אין הווה, בוודאי לא עתיד בלא עבר. העבר של עולם הרכב הוא הרבה יותר מאשר רק ידע ומידע עליו, והוא מוצא ביטוי גם בשימור דגמי עבר שלו. אותה מורשת מוצאת ביטוי במוזיאונים אבל ערכה הרבה באמת הוא בשימור דגמים כאלה למען המטרה לה נועדו מלכתחילה: נהיגה ונסיעה.
בין אותם דגמים גם כאלה שהיו עממיים פעם, אבל רבים מהם — משאת נפש של כל חובב רכב באשר הוא — הם הקלסיים, חלקם מופלאים ממש, מפסגות העולם המוטורי פעם, יש מהם שהם במעמד זה גם כיום.
מועדון ה־5 — על־שם חמש הספרות שהיו בלוחיות הרישוי בשנות החמישים והשישים — הוא נושא הדגל של התרבות הזאת. יש לו מאות חברים פעילים שיש להם מכוניות מפעם. חלקן נקנו במצב משובח, אחרות שופצו על־ידי חברי המועדון. אותו שיפוץ אינו עניין של מה בכך, מכיוון שהוא מחייב להביא את הרכב למצב נסיעה כמו שצריך — אבל הוא חייב להיות יותר מכך כאשר עסקינן בהתגשמות הזאת של התרבות המוטורית. הרכב צריך להיראות ולתפקד באופן מושלם, והאתגר הגדול ביותר: שיהיה קרוב ככל שניתן לזה המקורי. וזה, כמו שיודע כל מי שיודע אפילו ממש קצת, אתגר מאוד לא פשוט, המחייב מאות ימי עבודה, אנרגיה רבה, חיפושים, אלתורים והברקות וגם לא מעט עזרה מהרבה חברים.
צילום: יואל פלרמן
המועדון — המשיק באופן רצוף דגמים משופצים ומחודשים של חבריו ועורך שני אירועי ענק שנתיים בחול המועד סוכות ובחול המועד פסל — עורך מדי שנתיים את 'תחרות הגביע הנודד של אוטו על־שם שאול גלאי' למכוניות שהתעלו בתחום חידושן. כאן יצוין כי בשנה האחרת נערך אירוע 'הגביע על שם ניר עוזדור לאופנועים עתיקים'. וכן, בין כלי הרכב במועדון גם משאיות ואוטובוסים.
אולי גלאי היה עיתונאי רכב — והרבה מעבר לכך. הוא נולד ב־1952 ובשנות השמונים היה כתב הרכב של עיתון חדשות, כתב במגזין אוטו, והיה גם חובב מושבע של מכוניות קלסיות. ברשותו הייתה אחת מהדגולות שבהן, סיטרואן DS23.
צילום: יואל פלרמן
אולי אהב מאוד נהיגה, ומכוניות, ולכתוב עליהן — ואת זה עשה בשילוב נדיר של ידע, עומק והומור ובאיכות כתיבה מהמעלה הראשונה. מספר חודשים ערך מגזין רכב שהפציע לפרק זמן קצר, 'רכב פלוס' (ב־1992) ולקראת סוף 1993 היה לעורך אוטו. אבל אולי נפטר מספר שבועות לאחר מכן, והשאיר רבים מאוד עם תחושת אובדן גדולה.
מאז 1997 מעניק מועדון ה־5 את הגביע הנודד של אוטו על־שמו של אולי גלאי.
לקראת סוף יוני נערך הטקס הדו־שנתי בפארק שברעננה ובו הוענקו גביעים לבעלים של חמש המכוניות שהתעלו בשיפוצן.
צילום: יואל פלרמן
לאירוע עצמו הגיעו כמעט 100 מכוניות — החל מרולס רויס, אקסקליבר(!) ומרצדס SL ועד קורטינה וסובארו, גם וויליס MB, הרבה מיוחסות (מאוד) כולל דגמי ספורט נחשבים, גם אמריקאיות מרשימות (ממש).
בגלל אילוצים, המכוניות הזוכות לא הועמדו באופן המחמיא להן ביותר, אבל אנחנו תקווה כי משהו מכל הפלא הקינטי הזה הצליח לעבור גם לכאן.
צילום: יואל פלרמן
הזוכים
יעקב אלעד - סיטרואן טרקסיון אוונט, 1951
צביקה דוד - מרצדס 300 SEL 6.3, 1969
שמואל טל - קרייזלר אימפריאל, 1961
גדי ירון - יגואר E-טייפ, 1964
מוטי כהן - פורד מוסטנג, 1966
משה כץ - פיאט X1/9 1975
מיכאל רסין - וויליס טנדר, 1962
צילום: יואל פלרמן
