עולם המשאיות, כמו זה של המסחריות, מתנהל בקצב שונה מאשר זה של מכוניות נוסעים. ביטוי אחד לכך הוא במספר השנים של דור אחד – 12 שנים בכלים לעבודה, 6 שנים באלה לשימוש פרטי.
בכל זאת, ענייני אופנה וטעם הם לא הדבר החשוב, שינויי מבנה מוגבלים למדי. ולא שזה העסק שלנו, אבל בארה"ב, למשל, ראשי-גורר חדשים היום לא מאוד שונים מאלה מלפני יובל; יש כמה דגמים שהם כמעט זהים. או לגמרי.
דאף: לא ממש נכון
דאף פועלת אחרת בשנים האחרונות. היצרן ההולנדי (בבעלות פאקאר האמריקאית; גם קנוורת', פיטרבילט) הציג בשנים האחרונות מספר סבבים של דגמים חדשים בשלוש הסדרות שלו, והתחיל בכך כבר לפני שלושים שנים.
ובכן, ב-1992 הציגה דאף את הדגמים הבינוניים 65, 75 ו־85 – ואלה אוחדו שש שנים מאוחר יותר ב־1998 ל־CF – דגם ורסטילי למגוון עבודות. קפיצה בזמן ל-2017 תפגיש אותנו עם הדגם האחרון של CF, שזכה עם XF מאותה שנה בתואר "משאית השנה הבין־לאומית 2018".
סדרת ה-CF המקורית משנות התשעים |
צילום: DAF
דגם זה הוא היותר רב-משימתי בהיצע. הוא מתחיל במשאית חלוקה קטנה יחסית ומסתיים בראש-גורר לעבודות קו; ניתן להרכיב עליו שפע של מתקנים לעבודות ייעודיות, לא רק בזכות טווח המשקל הגדול אלא גם בגלל שפע אופציות הסרנים, כולל אל המונעים או המהוגים. ויש לו גם לא מעט גרסאות לעבודות כבדות, גם מעבר לאספלט.
ב-2021 הציגה דאף דור חדש לסדרה הכבדה שלה, זו שהייתה ל-XF ב-1997 (החליפה אז את 105), ועל XF חדש הוסיפה שני דגמים חדשים: XG, +XG. השקה לא הייתה (כי קורונה) אבל הדגם הזה זכה בתואר 'משאית השנה הבין־לאומית 2023' (ITOY).
דאף הציגה ב-2022 דור חדש לסדרה האמצעית שלה – ושינתה את הסימול שלה, מ-CF ל-XD. בהתחלה הוצגו הגרסאות לעבודות קו וחלוקה כמו-גם כאלה המהוות בסיס להתקנים מסוימים.
צילום: יואל פלרמן
הגרסאות הכבדות, לעבודות תשתית למשל, הוצגו בהמשך בתערוכת באומה שנערכה באוקטובר, ואלה יושקו בסוף הרבעון הראשון של 2023. בכל אופן, אנשי דאף יכולים להיות גאים בעצמם, מכיוון שאותה XD זכה אף היא בתואר הנכבד של 'משאית השנה הבין־לאומית' – ושתי זכיות כאלה ברצף זה בהחלט משהו.
כמה דברים נוספים
במהלך השנים, חידושים בדגמי משאיות ורכב כבד התמקדו בשיפור צריכת הדלק והפחתת מזהמים דרך הפחתות משקל במגוון רכיבים, שיפור יעילות המנוע ומכלולים נוספים, קצת טיפול אווירודינמי ככל שאפשר. יחד עם אלה נרשמו שיפורים בבטיחות ובתפעול ועוד קצת בתנאי המחיה של הנהג.
צילום: יואל פלרמן
זה מה שדאף עשתה גם הפעם, אבל בתחום אחד היא הלכה עוד קצת: שיפור משמעותי בשדה הראייה של הנהג, והחשיבות שלו בעיקר בתנועה ובפעילות עירונית ברורה. הקו התחתי של השמשה הקדמית, ששטחה הכולל 2.3 מ"ר ושל החלונות נמוך ככל שאפשר והחלק העליון של הדשבורד בנוי כך שלא יפריע.
בדלת הנוסע חלון (כמו בדאף הקטנה [וליילנד רואדראנר] ומאז שנות השמונים), וכדי למקסם את אפשרות השימש בו, ניתן לקפל את מושב הנוסע; בנוסף למצלמת פינה תקנית, ניתן לרכוש גם מערך מצלמות־צד/מסכי־פנים המחליף את המראות הרגילות – שמיקומן שופר כעת – ולזה יתרונות תפעוליים רבים.
צילום: יואל פלרמן
הכניסה לתא הנהג קלה יותר, ודאף טוענת לטווח תנועה נרחב במיוחד של מושב הנהג וההגה. ממשק הנהג/מערכות שופר אף הוא, עם דגש על מיקום נכון של הפקדים בגלגל ההגה ובסביבת הנהג (כולל גישה מיידית), צגים ולוח מחוונים חדשים, הכל להנדסת אנוש המכוונת לבטיחות: 'ידיים על ההגה, עיניים על הדרך'.
בנוסף, ובזכות הארכת תא הנהג, אזור הקריסה החשוב בתאונת חזית, הוגדל ב-40 ס"מ, ודאף מצדה טוענת לבטיחות הפסיבית הטובה בעסק. בצד השני (של תא הנהג), תא שינה משופר עם מיטה שאורכה 220 ס"מ ורוחבה 70 ס"מ.
צילום: יואל פלרמן
עוד הוסיפה דאף ושיפרה את היעילות האווירודינמית, גם בתחתית הרכב, ולכך אמורה להיות השפעה גם על שאון הרוח. שיפורים נעשו גם במנוע.
המנוע, MX-11, חדש, ומוצע בחמש רמות הספק, בין 300 ל-450 כ"ס (הפער בראשונה 30 כ"ס, בהמשך 40 כ"ס), ובחידושים: הזרקת סולר משופרת, מדחס חדש ליעילות רבה יותר, מערכת יניקת אווירה חדשה. תיבת TraXon של ZF, תקנית לאחר ששופרה. דאף הפחיתה את משקל הרכב באמצעות טיפול ברכיבים. דאף טוענת כי הרכב ידידותי מאוד לבוני מרכבים, עניין חשוב בכלל, בדגם זה בפרט.
צילום: יואל פלרמן
וגם: בנוסף לגרסאות לעבודות קשות, תחל דאף לשווק ב-2023 את הגרסה החשמלית של XD. לזו טווח הספק הנע בין 230 ל-480 כ"ס, בין 2 ל-5 מארזי סוללות ולטווח הנע בין 200 ל-500 ק"מ.
ואחרון: דאף טוענת כי לדגם החדש איכות נסיעה ונהיגה מעולות ממש.
האוטו הארוך, זה הקצר
מסיבה שידועה, אולי, לאנשי דאף, גם השקה זו יצאה ממשטח הנמצא בצמוד למרינה (שזה נחמד), אך ממש בצמוד (שזה גם בחזור) קטע ממש ממש צר, עם פנייה אחת ימינה לא ידידותית בכללי, עם פוטנציאל סכסוך עם סמי-טריילר בפרט. בהמשך, ביציאה מהעיר, כיכרות לרוב, אספלט לא משהו. ואז יוצאים לכביש המהיר.
צילום: יואל פלרמן
פתחתי במנה העיקרית: ראש גורר עם 450 כ"ס, ברת הגימור הגבוהה יותר (תא שינה גדול וכיו"ב) שיש לו אותו מערך מצלמות־צד/מסכים. בגרסאות הכבדות יותר שלוש מדרגות, אך הכניסה הייתה נוחה מאוד, וארגון המושב וההגה מוצלח וקל. אכן, טווח התנועה שלהם גדול מאוד, ועם יציאה נחמד שההגה עולה למעלה.
התפעול קל מאוד – החל מההתנעה, עבור בהתארגנות סביב ועד תחילת תנועה. מערך המסכים ממוקם נכון, איכות התמונה – חדות וניגודיות – טובה מאוד, ושדה הראייה משופר, מאוד. כמובטח. כל העניינים האלה היו בעלי משמעות רבה כבר בשני הקילומטרים הראשונים של התוואי, ויתרונם בלט לא רק בשליטה אלא גם בנינוחות.
צילום: יואל פלרמן
נוחות הנסיעה בעיר הייתה ברמה מכובדת ביותר, ונכון שזה לא כוחות (וביותר ממובן אחד), אבל יש לא מעט יצרני מכוניות שטוב יעשו אם יתנסו בכך (ומיד נשוב לכך ואליהם). שברים, טלאים, שינויי גובה – כולם נספגו היטב, ורק באמפים גדולים חייבו האטה (וטוב שכך, כי לכך נועדו).
בנהיגה בכביש המהיר לא היה דבר שיאתגר את הרכב, שהיה עמוס (41 טון), אבל ללא שינויי גובה של ממש. בכל אופן, עם 85 קמ"ש ותנועה צנועה, אפשר היה להתרשם גם מערך השליטה, לוח המחוונים, ושאר מרכיבי הממשק עם המכונה – ואכן, כצעקתה. הכל ברור ונהיר, מאורגן כיאות וקל לתפעול בזכות פקדים בסימן 'נכון' – בגודל, במיקום, בפעולה. אנחנו מכירים לא מעט יצרני מכוניות נוסעים עם דגמים עכשוויים, בעיקר חשמליים, שראוי היה כי יעשו ביקור התרשמות בתא הנהג.
וכן, הרכב גם שקט. המנוע נשמע מרוחק למדי ופעולתו חלקה. רעשי הצמיגים נמוכים ובאופן מרשים מאוד רעשי הרוח מפגינים נוכחות צנועה למדי, למרות המבנה הכללי של הרכב – גם בגלל הטיפול האווירודינמי בכלל, היחס בין חזית הרכב לאחורי תא הנהג בפרט. ממש כאן יצוין כי איכות החומרים, ההרכבה והגימור מכובד ביותר. וכמו לאחר פעמים קודמות – על ראשי-גורר של דאף, לא במשאיות – ציינתי באוזני המארחים שאני מעדיף הגה עם משקל מעט כבד יותר.
בכניסה למגרש החנייה איכשהו מכשול בפינה נעלם מהעיניים לשבריר שנייה, כאילו והמצלמה (ו/או המסך) לא הפרידה כיאות בינו לבין הרקע.
צילום: יואל פלרמן
לאחר מכן לקחתי משאית רגילה, ולאחר היציאה מהעיר פניתי איתה לכביש משני, מתעקל ועם עלייה קלה. ובכן, היכולת הדינמית של הכלי העמוס מצוינת, הביצועים בעלייה בהחלט בסדר והשליטה במורד ממש יעילה. וגם כאן נוחות ואיכות הנסיעה היו ברמה מכובדת ביותר. וגם הפעם העדפתי את ההגה כאן.
לשנה הבאה
דאף XD תתייצב בישראל ב-2023, ואז ניתן יהיה להתרשם ממנה במתארי נהיגה ועבודה אופייניים לכאן ובפרק זמן ארוך.
הדגם החדש של דאף, ככל שאפשר להתרשם בנהיגה קצרה, מרשים ביותר – באיכויות הניהוג וברמת החיים שהוא מעניק לנהג, בתפעול, בשדה הראייה המעולה, וגם באיכות הכוללת ובביצועים.
מי שמסתובב בשוק כדי לקנות רכב שכזה לעבודה, כדאי מאוד שיתרשם מהדגם החדש הזה. יש הרבה מאוד ממה.
צילום: DAF
