אי-שם בפאתי אמסטרדם
ביצעתי היכרות עם רכב הפנאי החשמלי הקומפקטי של סקודה. הסינים הכו בכולם כי בכל זאת, הם מציעים מחיר נגיש יותר והנה כולם ממהרים להציע כלים חשמליים מוזלים. זה של סקודה עטה על עצמו מדבקה ירוקה עם דמויות של פלמינגו ורוד. עכשיו, אותי זה הצחיק, שכן האם הגוון הירוק מעיד על אנרגיה ירוקה, האם הוא מעיד על השדות הירוקים הסובבים את אמסטרדם או שזה בכלל חולק כבוד לכל ה'ירוק' שמסתובב בבתי הקפה שהפכו לאחד מהסמלים של העיר המתירנית הזאת. עכשיו, אני מודע לזה שרוב הסיכויים זה שלא האחרון הוא הנכון, אבל תודו שכשיש פלמינגו ורוד על הרכב, זה פתאום הופך ליותר הגיוני. בכל מקרה, לרכב הזה קוראים אלרוק שזה שילוב של המילים
אלקטריק וקא
רוק כשבפועל אין שם קארוק בכלל למעט הסגמנט אליו הוא שייך, ויש שם המון אניאק, עם אותו בסיס גלגלים ארוך, אותו תא נוסעים וקיצור של 15 סנטימטרים בלבד באורך הכללי. ככה זה, יצרן שמרן מציע פתרון שמרני למדי להוזיל עלויות, ואם זה מה שצריך כדי להוזיל את כלי הרכב החשמליים, אני ממש בעד.
צילום: סקודה
הוזלת כלי רכב חשמליים יכולה להגיע בצורה אחרת, ממש לא שמרנית, מיצרן ממש לא שמרני - סיטרואן. להפחית עלויות שזה אומר חומרים זולים יחסית בתא הנוסעים, זה אומר סוללה קלה יותר ובכך להוזיל את עלות הרכב.
סיטרואן C3 החדשה, היא חשמלית, פשוטת חומרים, עם סוללה קטנה יחסית, תג מחירה באירופה מאוד נמוך. ממש נמוך. עובדה שהמתכון הזה גם עובד.
וברשותכם אקח את הכל לכיוון אחר. סיטרואן הצליחו לגלח 200 קילו ממכונית בממדים דומים יחסית – מיני קופר החשמלית. זה המון כל בר דעת שניסה לבצע דיאטה המכונית שלו, כולל מכסה מנוע מקרבון, מושבים דקיקים ומה לא, הצליח במקרה הטוב להוריד עשרות קילוגרמים. יותר מזה, היה צורך להשתמש בדיסק חיתוך. אז אותה מיני חשמלית שוקלת 1610 קילו והיא מצהירה על עצמה ככזו ששומרת על חדוות הנהיגה. סיטרואן C3 החשמלית לא מוצהרת ככזאת שמכוונת להנאה מנהיגה אלא ככזו שכל המניע לדיאטה הינה חיסכון בעלויות שיתורגם גם לטווח נסיעה ראוי ולמחיר נגיד, וכאן המשקל עומד על 1410 קילו. ממש אנורקסית. באמתחתי הקופה הגדולה של המותג הבווארי שגם היתה ספינת הדגל של המותג, מאמצע הסבנטיז ועד לסוף האייטיז, כזו שיש לה מנוע גדול ואבזור רב, אחת שמפנקת וגם דורשת תשלום גבוה בהתאם. אז היא שוקלת 1450 קילו. קחו את זה כפרופורציה.
צילום: סיטרואן
ואם כבר משקל, באותה השקה של הסיטרואן הקלילה, אי-שם בכפר כמעט ציורי על גדות נהר באוסטריה, שם בחנייה מאולתרת של אחד הבתים עמדה לה אלפין A110 מוזנחת משהו, אך מקורית לחלוטין. צבעה האדום כבר אינו בוהק והיא ממוקמת עוד נמוך יותר מבמקור, תוצאה של חוסר אוויר בצמיגים. המינימליסטיות והממוקדות מטרה, שהינה כמה שפחות משקל לטובת ביצועים טובים ככל הניתן מיחידת הכוח הרגילה שיש כאן, מביאה את הרכב קטן הממדים הזה לסף סקסיות גבוה במיוחד. בעיני כמובן, יש לכם את הזכות לטעות ולא להסכים עמי.
צילום: אוהד אלגוב
כך מצאתי עצמי כחצי שעה בוהה בה, סורק אותה מכל כיוון. מפנטז איך אני נכנס לתוכה, דוהר אל האופק הרחוק ומתעלם באלגנטיות מהחשמליות שעוקפות אותי. אין לי ספק כי היא תהיה מהנה יותר, ובפער, עם מנוע ארבעה צילינדרים והספק שנע בין 94 כ"ס ל-125 כ"ס, אך עם משקל של 825 קילו בלבד. רק לדמיין את צליל המאיידים הכפולים מבית וובר, בגודל 45. ואולי מדובר בכלל על יחידת הכוח המאוחרת, החזקה יותר – V6 עם הספק כביר של 150 כ"ס על משקל של 980 קילו, נושמת אוויר דרך מאיידים כפולים מבית סולקס. זה טהור, זה ישיר בתגובותיו ואין לי ספק שגלגל ההגה יספר לי יותר ממה שיספר לי כל מחשב דרך מודרני, מתקדם ככל שיהיה.
בכל מקרה, המחיר שלה במצבה הנוכחי, בוודאות גבוה יותר מאותה סיטרואן שלקחה אותי אליה, לא באמת קריטי כמה זול יתמחרו אותה במדויק, ככה שכנראה ולא נועדנו להיות יחד. וחוץ מזה, אני בכלל לא אוהב אדום. ואני לא בוכה עכשיו בכלל.
צילום: אוהד אלגוב
תשעה חודשים חלפו. לבנו עם משפחות החללים ומאחלים מכאן למשפחות החיילים ומשפחות החטופים, לראות את אהובכם אתכם, לידכם, כמה שיותר מהר.
