"כאן אנחנו עובדים מאוד מהר", הוא אומר לי והפגישה ביננו בעיר העתיקה של מינכן היא דוגמא טובה. היא נקבעה בבוקר אותו יום ורק דקות לפני קיומה נאמר לי לאן להגיע.
מהי אסטרטגיית הפיתוח בקופרה כרגע?
"רוב דגמי קופרה יהיו חשמליים כבר בקרוב. מכל הרכבים שנציג רק טראמר (יחליף את אטקה; א.ש) יהיה רכב עם מנוע בעירה פנימית, אבל יהיה לו מערך היברידי-נטען. בסיאט אנחנו מנסים להמשיך בזמן הזה עם מנועי בנזין וגרסאות היברידיות-נטענות. חלק מהצוות שלי כבר עובד על מכוניות חשמליות בלבד בקופרה וחלק עדיין עובד על סיאט. הסיבה לכך היא שסיאט ממוקמת באזור הנמוך יותר של השוק מבחינת מחיר והכלים החשמליים יקרים יותר; צריך לחכות שמחיר המכוניות החשמליות ירד.
"פורמנטור הייתה המכונית המקורית הראשונה שלנו ושנייה הייתה בורן. בשנה הבאה יגיע לשוק טאווסקאן החשמלי ואחרי זה טראמר; כלומר, המכונית היחידה שתהיה תאומה לסיאט תהיה לאון. אנחנו צריכים כרגע ארבעה-חמישה דגמים ומשקיעים הרבה בקופרה ובחשמול שלה. ב-2026 תגיע ראבל שתהיה הקטנה בהיצע שלנו. ומכאן הכל הולך לחשמל.
"בסיאט נרענן את המבחר אבל אנחנו לא משקיעים בפיתוח דגמים שם, גם כי רוב המבחר הוא די חדש".
אז מה יקרה בסיאט?
"כמו שאמרתי צריך לחכות שמחיר הדגמים החשמליים ירד; סיאט תתמקד כרגע בפתרונות מוביליים ואנחנו בודקים את תחום מכוניות המיקרו".
איך היית מסביר את הייחוד של קופרה לעומת סיאט ובכלל?
"זה מתחיל בעיצוב. בקופרה אנחנו מחויבים לפתח סגנון רדיקלי, ומקבלים שהמשמעות היא שחלק מהאנשים יאהבו אותו מאוד וחלק לא, וזה בסדר. אנחנו רוצים לשקף את הסגנון והאופנתיות של ברצלונה במכוניות. אם תסתכל בטאווסקאן ובראבאל תראה שאלה כלים מאוד אקספרסיביים במראה, כי אנחנו פונים לקהל צעיר. הדבר השני הוא שכל קופרה צריכה להציע ניהוג יותר ספורטיבי מאשר מכוניות מתחרות באותה קטגוריה. השאיפה שלנו היא שבקופרה תמיד תרגיש כמו במכונית ספורט. זה מתחיל בטיפול שלנו במתלים, בהגה, בבלמים ובמצערת; אנחנו רוצים ליצור תחושה של קופרה.
"במקרה של לאון, ניסינו לעשות משהו דומה גם בגרסאות הפחות חזקות. כך שגם אם הכוח לא מאוד רב התחושה תהיה בהתאם. רצינו לתת משהו ללקוחות שרצו את המראה אבל לא בהכרח את הביצועים".
למכונית הקטנה העתידית בחרתם בשם 'ראבאל', למרות שזו נחשבת שכונה מפוקפקת משהו בברצלונה
"אתה מכיר לא רע את ברצלונה (הוא מחייך). זה קשור לאופי של קופרה. ראבאל (RAVAL) היא עבורנו הילד הרע של ברצלונה אבל הוא מתפתח ומתחדש. וזה גם קרוב לשם המקורי של מכונית התצוגה "אורבן רבל" (Rebel Urban), 'מורד עירוני'. ראבאל היא מעין השכונה המורדת של ברצלונה ורצינו שזה יהיה קשור למכונית."
המכונית החשמלית מתמודדת עם אתגרים שרובם מוכרים זמן רב. מתי נגיע לשלב הבא?
"מבחינתי יש שני צדדים לסיפור. הדבר הראשון הוא שאנשים לא בטוחים איך להתייחס אליה; אם תסתכל על גרמניה אז מחוץ לעיר אין בעיית טעינה אבל בערים יש בעיה. יחד עם הממשלות צריך למצוא פתרון טוב יותר לנושא הטעינה של הלקוחות. הדבר השני הוא שתוך חמש עד עשר שנים תהיה קפיצה משמעותית בטכנולוגיה, והשאלה תהיה האם לנצל אותה להגדלת הטווח או להקטנת המשקל והגודל. אני חושב שעדיף לנצל זאת כדי להוריד את משקל הרכב והחלום שלי היא מכונית ספורט קטנה. כרגע אנחנו עדין קצת כבדים מדי בהקשר הספורטיבי אבל זה משתפר, ובחמש עד עשר שנים הבאות נראה קפיצה. יש הרבה פיתוחים והשקעות כאן משימוש במגנזיום וסודיום ועד סוללות מצב מוצק (סוליד סטייט)".
מדברים זמן רב על סוללות סוליד סטייט. למה זה לא מבשיל?
"פיזית, כאשר טוענים את הסוללות האלה הן גדלות, ואז המארז הקשיח שלהן נסדק. יש כבר פתרונות, לכך ואם ניתן יהיה ליישם מעטפת של שכבה נוזלית לא תהיה בעיה".
האם זו תהיה לדעתך תהיה הקפיצה הבאה?
"מפעם לפעם אני מופתע כשאני קורא מאמרים ורואה מה עוד מתפתח בעולם. עבורי השלב הבא יכולות להיות אותן סוללות, אבל אני קורא על עוד פתרונות כמו שימוש במגנזיום בסוללות וטכנולוגיות קירור מיוחדות אז קשה לחזות. אנחנו לא יודעים מה קורה בכל המעבדות, אבל הרבה כסף מושקע בדברים האלה אז ברור שנראה התפתחויות".
איך אתה מסתכל על האתגר הסיני?
"לתעשייה הסינית יש יתרון. הם החליטו מאוד מוקדם ללכת לחשמל והשקיעו אסטרטגית כדי להבטיח את מקורות חומרי הגלם. סין כמדינה בחרה מאוד מוקדם להבטיח משאבים כמו ליתיום ועוד – זה הסוד שלהם ולכן הם מצליחים. מצד שני יש כל כך הרבה מותגים סיניים כרגע, אז צריך לקחת בחשבון שלא כולם ישרדו. כמו שהיה בעולם הישן שבו יצרנים רבים נעלמו".
אינך חושש מהסינים?
"לגמרי לא. אם תסתכל על פולקסווגן כקבוצה הודענו לאחרונה על השקעות גדולות במפעלים ואבטחת חומרי גלם. אנחנו משקיעים בכך ואני בטוח שנגיע לשם מהר, כי הטכנולוגיה אינה שונה. רק התעשייה שמאחוריה שצריכה להתרחב ולהתפזר למקומות נוספים".
האם אתה מתכוון לייצור בסין?
"לא חייבים וזה לא בהכרח הפתרון הנכון. לייצר במקום בו מוכרים – זה הפתרון הנכון".
רבים סבורים שהדרך בה פעל האיחוד האירופאי במעבר לחשמל הוא סיכן את יצרני הרכב ביבשת בכך שחשף אותם לפלישה סינית. האם אתה שותף לדעה?
"אני תמיד מעדיף להיות בצד הספורטיבי. אם משהו מראה לך פתרון שיכול לעבוד וזה יכול לגרות אותנו לפעולה, זה טוב. אני אוהב תחרות. זה גורם לנו לצאת מעורנו ומעורר למצוא פתרונות".
הגעת ממותגים כמו בנטלי ופורשה. מה אתה יכול להביא משם לקופרה?
"מה שאני יכול להביא זה את התשוקה והלהט שיכולים להיות במוצר שמפתחים. מה ששונה בקופרה הוא שאנחנו פועלים כמו בסטארט אפ וזה נפלא שניתן להביא במהירות אמוציה למוצר. אין לנו רגולציות כתובות ל'איך עושים קופרה נכון'. זה מה שאנחנו מחליטים באותו רגע, בזמן אמת ומהר. דרך הפעולה שלנו היא לעשות דברים מחוץ לקופסה, בחופש מוחלט ובהיעדר מסורת ארוכה שמכתיבה כיוון. לכן זו העבודה הטובה ביותר שהייתה לי בקריירה".