לקסוס, כידוע, בנתה את המוניטין שלה באמצעות מכוניות יוקרה חסינות מפני תקלות, עם איכות ייצור מחמירה, בקרה מהודקת, ירידה לפרטים, נינוחות ואריכות חיים מופלגת. אלא שכבר בתחילת שנות ה-80, עוד לפני שהחטיבה נחנכה רשמית ב-1989 החלו להתחבט בשאלה כיצד לגרום לעולם להבין שאינם כלואים בחשיבה חד-ממדית, שאפשר - עם קצת חוצפה, לצאת להרפתקאות מוטוריות בלי רגשי נחיתות.
אחד הדברים הראשונים ש
לקסוס מימשה הוא הקמת מסלול ניסוי באי הצפוני (השני בגודלו) ביפן, הוקאידו. המסלול ערבב בין רצועות אספלט בתרכובת גסה וחלקה, גבהים שונים, עומסים ולחצים מגוונים - וכל זה עם ניטור אלקטרוני (טלמטריה) מרחוק כמו במירוצי מכוניות. על הפרויקט הופקד מהנדס בשם הוריקו טנאשאי שיזם אחת מתוך מכונית הספורט המוצלחות ביותר של טויוטה, סליקה GT-4 ב-1985. כחובב של רכבי ביצועים הוא הקפיד, כמעט מדי שבוע לבלות על המסלול.
מתישהו בתחילת שנות ה-2000 החליט, יחד עם עמיתיו לנצל את התוואי שנסלל כדי לפתח מכונית קצה, וכמה חודשים לאחר מכן כבר שרטטו תרשימים יחד עם נהגי המבחן של טויוטה; היו שמועות, שהדיון התחיל בסיעור מוחות מחתרתי כמעט, תוך שהם מסכמים את המלל והציורים על מפיות. בטויוטה, מטבע היותו יצרן שמבוסס על נפח מכירות דחו את הרעיון בתחילה, סרבו להזרים כספים ולכן טנאשאי פנה לילד ה"פלא" של היצרן ומי שבהמשך יהיה נשיא החברה, אקיו טויודה.
בתור מנהל אזורי, שאחראי על פעילות החברה בסין, טויודה לא היה בעמדה אסטרטגית להתניע מהלכים כל כך מסובכים. ויחד עם זאת, הוא ניגש להנהלה באופטימיות, ובאמונה גדולה כדי לנסות לפשר בין הצדדים, לגשר על הפער ולהגשים את החלום: "הם התנגדו בתוקף", הוא סיפר לפני כמה חודשים בראיון. "היו ממש מעט אנשים שתמכו ב-LFA, ואפילו המהנדסים, שכן נעמדו לצידי בסוף נכנעו לתכתיבים הכלכליים של ההנהלה הראשית. כל הרכיבים של ה-LFA היו ייחודים רק לה, וזה עלה המון כסף. וגם לא ניתן היה לחלוק אותם עם דגמים אחרים שלנו".
צילום: יצרן
בפעם השלישית שהוא נפגש עם בכירי
טויוטה, הצטופפו בקומה העליונה כמה עשרות אנשים וסופרי אפונים ולדבריו "יצאתי משם עם מסר אחד: "אני אמנם רק מנהל קטן - אבל אני חושב שהמכונית הזו שווה את ההשקעה". בטויוטה, לא ברור בדיוק באיזה שלב, נענו לבקשתו ויחד עם המלצות נוספות של מעצבים ומהנדסים חתמו על המכונית בכפוף לתנאי אחד - שהמכסה תהיה מוגבלת, 500 יחידות בלבד. דגמי קונספט/מחקר הוצגו ב-2003, אושרו, ושנתיים לאחר מכן טויודה מונה לסגן נשיא בחטיבת המכוניות.
כנהג מירוצים, הוא ידע, כמו שכל יזם בספורט המוטורי למד, שעל מנת לקבל הכרה, ה-LFA צריכה לעבור סדרת חינוך על מסלול תחרותי, בתנאים המפרכים ביותר. הוא ביקש מטויוטה "חשבון פתוח" כדי שכל בורג, כל צינור, יהיה באיכות הגבוהה ביותר. "הייתה שאלה לגבי השלדה - אלומיניום או קרבון מלא (סיבי פחמן). אבל המפעל במוטומאצ'י היה חסר ניסיון עם טיפול בחומרים האלו. בחרנו בקרבון - זה ניפח מאוד את עלויות הפיתוח אבל הרגשתי שזו הדרך הנכונה".
צילום: יצרן
יוצאים לדרך
יחד עם נהג המבחן המנוסה של טויוטה, הירומו נארוסו, שסיפק הכוונה לרכב המחקר, הם הקימו יחד ב-2007 את חטיבת המירוצים 'גאזו רייסינג', כן, ראשי תיבות לסימול GR שמוצמד היום לחבילות קישוטים ורכבי הספורט הטהורים של טויוטה. את מסלול הניסוי הם מיצו, ולכן החליטו לקחת שתי מכוניות למירוץ הסיבולת בנורבורגרינג כדי שכל החתיכות יפלו במקום.
הם נרשמו לאליפות ב-2009 תוך שטויודה שומר על אנונימיות כדי להמנע מחיכוכים עם הדירקטוריון של טויוטה. במקום שמו האמיתי, נרשם תחת השם מוריציו. "לא הייתה לי ברירה. הם פשוט היו מנסים למנוע ממני להתחרות. לא היה פה עניין של יהירות. היה חשוב לי לכייל את ה-LF-A כדי שגרסת הייצור תהיה מושלמת".
צילום: יצרן
טויודה התקדם בסולם הדרגות עד שבאוגוסט 2009 הוכרז כנשיא טויוטה העולמית. ששה חודשים לפני כן, כך סיפר בעצב, התבשר שבן קבוצתו, וחברו הקרוב לתכנון ה-LFA, נארוסו נהרג בתאונה בנורדשלייפה, בהיותו בן 67 ואחרי שהיה בתפקיד זה מעל 45 שנה. טויודה ציין כי הגיע לטקס החגיגי ברגשות מעורבים אחרי ש"איבד את יד ימינו", אבל החליט כי במעמד זה יבשר על תחילת ייצור לקסוס LFA לכביש הציבורי מתוך כבוד להישגיו של נארוסו והערצתו כלפיו.
שנה לאחר מכן, ב-15 בדצמבר, לקסוס השיקה את המכונית הראשונה בהתאם ליעדים: זו הייתה מכונית דו-מושבית, בעלת עיצוב מרהיב, עם בסיס גלגלים של 2.6 מ', מנוע V10 מרכזי-קדמי בנפח 4.8 ל' בהספק של 570 כ"ס ותיבת שש מהירויות אוטומטית עם תפעול ידני והנעה אחורית. זמן ההאצה ל-100 קמ"ש, נאמד ב-3.6 שניות. כל עותק, מקורי, נמכר תמורת 400 אלף דולר.
צילום: יצרן
היורשת של מכונית הקצה?
לקסוס סיימה את הייצור ב-14 בדצמבר 2012 ולפי פרסומים של טויוטה, המפעל גלגל החוצה מכונית אחת בכל 24 שעות. ה-LFA, פרט לתכונות שלה, לתרומה התודעתית, העניקה לטויוטה גם את המקום להתמחות בטיפול בחומרים מתקדמים, שיטות ייצור משוכללות, הבנה של מגבלות, והיא פתחה את הדלת למכוניות הספורט של ימינו, דוגמת יאריס GR, קורולה GR והסופרה, שלצערנו כאן בישראל אי אפשר לחוות.
צילום: יצרן
האם תהיה LFA נוספת? על פי דיווחים בחודש האחרון, מסתמן שבטויוטה חושבים על דור שני. גם הפעם, מדברים על רכב ספורט-קופה, דו מושבי אבל עם מנוע V8, במחיר נמוך ב-40% ובמכסת ייצור לא כל כך קטנה. הבסיס הטכנולוגי נלקח מרכב המירוצים של טויוטה, ה-GT3, כך שההספק יכול להצטבר ל-600 כ"ס. זו כבר באמת תהיה מכונית-על טהורה, שניצבת בפסגה, הרחק מלקסוס RC ו-LC500.
