מה רצינו בסך הכל? לטייל! אבל שיא הקיץ הוא תקופה מאתגרת לחובבי הטיולים. אמנם השמש שוקעת מאוחר ומאפשרת לשהות בשטח עד לשעה מאוחרת יחסית, אבל מזג האוויר הלוהט והלח בלתי־ידידותי בעליל ברוב חלקי הארץ. גם בכלי רכב ממוזגים למשעי, החוויה, איך לומר? אפעס, מפוקפקת-משהו. כי כל יציאה מהרכב לגיהינום שבחוץ, משכנעת מהר מאוד לברוח בחזרה לתוך האקווריום הממוזג... ולכן שמנו פעמינו לאזור היחיד בישראל שמציע שוטטות מהנה בגבהים של מעל 1000 מטרים, מראה ירוק ורענן ואווירה "אירופאית" ככל שניתן + טמפרטורות נעימות של הרבה פחות מ-30 מעלות ואחוזי לחות נמוכים גם באמצע אוגוסט.
בישראל יש רק אזור אחד כזה – צפון רמת הגולן. אפילו הגליל העליון לא יכול להתחרות בצפון הרמה במידת הקרירות הנעימה (ביום הטיול, הטמפרטורות בגליל היו גבוהות בלא פחות מ-10 מעלות[!] מאלה שבמג'דל-שמס). בניגוד לטיולים הקודמים, שהיו מיועדים רק לרכבי שטח "אמיתיים" כמו ג'ימני – כלומר בעלי תחום "נמוך" בתיבת ההעברה ("הילוך כוח"/LOW) – הפעם מסלול הטיול נע על צירים שחלקם סלולים, וכל עוד אינו נערך בחורף (בוצי מאוד ואף מושלג), הוא מיועד ומתאים גם לרכבי פנאי כפולי הנעה עם גחון גבוה מהמקובל, כאשר את רובו (עד לירידה מהחרמונית וכניסה ליער אודם) ניתן לבצע בקלות גם עם רכבי פנאי בעלי הנעה לשני גלגלים.
המסלול שלנו מתחיל על כביש 99 (שמטפס מקרית שמונה לעיירה מסעדה), בצומת עין-קיניא, נע דרך סמטאות הכפר הדרוזי עין-קיניא ו"ציר הדובדבן" ליישוב נמרוד ולעיירה מג'דל-שמס שלמרגלות החרמון, עובר ב"גבעת הצעקות" ויורד אל בקעת יעפורי וברכת-רם בינות למטעי דובדבנים ותפוחים. משם עולים לסדרת תצפיות נוף מרהיבות מגובה רב (סביב 1,200 מטרים) מפסגות הר כרמים, הר ורדה, החרמונית והר אודם, ומסיימים בג'ובה הגדולה על כביש 978 (ממסעדה לצומת ווסט).
צילום: דרור ברלי
לאן מטיילים: צפון-מזרח רמת הגולן.
אבני דרך במסלול: כביש 99, צומת עין קיניא, עין קיניא, "ציר דובדבן", נמרוד, יער נמרוד, מג'דל-שמס, גבעת הצעקות, בקעת יעפורי, ברכת רם, הר כרמים, הר ורדה, בוקעתא, חרמונית, אנדרטת פלס"ר 7, יער אודם, הר אודם, תל קצעה, כביש 978, הג'ובה הגדולה.
אורך המסלול: כ-41 ק"מ.
עונה מומלצת: כל השנה. ההעדפה הברורה היא כמובן לחורף ולאביב (בהסתייגות של התמודדויות עם בוץ חלקלק, הרבה בוץ טובעני, ואף שלג וקרח) אבל בשיא הקיץ זהו האזור בהא הידיעה לברוח אליו מהחום הגדול, וכמובן בסתיו. אנו סקרנו את המסלול באמצע אוגוסט וגם בצהרי היום בהחלט היה נעים עד כמעט קריר, עד כדי כיבוי המזגן בג'ימני ונסיעה בחלונות פתוחים.
עבירות: קל לכל רכב כביש-שטח עד נקודה 45 (אנדרטת פלס"ר 7). מהכניסה ליער אודם (נק' 46) המסלול קל עד בינוני לרכבי שטח עם הילוך-כוח. בינוני+ לרכבי פנאי ללא הילוך כוח. המסלול מיועד ומומלץ גם לרכבי פנאי כפולי-הנעה ללא הילוך כוח דוגמת דגמי סוזוקי ויטארה, סובארו XV/פורסטר/אאוטבק,דאצ'יה דאסטר, עם עדיפות לכאלה המצוידים במיגון גחון ובהגבהה. בקיץ ובסתיו לפני בוא הגשמים והשלגים, רובו של המסלול, מנקודת ההתחלה עד לאנדרטת פלס"ר 7 הצמודה ליער אודם, אפשרי גם לרכבי פנאי עם הנעה לשני גלגלים.
אבל – וזה אבל גדול. בחורף התמונה משתנה מקצה לקצה: הרבה שלוליות ענק ובימים המושלגים גם שלג עמוק וקרח על הדרכים הצדדיות עד כדי סיכון ממשי בנהיגה. בשבילים תפגשו בהרבה מאוד בוץ טובעני ובוץ חלקלק, עד כדי קשיי עבירות ממשיים גם לרכבי שטח משופרים בטיפוס לפסגה המושלגת של הר אודם.
ניווט: בינוני-קשה. בעיקר בתנועה דרך סמטאות הישובים הדרוזיים ובדרכים הצדדיות הצרות שסביב מג'דל-שמס וברכת רם, כולל כמה שבילים "לבנים" שקל מאוד לאבד ולפספס וגם לטעות בפניות סמוכות זו לזו – היו ערניים וממוקדים.
נקודות להפסקה/מנוחה: לאורך כל המסלול.
צילום: דרור ברלי
שמירת טבע: לא להשאיר אשפה, לא לרדת משבילים. גם בהפסקות מנוחה, החנו את הרכב בצד השביל ולכו ברגל לנקודת ההפסקה/מנוחה.
מגבלות צה"ל: אין. קחו בחשבון שכמה מהצירים נושקים לגדר המערכת בגבול עם סוריה ובימי מתיחות בצפון עלולים להיות סגורים. בימי אמצע השבוע, תפגשו לעתים בכלי רכב צבאיים ובחיילים בנקודות שונות. לא לרדת משבילים בכלל, ובפרט במקומות שסביבתם חשודה במיקוש!!!
תדלוק אחרון לפני כניסה למסלול: תחנת דור אלון גן הצפון על כביש 99, סמוך לחורשת טל.
ציוד נדרש: רכב שטח/רכב פנאי עם הנעה כפולה, תקין ומתודלק, גלגל רזרבי תקין + כלי החלפת גלגל, ציוד חילוץ (רצועות, שאקלים, קומפרסור, ערכת תיקון תקר, את חפירה) אוכל ושתיה/מים, קרם הגנה, כובע, נעלי הליכה.
סיפור הדרך
מטפסים מקרית שמונה בכביש 99, עוברים את עיקולי הבניאס, ופונים שמאלה בצומת עין-קיניא. זו נקודת ההתחלה
0.0 ק"מ. בצומת עין קיניא על כביש 99. איפוס ספידומטר. פונים שמאלה לירידה ארוכה לכיוון הכפר עין-קיניא
1.9 ק"מ. אחרי שחוצים את "גשר הידידות", כיכר. ממשיכים ישר בעליה לתוך הכפר עין קיניא.
עין קיניא. כפר דרוזי במורדות הר החרמון. הקטן מבין ארבעת היישובים הדרוזיים בצפון רמת הגולן. הוכרז כמועצה מקומית ב-1982. נכון לסוף יולי 2022 מתגוררים בכפר 2,177 תושבים. המילה "קנייא" פירושה "תעלת מים", בשל תעלות המים הרבות באזור.
2.0 ק"מ. פנייה חדה ימינה בעליה תלולה, ליד "מינימרקט המרכז" עם שילוט בצבע אדום.
2.2 ק"מ. שמאלה, ומיד ימינה לעליה תלולה ברחוב. חפשו סימון שביל אדום
2.5 ק"מ. צומת T. פונים שמאלה
4.2 ק"מ – 0.0 ק"מ. השביל האדום שובר שמאלה לדרך כורכר. איפוס ספידומטר. פונים שמאלה לדרך הכורכר – תחילת "ציר הדובדבן". משני צידי השביל מטעי דובדבנים ותצפיות נוף מרהיבות לכיוון ברכת רם מדרום, נווה אטי"ב והחרמון מצפון.
צילום: דרור ברלי
1.1 ק"מ. משמאל – היישוב נמרוד. מימין –מצפה נמרוד – נקודת תצפית יפה לכיוון ברכת רם והכפר הדרוזי מסעדה.
נמרוד. או נח"ל נמרוד, הוא יישוב כפרי יהודי מדרום להר החרמון, השייך למועצה האזורית גולן. זהו היישוב היהודי הגבוה ביותר בישראל - 1,125 מטרים, בפסגת הר קטע. שם היישוב נובע מקרבתו למצודת נמרוד הצלבנית (קלעת נמרוד) בקרבת היישובים הדרוזיים מג'דל-שמס, עין-קיניא ומסעדה והמושב נווה אטי"ב. הוקם על-ידי גרעין נח"ל ב-1981 והתאזרח ב-1999. נכון לשנת 2019 מונה היישוב 6 משפחות וכלכלתו מבוססת על תיירות ונופש (צימרים).
2.3 ק"מ – 0.0 ק"מ. צומת נמרוד, על כביש 9898. ממולנו יער נמרוד. איפוס ספידומטר. ממשיכים ישר, עם סימון שביל הגולן (לבן-כחול-ירוק).
0.2 ק"מ. פיצול. פונים ימינה.
0.7 ק"מ. פיצול. פונים בשביל השמאלי, בעלייה.
1.3 ק"מ. צומת. פונים שמאלה, בירידה נכנסים למג'דל שמס.
מג'דל-שמס. עיירה דרוזית במורדות הר החרמון. היישוב השני הצפוני ביותר בישראל אחרי מטולה, והיישוב הגבוה בישראל (בין 1120 ל-1230 מטרים) הוכרז כמועצה מקומית ב-1982 אבל מוכר עד היום בכינוי "כפר". מקור השם בארמית, ומשמעותו "מגדל השמש", זאת מאחר שבשל גובהו של היישוב מאירות אות וקרני השמש עם הזריחה קודם לשאר היישובים בסביבה. נכון לסוף יולי 2022, מתגוררים במג'דל-שמס 11,447 תושבים. פרנסתם העיקרית על חקלאות (בעיקר תפוחים ודובדבנים) במטעים הממוקמים למרגלות היישוב בבקעת יעפורי, ובחורף – גם על השכרת ציוד סקי למבקרי אתר החרמון. לאחרונה החל ביישוב פיתוח התיירות – נבנו בתי מלון ונפתחו צימרים, מסעדות ושאר אטרקציות לתיירים.
1.5 ק"מ. צומת, ממשיכים ישר.
1.7 ק"מ. פונים ימינה, ושוב ימינה, לרחוב הראשי של מג'דל שמס, מול תחנת הדלק "TRUCK".
1.9 ק"מ. כיכר. פונים שמאלה ומיד עוד כיכר, שם פונים ימינה, ביציאה הראשונה (הימנית ביותר).
2.7 ק"מ – 0.0 ק"מ. צומת, עם גדר וקיוסק קטן. זו "גבעת הצעקות" המפורסמת. איפוס ספידומטר. ממולנו – גדר המערכת על הגבול עם סוריה. ממול, בשטח הסורי, גבעה ובית בראשה. הבית נראה תמים, אולם מסביבו ניתן לראות צינורות אוורור של בונקר צבאי סורי הממוקם מתחתיו. לאחר הביקור במקום, ממשיכים עם הכביש בעיקול ימינה לאורך גדר המערכת.
צילום: דרור ברלי
גבעת הצעקות. לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש רמת הגולן על-ידי צה"ל, קו ההפרדה בין ישראל לסוריה שהפך לקו גבול, חצה בין משפחות הדרוזים המתגוררים ברחבי רמת הגולן, כאשר חלק מבני המשפחה מתגוררים בצד הישראלי של רמת הגולן וחלק בצד הסורי. לפני שטלפונים הפכו לנפוצים בכל בית, ובוודאי הטלפונים הסלולריים והאינטרנט, כאשר בני משפחה רצו ליצור קשר זה עם זה, היו מגיעים למקום הזה בצד הישראלי ובצד הסורי והתחילו לצעוק זה אל זה כאשר חלק מהצועקים הצטיידו גם במגאפונים. בשנת 2011, בתחילת מלחמת האזרחים בסוריה, כאשר נשקפה סכנת חיים ממשית לדרוזים תושבי הצד הסורי של רמת הגולן, היווה המקום מוקד חיכוך כאשר תושבי הצד הסורי ניסו לחצות את הגבול על מנת להימלט ולהתאחד עם בני משפחותיהם מהצד הישראלי.
0.1 ק"מ. כביש צר מצד שמאל. פונים שמאלה בזהירות. הדרך צרה מאוד והופכת לירידה תלולה. זהירות בחורף!!!
0.7 ק"מ. סוף הירידה התלולה, צומת. ממשיכים ישר, על גשרון מעל נחל סער (יבש בקיץ). מימין ניתן לראות שרידי טחנת קמח עתיקה.
0.9 ק"מ – 0.0 ק"מ. שביל מימין. איפוס ספידומטר. פונים ימינה לדרך צרה בין מטעי תפוחים.
0.1 ק"מ. צומת T. מול אורוות סוסים. פונים ימינה.
1.1 ק"מ. מעבר מתחת ל"גשר" צר וגבוה – צינורות מים עם ברזים בתחתיתם. מיד צומת – פונים שמאלה בדרך כורכר.
1.6 ק"מ. צומת. ממשיכים ישר, על כביש משובש.
2.6 ק"מ. צומת. פונים ימינה לכיוון דרום. הכביש מתפתל בסרפנטינות חדות בירידה לבקעת יעפורי. בחורף הכביש עלול להיות קפוא – זהירות מהחלקות!!!
4.7 ק"מ – 0.0 ק"מ. פנייה שמאלה לכיוון ברכת רם. איפוס ספידומטר. פונים שמאלה. מיד מתחילה ירידה לכיוון ה"טיילת" על שפת ברכת רם. בסיום ה"טיילת" הכביש ממשיך בעלייה תלולה. מטפסים בעלייה (בחורף – כלי רכב בעלי הנעה לשני גלגלים יתקשו מאוד ואולי גם לא יצליחו לעלות – כאשר מושלג וקפוא, העלייה מסוכנת גם לרכבי 4x4!!!).
צילום: דרור ברלי
1.5 ק"מ. סוף העלייה וצומת. פונים שמאלה – לפי שילוט "קטיף עצמי ברכת רם".
1.7 ק"מ. פיצול. פונים שמאלה, עם סימון שביל הגולן.
2.4 ק"מ. צומת. פונים ימינה בירידה (קפואה ומסוכנת בחורף!!!). מולנו הר כרמים ומאחוריו מצד שמאל – הר ורדה.
2.7 ק"מ. פיצול בסוף הירידה. פונים ימינה וחוצים במעבר אירי (זורם ומוצף בחורף, אבל עביר לרכב).
3.9 ק"מ. צומת T. פונים ימינה על הכביש לכיוון מערב.
4.1 ק"מ. ימינה, לעלייה לפסגת הר כרמים.
4.9 ק"מ. ברחבה מתחת לאנטנות בראש הר כרמים. החנו את הרכב וצאו לתצפית לכיוון צפון, אחת היפות ביותר בישראל. מתחתיכם בקעת יעפורי וברכת רם וממול – החרמון. בחורף כאשר מושלג ובתנאי שאין ערפל והראות טובה – התצפית הזו עוצרת נשימה ממש. לאחר התצפית, שבים על העקבות לנק' 29.
5.6 ק"מ – 0.0 ק"מ. סוף הירידה, בנק' 29. איפוס ספידומטר. פונים ימינה לכיוון מערב.
0.2 ק"מ. פונים שמאלה לאורך שדרת ברושים, לטיפוס להר ורדה בכביש משובש.
1.0 ק"מ. צומת. פונים ימינה בעליה בכביש מפותל, משובש ומלא בורות – זהירות על צמיגי חתך נמוך! עוברים בעיקול חד שמאלה – ליד טנק "שוט" חתוך. ממשיכים בעלייה.
2.6 ק"מ. בראש הר ורדה, ליד האנטנות. כאן יש מיגוני בטון נגד צליפות מהצד הסורי, ובכל זאת, הר ורדה מעט גבוה מהר כרמים, ומעניק תצפית היקפית יפה של 360 מעלות, הן לכיוון הר כרמים בצפון והן לכיוון החרמונית מדרום. בסיום הביקור, שבים על העקבות לנק' 33
3.2 ק"מ. בנק' 33, בעיקול ליד הטנק החתוך. ממשיכים ישר בירידה.
3.7 ק"מ. צומת T. פונים ימינה בכביש לכיוון דרום.
4.6 ק"מ. צומת. חוצים לדרך שממול, שמתעקלת שמאלה לכיוון מזרח ליד שיבר מים מוקף בגדר. הדרך צרה ומתפתלת בין מטעי תפוחים.
5.2 ק"מ. צומת. פונים שמאלה ומיד ימינה על דרך כורכר.
5.5 ק"מ. פיצול. פונים בשביל השמאלי, ליד מבנה של בית ספר בפאתי בוקעתא.
5.8 ק"מ. צומת T. פונים ימינה, על דרך כורכר רחבה
6.2 ק"מ. משמאל – בריכת שוע (מוקפת גדר תיל, לא ניתן לטבול).
6.9 ק"מ. צומת, בין שתי בטונדות. פונים שמאלה לטיפוס לחרמונית.
7.9 ק"מ. צומת על החרמונית. ימינה – לתצפית הדרום-מזרחית. שמאלה – לתצפית הצפון-מזרחית. פנו כרצונכם. בסיום התצפיות, יורדים מההר בחזרה לנק' 42.
צילום: דרור ברלי
הר חרמונית. הר געש רדום, חלק מקו התלים הישראלי. שוכן בין הר ורדה להר בראון, מזרחית לאל-רום. גובהו 1,211 מטרים מעל פני הים והוא ההר השני בגובהו ברמת הגולן, אחרי הר ורדה ומפסגותיו נשקף נוף מרהיב. שמו של ההר בערבית – תל א-שייח'ה, נגזר משמו של החרמון – ג'בל א-שייח'. על פי המסורת הדרוזית, "א-שייח'ה" היא אשתו של "א-שייח'", וברכת רם השוכנת ביניהם היא "עין כחולה" שנועדה לסייע לשייח'ה לוודא שבעלה השייח' נאמן לה... שמו העברי של ההר, "חרמונית", מהווה אם כן נגזרת נקבית של שמו של הר החרמון, בדומה לערבית. על ההר מוצבי צה"ל מבטון. המוצב הדרומי משקיף על עמק הבכא, רכס הבוסטר, קונייטרה, הר בנטל והר אביטל. המוצב הצפוני משקיף לכיוון החרמון, הר ורדה והר כרמים ומעבר לגבול הסורי – ג'ובתא-אל-חשב, טורנג'ה ותל-אחמר.
9.8 ק"מ – 0.0 ק"מ. בנק' 42. איפוס ספידומטר. ממשיכים ישר לכיוון מערב וכביש 98 בכניסה הדרומית לבוקעתא.
1.1 ק"מ. צומת, על כביש 98. ממול – אנדרטת פלס"ר 7. זוהי נקודת סוף הטיול לרכבי פנאי שאינם כפולי הנעה. בסוף הביקור באנדרטה, כלים בעלי הנעה כפולה וגחון גבוה יפנו כאן שמאלה בכביש לכיוון דרום
אנדרטת פלס"ר 7. לזכר חללי פלוגת הסיור של חטיבת השריון 7 הסדירה, שנפלו במלחמת יום הכיפורים. האנדרטה ממוקמת בסמוך להר חרמונית ולעיירה בוקעתא, היכן שנפלו למארב סורי ונערך אחד הקרבות הקשים במלחמה, בו השתתף הפלס"ר ולמעשה נמחק מהסד"כ ב-9 באוקטובר 1973. על רחבת האנדרטה הוצב נגמ"ש M113 הפגוע ששימש את לוחמי הפלס"ר בקרב בו נהרגו 24 מהם.
1.2 ק"מ. פונים ימינה לשביל הגולן דרך שער בקר (פותחים, נכנסים וסוגרים אחרינו) ונכנסים ליער אודם. ביער נמצא אורנים, אלונים ואשוחים, והוא מזכיר במראה ובתחושה יער אירופי. מכאן למעשה מתחיל פרק ה"שטח" הרציני הראשון בטיול – שביל משובש ומחורץ, עתיר באבנים, בורות ושברי ענפים ומצריך זהירות בכלל, עם צמיגי חתך נמוך בפרט. בחורף הוא בוצי מאוד ורצוף בשלוליות ענק שבאורח פלא, עבירות גם לרכבי פנאי כפולי הנעה אבל דורשות תנועה זהירה מאוד. לאחר סופת שלגים כבדה השביל עלול "להיעלם" מתחת לשלג ולדרוש נהיגה זהירה עוד יותר.
צילום: דרור ברלי
1.5 ק"מ. פיצול. פונים בשביל הימני, עם סימון שביל הגולן.
1.9 ק"מ. פיצול. פונים בשביל הימני, עם סימון שביל הגולן.
2.3 ק"מ. צומת, על שביל כורכר כבוש. עוברים בשער בקר (פותחים, עוברים וסוגרים אחרינו).
3.0 ק"מ. עוברים בשער בקר (פותחים, עוברים וסוגרים אחרינו) ומיד פונים ימינה בחדות, לכיוון צפון-מזרח.
4.1 ק"מ. שביל מימין. מתעלמים וממשיכים ישר. פסגת הר אודם ועליה שני עצים, מתנוססת מולנו.
4.3 ק"מ. צומת. פונים ימינה עם סימון שביל הגולן.
4.7 ק"מ. צומת T. פונים שמאלה, עם סימון שביל הגולן.
4.8 ק"מ צומת. פונים ימינה לטיפוס להר אודם.
5.4 ק"מ. פיצול. מימין – מחצבת הטוף (סגורה). אנו מטפסים שמאלה לפסגת הר אודם. רכבי שטח עם הילוך כוח LOW – זה הזמן לשלב ולזחול בניחותא. רכבי פנאי ללא LOW יזדקקו לתנופה ולזהירות – מה שנקרא "רגישות ונחישות". בחורף מושלג המעלה עלול להיות חלקלק ובוצי והטיפוס בו עלול להתגלות כקשה מאוד עד בלתי עביר גם לכלים גיבורים.
5.3 ק"מ. פונים שמאלה לפסגת ההר. גם כאן, חורף מושלג עלול להפוך את העלייה הקצרה והתמימה הזו לדרמה גדולה.
5.4 ק"מ. על פסגת הר אודם. במקום לוחות הסבר ותצפית מרהיבה דרומה לכיוון מושב אודם, יער אודם, קיבוץ אל-רום, מרום גולן, הר בנטל והר אביטל וגם לכיוון מערב – ביום עם ראות טובה תצפו על רכס הרי נפתלי והגליל העליון.
צילום: דרור ברלי
הר אודם. הר געש רדום בצפון רמת הגולן. ההר, שגובהו 1187 מטרים, נמצא בתחומי שמורת יער אודם הממוקמת בין קיבוץ אל-רום מדרומה לבין העיירה הדרוזית מסעדה מצפונה. ההר נקרא על שם צבע האדמה המבוטא בשמו הערבי – "ראס אל-אחמר". ההר הוא חלק מקו התלים הישראלי ומורכב מסקוריה בצבעי אדום-סגול. להר שני לועות – אחד לצד מערב והשני לצד צפון. בפסגתו מוצב צה"לי. במפנה המזרחי של ההר שטחים חקלאיים הכוללים כרמי גפנים. על המפנה המערבי שלו שוכן מושב אודם.
5.7 ק"מ – 0.0 ק"מ. מול שילוט. איפוס ספידומטר. פונים ימינה לפי השלט "תל-קצעה".
0.1 ק"מ – מימין, מוצב הר אודם.
0.4 ק"מ. צומת T. ליד מבנה בנוי מאיסכורית. פונים ימינה.
0.7 ק"מ. פונים שמאלה לפי סימון שביל הגולן.
0.9 ק"מ. צומת T. פונים ימינה לפי סימון שבי להגולן, מול צימר יפה בסגנון איטלקי
1.0 ק"מ. צומת T. פונים שמאלה.
1.4 ק"מ. צומת T. פונים שמאלה עם סימון שביל הגולן ומיד ימינה.
2.3 ק"מ. צומת. פונים שמאלה.
3.0 ק"מ. צומת T. פונים ימינה.
4.0 ק"מ. על כביש 978. פונים שמאלה בכביש.
צילום: דרור ברלי
1.2 ק"מ – מימין – רחבת החנייה של "הג'ובה הגדולה". כעקרון, זהו
סוף המסלול. למי שעוד נותר כוח ועניין, יש כאן מסלול הליכה רגלי יפה ולא ארוך, המוביל לתצפית על אחת מהתופעות הוולקניות המרתקות.
הג'ובה הגדולה. על מקום זה ניתן לומר כי הוא תוצאה של נפיחת האדמה... מדובר בתופעה גיאולוגית הבאה לידי ביטוי בשקע טופוגרפי בעל מתאר מעגלי בקוטר של עד מאות מטרים. מקורר השם הוא ערבי ומשמעותו בור. צורתה הכללית של הג'ובה היא כשל חרוט. הג'ובות ברמת הגולן מצויות בשורות המקבילות לתלים הגעשיים, כאשר ביער אודם לבדו מצויות 23 ג'ובות! הגדולה והמרשימה מכולן היא זו שאנו צופים בה כעת, שקוטרה כ-250 מטרים ועומקה כ-60 מטרים.
צילום: דרור ברלי
אופן היווצרות ג'ובה ממקור געשי – לבה שזרמה כלפי מעלה באה במגע עם מים ויצרה לחץ והתפרצות קיטור (פריאטית) בתת-הקרקע ולכן אין לה עדויות בפני השטח. גורם נוסף היכול להביא להתפוצצות כזאת הוא השתחררות של בועות תוך כדי זרימת הלבה שעולות למעלה ויוצרות לחץ שמביא להתפוצצות. ניתן לראות הסבר זה כתהליך הראשוני ביצירת הר געש שלא התמשך ביציאת לבה וחומרים שמקורם בהתפרקות חומר געשי (פירוקלסטי). זרם הלבה יכול אף לחמם מים שאגורים בסלע ולאדות אותם, האידוי ישאיר חלל שיביא לקריסה עם הזמן.
אפשרות נוספת להיווצרות ג'ובה ממקור געשי – גז געשי שהשתחרר בעומק גרם לפיצוץ רב-עוצמה עם עלייתו, ללא פליטת לבה או חומרים פירוקלסטיים. הפיצוץ יצר בור בפני השטח החוצה כמה קילוחי בזלת ישנים הנחשפים בקירות הג'ובה.
צילום: דרור ברלי
