אני תמיד שמח לפגוש במארק אדמס, ראש מחלקת העיצוב הוותיק והמאוד מוערך של
אופל, כי השיחה איתו תמיד נעימה ומרתקת. אדמס הבריטי הוא בן 61, מכהן כסגן נשיא בכיר לעיצוב וחבר מועצת המנהלים האחראי על תחום זה. אדמס, שלמד עיצוב והנדסה, הוא בעל תואר שני בעיצוב רכב. הוא הגיע לאופל ב־2002 והיה לאחראי על העיצוב החיצוני. ב־2007 היה לאחראי על העיצוב ב־GM אירופה, אז הבעלים של אופל, גם בסאאב ובסאטורן. ב־2012 עד 2014 היה אחראי גם לעיצוב דגמי ביואיק וקאדילק.
אני תוהה כיצד ההתמזגות של אופל לתוך PSA (2017) ואחרי כן לסטלנטיס (2021) עברה באופן כה חלק, ואדמס אומר כי פשוט נתנו להם לעבוד. אני פוגש בו בתערוכת מינכן, ליד מכונית התצוגה החדשה של אופל, 'אקספרימנטל קונספט'. זו מזכירה שאדמס, שהציג כיוונים חדשים דרך מכוניות תצוגה, התחיל את דרכו באופל עם 'אינסיגניה קונספט' של 2003.
צילום: אופל
"אנחנו נכנסים לתקופה חדשה אותה אני מכנה 'דיזיין 2.0', הוא אומר, "זה עדיין 'בולד אנד פיור' (נועז וטהור; שפת העיצוב של אופל), אבל מכונית חשמלית עם פלטפורמה ייעודית מאפשרת דברים נוספים; זו מכונית במידות חיצוניות של משפחתית קומפקטית (קטגוריה C), אבל עם מרחב פנים של משפחתית גדולה (קטגוריה D)".
האם אקספרימנטל היא עוד קופה לשטח?
"המגמה בשוק הרכב ב־15 השנים האחרונות היא בברור לכיוון רכבי פנאי, מכיוון שאווירודינמיות הייתה לעניין חשוב ברכב חשמלי אז הזרימה של המבנה חשובה מאוד. הנהג יושב יותר גבוה, אבל המבנה אינו ממש גבוה. אני חושב שכל היצרנים מנסים למצוא את השילוב הנכון של שני מרכיבים אלה. מבחינתנו אקספרימנטל מפגינה כי אופל רוצה להיראות יותר אמוציונאלית ודינאמית".
צילום: אופל
עד כמה אנחנו יכולים לראות משהו דומה בייצור?
"תראו פריטים ממכונית זו כבר בשנה הבאה בדגם חדש שלא אומר כמובן מהו. ואז תראו יותר ויותר מאפיינים, מרכיבים עיצוביים ודרמה במבחר כולו".
נראה שבכל זאת יש קשר בין מכונית התצוגה הזו לקודמותיה?
"זה נכון. כאשר עברנו ל־PSA הייתה לנו הזדמנות סוף סוף לקחת את אופל לאן שרצינו כבר שנים. כעת אנחנו רוצים להמשיך בסוג של עקביות. אבל אנחנו רוצים לעשות אבולוציה למראה של אופל בכל המבחר. למשל החזית החדשה שכאן. יש לנו החזית שאנו מכונים 'אופל בליץ' (בליץ בגרמנית: ברק; הסמל של אופל)' וזו מכונית ראשונה בעיצוב שונה מכיוון שניתן לתת נפח מלפנים ולהשתמש בקווי תאורה, ולכן חותמת התאורה מאוד חשובה. הרעיון הכללי הוא לקחת קווים מוכרים ברכב מלפנים, מאחור ובדופן, ולהפוך אותם לפסי אור דקים, וכאלה יחליפו גם את הכרום שנוריד מהמכוניות שלנו, וזה יהיה ביטוי לדרך נקייה וירוקה; ייצור כרום הוא דבר רעיל ודברים קטנים עושים הבדל. ובכלל, אנחנו חושבים איך להשתמש יותר בקווי האור.
צילום: אופל
"למשל היה לנו תמיד קו בולט במרכז מכסה המנוע ועכשיו הוא יכול להיות מואר ולהתחבר ל'בליץ'. באסטרה ובמוקה השבכה דו־ממדית וכאן היא תלת־ממדית; חיישני רדאר ולידר יאורגנו באופן דיסקרטי מאחורי החופה. יש פרטים נחמדים כמו השם 'אופל' המואר כשהרכב טעון ושמשות שיכולות להיאטם כדי לתת פרטיות ברגעים מסוימים כמו טעינה או נהיגה אוטונומית. מאחור סמל הברק הוחלף בשם 'אופל', כדי להפגין שאנחנו גאים בו.
"בכונסי האוויר שבדפנות ובספוילר השתמשנו בסיבים טבעיים. אלמנטים כאלה יכולים גם לרדת למטה ולשפר את האווירודינמיות. בקורסה היו בעבר חישוקים עם שלושה חישורים ואנחנו מנסים להביא כאן תרגום מודרני יותר לרעיון".
צילום: אופל
מה ניתן ללמוד מפנים הרכב?
"בתוכו יש ביטוי לשתי מגמות חשובות. אנחנו רוצים לנקות מרכיבים בסביבת הנהג ולהוריד דברים שלא נצטרך, וכך מקבלים יותר מקום. אנחנו מקרינים את המידע על השמשה במקום בצג ואנחנו משחקים עם האורות כדי לצבוע את הפנים. טכנולוגיה צריכה לבוא עם סיבה ולשפר את חיי הלקוח".
צילום: אופל
האם אתה מסתכל לדגמי עבר של אופל בחיפוש אחר כיוונים חדשים?
"אני לא רוצה לעצב מכוניות רטרו באופל אם זה מה שאתה שואל. אני רוצה שהמותג ייראה מודרני ופרוגרסיבי, אבל אני לא מתעלם מההיסטוריה. אנחנו יכולים להשתמש בפריטים כמקור השראה וליצור משהו חדש כך שימשוך אנשים. בעיני זו אותנטיות מקסימה. גם ב־GT בזמנו (מכונית תצוגה מ־2016; א.ש) שיחקנו ברעיון שזו מכונית קטנה באופן מדהים וספורטיבית – היא בהחלט לא נראתה כמו GT הקלאסית מ־1968 אבל שימרנו את רוחה בפרטים. כעת אנחנו הולכים לתקופה חדשה ויש לנו כיוון.
האם המעבר לחשמל מקשה עליכם כמעצבים?
"זו הסיבה שיצרנו אסטרטגיה מאוד ברורה ולכן הגיעה הפלטפורמה הרב־אנרגטית שלנו. ניצלנו את תקופת המעבר לחשמל כדי לייצב את הצד העסקי והגדלנו את המבחר החשמלי. כשאנו קרבים ל'דד ליין' אנחנו מבצעים צעדים יותר מחייבים לכיוון החשמלי. את הפרופורציות של אקספרימנטל לא היינו יכולים להשיג עם מנועי בנזין מכיוון שצריך להשאיר הרבה מקום לספיגת התנגשות כשיש מנוע מלפנים".
צילום: אופל
יש לכם דגמים כמו קרוסלנד שנראה קרוב למוקה. איך אפשר להרחיק אותם?
"באופל אנחנו פועלים כעת כמו ב־2017; אז עשינו רציונליזציה של כל המבחר וניסינו להקטין חפיפות. כשאנו מתקדמים אנחנו משנים את 'טביעת הרגל' של המבחר ולכן יהיה שינוי. דגמים לא תמיד יוחלפו ישירות, לעיתים לא יוחלפו בכלל. המבחר צריך לזרום עם התקופה. כך למשל ביחס לאינסיגניה שייצור פסק, החלטנו שנחפש משהו שיתפוס את מקומה אבל לא יחליף אותה באופן ישיר".
סטלנטיס היא קבוצה ענקית עם הרבה מותגים. האם זה מקשה?
"אנחנו מאוד ברורים בקבוצה וכל מותג שומר על זהותו. פיג'ו 308 ואסטרה חולקות מרכיבים, אבל אנחנו מקפידים שכל דבר יהיה שונה וחווית הלקוח תהיה אחרת. אנחנו, כמותגים, מדברים מאוד מוקדם בתהליך הפיתוח ויש דיאלוג כדי לקבוע את הטריטוריות של כל אחד; אנחנו צריכים להחליט ולהגדיר מה הם הדברים החשובים לו בתחילת הדרך. צריך לזכור שאופל פועלת בגרמניה ואנשיה חושבים שם, ולכן אנחנו מתייחסים למה שהלקוח המקומי מרגיש ואוהב. בכל אופן צריך לזכור ששינינו הכל באופל כשנכסנו ל־PSA; אפילו החיווט השתנה. הדבר הראשון היה לצקת יסודות, וכעת אופל היא תורמת חשובה לביצועי סטלנטיס".
צילום: אופל
האם יש סיכוי שתבנו מכוניות ספורט כמו ה־GT הזעירה בעתיד?
"אנחנו בתחילת המסע ויש עוד יסודות לבנות, והמטרה הראשונה היא לעבור ממנועי בעירה לחשמל. לא הייתי אומר 'לעולם לא', אבל אנחנו מתמקדים במכוניות פרקטיות שעיצובן מרגש".
כאשר PSA רכשה אתכם, רבים פקפקו בהצלחה. מה היו מבחינתך הצעדים החשובים במהלך?
"הדבר הראשון הייתה קורסה. פיתחנו אותה מאוד מהר, אבל היא הייתה הצלחה גדולה ומיידית. לפני כן ממש הידרדרנו בקטגוריית סופרמיני, וזה שהיא הייתה ללהיט גדול היה מאוד חשוב לעתיד.
"מבחינת עיצוב המהלך החשוב היה להביא את המוקה לאולמות ולשנות לגמרי את הסקסאפיל של המותג. אני חושב ששני הדגמים האלה יצרו את הניצוץ הגדול של אופל ואלה הפגינו את היכולת שלנו ואת התנופה".
צילום: אופל
