נקודת המוצא, רעיונית, תחילתה באסטון מרטין וואלור, ממנה ייצרה אסטון מרטין 110 עותקים בשנה הקודמת. אולם כדי לבדל בין שתיהן העיצוב הוא בנוסח היסטורי, בהשראת מכונית הלה-מאן שהשתתפה בתחרות ב-1980. כל דבר בוליאנט נעשה מוקצן, מקצועני ומושחז, כדי לממש מכונית מסלול אך בה בעת, להכשירה גם עבור שימוש יומיומי בכביש הציבורי.
אז מה מקבלים בתמורה? בקרביים מנוע 5.2 ל' עם תריסר צילינדרים וצמד מגדשי טורבו, כאשר ההספק המרבי עומד על 745 כ"ס (תוספת של 30 כ"ס לעומת הוואלור) ו-76 קג"מ. בהמשך, אסטון מרטין התקינה בולמים אדפטיביים מסוג מולטימאטיק שהם תרומה ישירה מקבוצת הפורמולה 1.
זאת ועוד, מהנדסים של חטיבת Q ביצעו שינויים עמוקים בתוכנות של כיול הנהיגה עם שלושה מצבים שונים, כולל מצב "נורמלי" כדי שניתן יהיה לחזור לכביש בלי לשבור את החוליות בעמוד השדרה. את הכוח, מעבירה לגלגלים האחוריים תיבת הילוכים ידנית קלאסית בתבנית H. הביצועים, לא פורסמו.
כדי לשמר משקל נמוך ואיזון, המרכב כולו עשוי סיבי פחמן, כולל מערכת בלימה קרמית ומערכת פליטה עשויה טיטאניום. גם בפנים, אסטון מרטין משתמשת בהמון רצועות סיבי פחמן, מושבי ספורט קלים של חברת 'רקארו' עם דיפון רזה יותר, גלגל הגה ספורטיבי עם קוטר מוקטן (כן, גם זה חוסך כמה גרמים), דלתות עם ריפודים מינימליים ומי שיבחר לצייד את הרכב בחבילת מסלול, מקבל כלוב הגנה תקני של ה-FIA ורתמות מירוץ למושבים.
אסטון מרטין ממשיכה במסורת של מכוניות נדירות, בהקצאה מאוד קטנה, כפי שעושה שנים רבות (וואלקירי, וקטור ועוד) אלא שהפעם היא מתגייסת למשאלות ליבו של פרננדו אלונסו בן ה-42 שסוגר כבר 23 שנים בסבב היוקרתי. "וואלור, הייתה מכונית חגיגית לרגל 110 שנים להולדת אסטון. וליאנט, היא החזון שלי למכונית ספורט ברף גבוה יותר של קיצוניות והיא משקפת את התשוקה שלי לנהוג קרוב לגבולות. היה נהדר לעבוד צמוד עם חטיבת Q".
לקנות את הוליאנט, אגב כבר אי אפשר; כל היחידות נמכרו מראש עוד בשלב הפיתוח. המחיר, אינו ידוע. אבל תרגישו חופשי להמר.