות-מתונות ובהמשך חשמלית. ל-408 אין מנוע דיזל והוא לא יוצע עם תיבה ידנית.
רכבי ההדגמה שהגיעו לסיטג'ס, הסמוכה לברצלונה, היו מהגרסה הנטענת החזקה. כיאה להספק ולמומנט המכובדים, נתוני הביצועים ראויים – מ-0 ל-100 קמ"ש ב-7.8 שניות, עד 233 קמ"ש – והיכולת נשמרת גם כאשר רזרבות החשמל נגמרות. עם זאת, ביחס לעיצוב היה חסר קצת פלפל.
כאשר הרכב הותנע, הטווח חשמלי שעמד לרשותנו היה 30 ק"מ, ובפועל הרכב עבר כ-35 ק"מ באופן נעים. היכולת החשמלית נאותה וניתן להגיע לאזור ה-140 קמ"ש ויותר. המעבר בין חשמל לבנזין לפעמים מורגש, והתיבה אינה זורמת במצב 'ספורט'.
צילום: Peugeot
להרים
שמונה בבוקר ובחוץ עוד חושך; ספרד מתעוררת מאוחר בחורף. אחרי תדריך ואספרסו קצרים אנחנו יוצאים למיטב כבישי ההרים שמדרום לברצלונה. השמש מתרוממת לאט, אבל היא אינה מחממת כמו שמציין מד הטמפרטורה במכונית. אבל הכבישים טובים, מהירים ושופעי פניות מגוונות, ואלה מאפשרים לאריה למתוח שרירים ולטרוף עיקולים במהירויות גבוהות.
לעיתים הרכב מזכיר ימי עבר עם הידוק קו סמלי מאחור עם העברת משקל, אבל לרוב 408 מתנהל באופן סולידי. אפילו הכוח הרב התקשה לאתגר את היכולת הגבוהה של הצמיגים, בין אם אלה 205/55-19 או 245/40-20.
צילום: Peugeot
אני מתקשה למנן את פעולת הבלמים בכניסה לפנייה, והם עלולים להינעל ללא צורך, ביחוד עם הצמיגים הרחבים יותר. להגה המהיר תגובות נחושות, משקל קל מדי במצב רגיל, עדיף במצב 'ספורט'.
נוחות הנסיעה בכבישים הבין-עירוניים טובה, רעשי הכביש מסוננים היטב ורעשי הרוח פחות. בעיר, בייחוד עם הצמיגים שעל החישוקים הגדולים יותר, נוחות הנסיעה טובה פחות.
צילום: Peugeot
מבלבלת
408 היא מכונית אחת שיש לה מספר הגדרות, למבנה ולעיצוב מרכיבים שונים, היא אינה ממוקמת בסגמנט אחד ולכן יש לה מתחרות מקטגוריות שונות. כך או כך, לפי פיג'ו 408 נמצאת בתחום העליון של הקטגוריה המשפחתית, אבל המחירים המשוערים הנשמעים גבוהים מאלה של 508 שאף היא יקרה למדי. אנשי פיג'ו טוענים ש-408 אינה מכונית נישה, אבל מצפים שתימכר בכמויות נמוכות מאשר
3008 ו-308.
אבל הסיכום הכולל הוא ש-408 היא מכונית יפה ומיוחדת והיא אינה גובה מחיר על כך בשימושיות. פנאי-קופה-מונמך או קופה-ארבע-דלתות-מוגבהת – אנחנו לא נתלונן כל זמן שהצרפתים לא יפריזו במחיר.
צילום: Peugeot
