שישים שנים אחרי אנחנו עם CL500, המשמר בסופו של דבר אותו שילוב של סקרמבלר וקסטום, ליצירת כלי נעים ונאה.
כמה דברים עליו. אותו CL500 של עכשיו, שעיצובו מתקשר עם CL72 ההוא, משתמש במנוע המוכח עד מאוד של הונדה – 500 סמ"ק, 2 צילינדרים במקביל – כמו זה המותקן בשאר חבריו להקבצה: הנייקד CB-F; הקסטום CMX; הספורטיבי CBR-R; האדוונצ'ר CB-X. זה האחרון הוא אחד האופנועים הנמכרים בישראל כבר כמה שנים.
ואכן, לדגם החדש הזה הרבה מרכיבים מפעם. הפנס העגול (הרטרואי!) בחזית מצויד בעצם בלד עכשווי, מפוחים רטרואים למתלים הקדמיים מכל טיפה מעוגל ועליו רפידות אחיזה לברכיים ולוח המחוונים העגול הוא בסיסי למדי ומונוכרומטי.
לדגם שבנדון שלדה צינורות פלדה חדשה במבנה יהלום, גלגל קדמי "19 המאפשר, עקרונית, גם רכיבת שטח "סקרמבלרית", וזוג מתלים מאחור – רטרו או סתם מיושן.
התרשמות ממנו. זה אופנוע שהמילה "ידידותי" היא השם האמצעי שלו. המושב נמוך מאוד (790 מ"מ) ומתאים גם לרוכבים שאינם רמי קומה, והוא נכון לכן גם לאלה שאינם ממש חזקים. כך שכל רוכב ירגיש בטוח להטות אותו על הצד בחנייה ולהזיז אותו ידנית בדחיפה. עם זאת, בגלל הז'אנר אליו הוא שייך הוא ממשיך בניג'וס של התנעה בצד אחד של הכלי ונעילת כידון בצד השני.
זהו כלי שבזכות מנוע המייצר מומנט יעיל ומצמד שתפעולו קל, יכול לנוע בעיר בקלות, מעניק תחושה של קטנוע, עושה בשמחה דרכים פרבריות ובין-עירוניות קצרות, וגם בלי מיגון רוח מאפשר להגיע בקלות למהירות המרבית בכביש 6, גם צפונה. כיול המתלים רך ביסודו, כך שנוחות הנסיעה בעיר ומחוצה לה סבירה בהחלט, כל עוד התשתית אינה שבורה ופגומה מדי. וכן, הוא לא נועד לעומס דינמי מאתגר.
בבזק. ובקיצור, CL500 הוא אופנוע מאוד "הונדאי" בתפעול ובר-גוניות שלו.