לאחרונה קניתי אייפון חדש, אחרי שהקודם ניזוק במסגרת שירות המילואים במלחמה. שילמתי על האייפון כ-4000 שקלים ועוד כ-300 שקלים על אמצעי מיגון.
מספר ימים מאוחר יותר, קניתי גם מכונית. עוד לפני המלחמה חיפשתי מכונית קטנה ובסיסית שתשרת אותי בחורף; רוב השנה אני ממילא על דו-גלגלי, כך שאני כמעט ולא משתמש ברכב. מצאתי לי מכונית, שעלתה לי – לאחר משא ומתן, לפני יישור קו – קצת פחות מ-7000 שקלים. אבסולוטית, לא הרבה יותר מהאייפון שרכשתי כמה ימים קודם לכן.
בקצת-פחות מ-7000-שקלים לא רק שקניתי מכונית נוסעת, אלא אחת שמתוחזקת היטב. כן, היא ידנית, יש עליה כ-175,000 ק"מ והיא בת 12 – כך שמדובר במכונית ותיקה מצד אחד, אבל עדיין עם מרחק בטוח מהשנתון המחייב הוצאת אישור בלמים לפני הטסט השנתי (מהשנה ה-16, כיום מ-2007; ולא שזה עניין גדול באמת).
צילום: יצרן
את הרכב שקניתי לא מצאתי במקרה – הכנתי רשימת דגמים וסימנתי בהתאם. חיפשתי סופרמיני או משפחתית קומפקטית (עדיפות למרכב האצ'בק יעיל) עם מרחב פנים ראוי לזוג, עם איכות נסיעה ועידון ברמה טובה, לצד אבזור בטיחות הכולל 4-6 כריות אוויר ובקרת יציבות (ESP, שהפכה תקנית בישראל מ-2010). בהיבט מערכת ההנעה, העדפתי תיבה ידנית לטובת שמירה על עלות רכישה נמוכה יחסית והעדפתי שהמנוע יצויד במערכת הזרקת-סעפת (רב-נקודתית) וברצועת תזמון ולא בשרשרת - את הסיבה לכך תוכלו למצוא בכתבת
ניפוץ המיתוסים.
הדגמים בסקירה
על בסיס התובנות האלו, נולדה סקירה של דגמים במחיר זול במיוחד – כאלו שניתן לקנות במחיר של אייפון חדש, כלומר במחיר של 3000 עד 8000 שקלים. וכן, יש אייפון במחיר של כמעט עשירייה (אייפון 15 פרו מקס, עם זיכרון של 1 טרה-בייט).
הדבר החשוב ביותר שצריך לזכור הוא שתהליך קנייה של רכב - בוודאי כזה שהוא זול מאוד – אינו קל. איתור של מכונית מתוחזקת באופן עקבי הוא תהליך קשה, במיוחד במכוניות זולות שמראש משרתות קהל שעלול להתקשות בעמידה בעלויות התחזוקה הגבוהות המקובלת בארץ. מצד שני, גם טיפול שוטף אצל מוסכים פרטיים עלול להיות בעייתי, לרוב כתוצאה ממיומנות נמוכה. אל תתנו למונח "מורשה משרד התחבורה" לבלבל אתכם, המשמעות היא שהמוסך פועל כחוק – אך אין זה אומר דבר בנוגע למיומנות של אנשיו. לא פעם מוסכים כאלו גורמים יותר נזק מתועלת.
צילום: יצרן
בסקירה מופיעים מחירי הדגמים לפי מחירון לוי יצחק. בין אם נרצה ובין אם לא, נכון להיום זה המחירון היחיד המקובל על חברות הביטוח – ולכן הוא נקודת הייחוס שלנו. עם זאת, מחירי עסקאות בפועל – במיוחד עסקאות של מכוניות זולות במיוחד – אינם מתכתבים בהכרח עם הערך הנקוב במחירון, בין אם בשל רמת הקושי הגבוהה במציאת רכב שמור מצד אחד (ואז המחיר עבורו עלול להיות גבוה ביחס לערכו במחירון) ובין אם בשל היקף יישור הקו והתיקונים שעלולים להגיע לנתח משמעותי מערך הרכב.
בנוסף, בדגמים מסוימים – בעיקר במשפחתיות קומפקטיות, כמו שברולט קרוז – המחיר הנקוב הוא אחיזת עיניים: דגמים שהיו פופולריים בציי רכב זוכים באופן עקבי לערכים גבוהים במחירון, מאחר וערכם משפיע על שווי חברות הליסינג שהחזיקו מכוניות רבות כאלו. בפועל, דגמים שנחשבים 'בעייתיים' יימכרו לפעמים גם ב-50% ביחס לערכם.
עוד נוסיף כי לסקירה נכנסו דגמים בעלי ציוד בטיחות סביר – לפחות 6 כריות אוויר, ESP – והעדפנו דגמים שאינם מאוד בסיסיים וחד-גוניים (סוזוקי אלטו, פיג'ו 107) שתכנונם (מושבים, בידוד רעשים) מקשה על השימוש בהם בכל מתאר שהוא לא נהיגה בתוך העיר. כמו כן, נמנעו מדגמים בעלי טכנולוגיות הנעה בעייתיות – בעיקר הדברים אמורים בנוגע לדגמי פיג'ו-סיטרואן, הן בשל מנוע 1.6 ליטר 120 כ"ס עם הזרקה ישירה ושרשרת תזמון (פיג'ו 207 ו-308, או סיטרואן C3 למשל) או מנוע 1.2 ליטר הבעייתי (רצועת תזמון טבולה בשמן; פיג'ו 208 או סיטרואן קקטוס למשל).
צילום: יצרן
סיטרואן C4
קטגוריה: משפחתית קומפקטית, האצ'בק
שנתונים: 2005-2010
מנוע: בנזין, אטמוספרי; 1.6 ליטר (110 כ"ס), 2.0 ליטר (143 כ"ס)
תיבת הילוכים: אוטומטית, 4 הילוכים
אבזור בטיחות: 6 כריות אוויר; בקרת יציבות – תקנית ב-2.0 ליטר, תקנית ב-1.6 ליטר מ-2007
מחיר: גרסת 1.6 ליטר, 2005, מ-4800 שקלים; גרסת 1.6 ליטר מ-2007 – מ-6300 שקלים
גרסה מומלצת: 1.6 ליטר (110 כ"ס), מ-2010-2011
דגשים ערכה של C4 – כמו רבים מדגמי פיג'ו וסיטרואן, גם רנו – נשחק בשוק המקומי. תדמית האמינות והעמידות של כלי רכב מתוצרת צרפת ידועה ולא לטובה, אך כמו בהרבה מקרים, השמועות התנפחו עם השנים והמצב רק הלך והתדרדר, לאו דווקא בצדק.
ישנן לא מעט מכוניות טובות ביחס ל-C4, אבל לדגם זה יתרון מהותי על פני מרבית המכוניות בקבוצה ובכלל: מחיר מגוחך. כמה מגוחך? עבור C4 שמורה, מהשנתונים האחרונים והפחות-מתוחכמים של הדור הראשון (2010-2011), עם פחות מ-150,000 ק"מ והיסטוריית טיפולים מלאה, יידרשו כ-6000-7000 שקלים, ואפשר ללחוץ ידיים גם על 5000 שקל ואפילו פחות.
צילום: יצרן
בשונה ממה שחושבים, מערכות ההנעה שלה נחשבות אמינות ועמידות. בעבר סבלה תיבת ההילוכים מכשלים (וסתי לחץ שמן) אולם אלו הוחלפו ברוב המקרים (כדאי לוודא). תרחיש נוסף שכבר זוהה: לחיצה, בטעות, על מצב 'חורף' בתיבה, מה שגורם לה להתחיל מהילוך שני וגורם לנהג לחשוב שיש תקלה; אין חיווי בולט לעין לעניין. כן יש לקחת בחשבון שתקלות 'שגרתיות' במנוע, כמו סלילי הצתה למשל, משפיעות על תפקוד התיבה, כך שייתכן שתקלה בתיבת ההילוכים נובעת מכשל במקום אחר. מעבר לכך, איכות הייצור הכללית נמוכה, מה שמסביר בין היתר את נשירת ריפוד הגג או את שכבת הלכה המתקלפת מבחוץ.
עוד יש לקחת בחשבון כי הוראות התחזוקה של C4 היו אופטימיות; גרסת 1.6 ליטר נדרשה לטיפול בכל שנתיים/30,000 ק"מ, לצד החלפת רצועת תזמון בכל 10 שנים/150,000 ק"מ. בפועל, שגרת הטיפולים צריכה להיות קצרה במחצית מהזמן – ויש לוודא שכך היה. עוד דגש מכני - כדאי להימנע מהדגמים החדשים יותר, המצוידים במנוע 1.6 ליטר בהספק 120 כ"ס (מנוע אחר לגמרי) וכמובן מגרסת 1.6 ליטר טורבו-בנזין (140-156 כ"ס) הכושלת. גרסת 2.0 ליטר (143 כ"ס) כן יכולה לבוא בחשבון.
צילום: יצרן
לצד ה'מחלות' - שהיקפן אינו יוצא דופן, בסך הכל - הבעיה הגדולה של דגמי פיג'ו וסיטרואן נוגעת לקושי בהשגת חלקי חילוף. גם פיג'ו וגם סיטרואן אינן מטביעות חותמות על החלקים שלהן אלא שמות מדבקות, כך שמבחינת הרשויות בישראל יש בעיה לבצע ייבוא מקביל של חלקים כאלו – ולכן אלו ניתנים להשגה רק דרך היבואן הרשמי. המשמעות: מחירים מופקעים לכל חלק שאינו מוחלף במסגרת טיפול שגרתי (כמו משאבת דלק, למשל) מה שמחייב תיקון של המכלולים התקולים, או הימור על חלקים משומשים מפירוק.
כמכונית, C4 נחשבה מוצלחת – היא נראית טוב גם היום, נוחה, בטיחותית, שימושית. במחיר של 2000 שקלים לעסקה שנסגרה זה מכבר עבור מכונית שמורה עם 120,000 ק"מ (שנת 2010 אך לפני טסט; עברה בהצלחה) מדובר במציאה אמיתית. מי שמבקשים מרחב גדול יותר, יכולים לנסות למצוא פיג'ו 407, לה מכלולים דומים (עם מנועים בנפחי 2.0-2.2 ליטר; ממנוע 2.9 ליטר V6 עדיף להימנע).
צילום: יצרן
שברולט קרוז
קטגוריה: משפחתית קומפקטית; סדאן, האצ'בק, סטיישן
שנתונים: 2009-2016
מנוע: בנזין - אטמוספרי 1.6 ליטר (הספקים 112, 124 או 117 כ"ס) או 1.8 ליטר (140 כ"ס); טורבו 1.4 ליטר (140 כ"ס)
תיבת הילוכים: אוטומטית, 6 הילוכים (גרסה מחוזקת בטורבו)
אבזור בטיחות: 6 כריות אוויר, בקרת יציבות; בגרסת טורבו עם תקינה אמריקאית: 10 כריות אוויר (2012-2013)
מחיר: גרסת 1.6 ליטר – מ-11,000 שקלים (סדאן, 2009), מ-15,500 שקלים לדגם מחודש (האצ'בק, 2013); גרסת 1.8 ליטר - מ-12,500 שקלים (סדאן, 2009); גרסת 1.4 ליטר טורבו – מ-20,500 שקלים (סדאן, 2012)
גרסה מומלצת: גרסת 1.6 ליטר, אחרי 5/2011
דגשים: שברולט קרוז שייכת לקבוצת דגמים שסבלו לאורך שנים מתדמית רעה, שמקורה בניפוח שמועות ובחוסר ידע. כמו במקרה של C4, בהינתן מחיריה המגוחכים ורמת הבטיחות הטובה שלה, מדובר במציאה.
צילום: יצרן
הבעיות, כמובן, קיימות – זה אף פעם לא נעים, אבל לא מדובר בתקלות חריגות, מה גם שרובן כנראה כבר קרו. בין הכשלים הבולטים נמנים המפעילים של גלי הזיזים (האחראיים לתזמון השסתומים המשתנה, VVT), בעיקר בשנתונים 2009-2011. גם מצנן השמן נחשב לנקודת חולשה, עקב נטייתו להיפרץ וכך לגרום לחדירה של שמן למערכת הקירור או לחדירת נוזל קירור למעגל השימון. גם התרמוסטט החשמלי ומודל ההצתה סובלים מאורך חיים קצר יחסית. מערכת החשמל איננה מהטובות, עם מחשב מנוע שלא נחשב עמיד (הן בתוכנה, הן בחומרה) וסולנואידים חלשים ב'מוח' תיבת ההילוכים. חלק מהבעיות נעלמו עם התקנת מערכת ההנעה המחודשת (בישראל - ממאי 2011) שצוידה בראש מנוע מסוג חדש וכן בתיבת הילוכים בתכנון שונה.
גרסת הטורבו אינה מומלצת בשל תחזוקה יקרה יותר – בלאי במגדש הטורבו, צריכה גבוהה של שמן ומצתים, מערכת הזרקה ישירה ועוד, לא התחזוקה הרצויה לבעלי תקציב דל.
צילום: יצרן
חשוב לקחת בחשבון שקרוז שייכת לקבוצת כלי רכב שעלולים להרתיע מוסכים פרטיים/כלליים לפני קבלת הרכב לטיפול, בשל איכות הייצור הנמוכה. החשש הוא שביצוע עבודות שונות במנוע עלולות לגרום לנזקים במכלולים היקפיים/שמניים עקב האיכות הירודה והגיל המתקדם של הרכב, מה שגם יסבך את המכונאי וגם יעלה לא מעט כסף ללקוח.
עם זאת, אחרי הכל, קרוז מהשנים היותר מתקדמות, עם היסטוריית טיפולים מסודרת, יכולה בהחלט להוות קנייה מעניינת במחיר של 7000 שקל, או אפילו קצת יותר עבור שנתונים מתקדמים יותר. אגב, שברולט סוניק, עם מכלולים דומים, יקרה יותר משמעותית.
צילום: יצרן
שברולט ספארק
קטגוריה: מיני, האצ'בק
שנתונים: 2011-2015
מנוע: בנזין, אטמוספרי; 1.2 ליטר (82 כ"ס), 1.0 ליטר (68 כ"ס)
תיבת הילוכים: ידנית, 5 הילוכים
אבזור בטיחות: 6 כריות אוויר, בקרת יציבות
מחיר: גרסת 1.2 ליטר – מ-11,600 שקלים (2011); 1.0 ליטר - מ-11,800 שקלים (2014)
גרסה מומלצת: דגם מחודש (מ-2013 ואילך), מנוע 1.2 ליטר, רמות גימור LT או LTZ
דגשים: כמו דגמי שברולט אחרים, גם ספארק סובלת מתדמית ירודה עקב הבוסריות שאפיינה את דגמי השנתונים הראשונים: במקרה של ספארק מדובר במנוע אנמי ובעיקר באיכות ייצור ירודה. העובדה שצוידה בתיבה ידנית בלבד לא סייעה לה.
צילום: יצרן
עם זאת, כמשומשת, היא נמכרת בכחצי(!) מחיר בהשוואה לדגמי המיני של יונדאי וקיה – והסיבה לא בהכרח נראית לעין. ספארק מאובזרת יחסית ומציעה עקרונית מקום לחמישה נוסעים, בהשוואה לארבעה בחלק נכבד מהדגמים בסגמנט המיני. בדגם המחודש (2013) איכות ייצור עדיפה, לצד נוחות ואיכות נסיעה משופרות.
מערכות ההנעה של ספארק אמנם לא חזקות, ואל תתנו להספקים הגבוהים לבלבל אתכם, הם מאוד תיאורטיים, אך בזכות מבנה של 4 צילינדרים מתקבלת פעולה נעימה, לצד עמידות עדיפה לאורך זמן (נדרשת עבודה מנוע מאומצת פחות בהשוואה למנוע 3 צילינדרים). מעבר לכך, רמת האמינות של שני המנועים, החולקים תכנון משותף, גבוהה, אם כי כדאי לשים לב בעיקר לעובדה שישנה שרשרת תזמון שאורך חייה כ-150,000 ק"מ והחלפתה יקרה יחסית. בנוסף, ישנן בעיות שגרתיות יותר כמו מודול הצתה בעל אורך חיים קצר ודליפות שמן ונוזלי קירור - עניין מקובל במכוניות זולות בכלל, בוודאי לאחר 10-15 שנות שירות.
מחירי ספארק גבוהים, רשמית, ביחס למחיר היעד שהוצג בתחילת הסקירה. עם זאת, בפועל מחירי השוק נמוכים יותר, כאשר גם את הדגם המחודש אפשר לסגור במחיר ארבע-ספרתי – סביב 8000 שקלים – עבור מכונית שמורה עם פחות מ-120,000 ק"מ.
צילום: יצרן
רנו קליאו
קטגוריה: סופרמיני, האצ'בק
שנתונים: 2006-2013
מנוע: בנזין, אטמוספרי; 1.6 ליטר (110 כ"ס), 1.2 ליטר (בפועל 1.15 ליטר; 75 כ"ס)
תיבת הילוכים: אוטומטית 4 הילוכים ב-1.6 ליטר; ידנית 5 הילוכים ב-1.15 ליטר
אבזור בטיחות: 6 כריות אוויר, בקרת יציבות (בין 2008 ל-2010 - 6 כריות אוויר ו-ESP הוצעו בתשלום, בעוד שהמפרט התקני שונמך ל-4 כריות אוויר ובלי ESP)
מחיר: 1.6 ליטר – מ-6400 שקלים (2007); 1.2 ליטר - מ-10,000 שקלים (2011)
גרסה מומלצת: 1.2 ליטר, ידנית
דגשים: הדור השלישי של קליאו נמצא בישראל מאמצע 2006, אולם קיבל תשומת לב בעיקר מ-2011 - אז הוזלו באופן משמעותי מחירי הגרסאות השונות. סגמנט דגמי הסופרמיני הזולים נהנה מעניין רב, כולל מכוניות עם תיבה ידנית. דגמים כמו פורד פיאסטה, פולקסווגן פולו, סקודה פאביה וכמובן סוזוקי סוויפט היפנית, נהנים מביקוש רב ביותר בעוד קליאו פחות מוכרת.
צילום: יצרן
עד 2011 שווקה קליאו בישראל רק עם מנוע בנזין 1.6 ליטר חזק יחסית (110 כ"ס) ותיבה אוטומטית (פלנטרית, 4 היל'), ומאמצע 2011 החלה להיות מוצעת גם גרסה עם מנוע בנפח 1.15 ליטר (מזוהה כ-1.2 ליטר) עם 75 כ"ס ותיבה ידנית בלבד.
מערכת ההנעה, בגרסה האוטומטית, נחשבת בעייתית. אמנם מדובר במערכת הנעה ותיקה, אך המנוע שהגיע אלינו כלל מערכת תזמון שסתומים משתנה, עם מפעילים שנוטים להיסדק ומחייבים החלפה יקרה; כדאי לוודא ש המפעילים האלו כבר הוחלפו במסגרת החלפת רצועת התזמון (ומשאבת המים). טיפול מקיף כזה עלול להגיע קרוב למחיר הרכב כולו. תיבת ההילוכים גם כן נדרשה לשיפוץ לפחות פעם אחת, כתוצאה מרכיבים פנימיים חלשים ב'מוח' הגיר. הגיר אגב, משותף לדגמי פיג'ו וסיטרואן (כמו C4, למשל).
צילום: יצרן
לעומת זאת, למנוע 1.15 ליטר עם תיבה ידנית אין כל הבעיות הללו, הודות לחוסר התחכום שלו. הרגישויות שלו נוגעות בעיקר לרכיבים חשמליים ואטמים לא עמידים (בעיקר חיווט הצתה), אם כי אלו כבר דברים שגרתיים בהרבה ולרוב זולים יחסית לתיקון. גם כאן יש רצועת תזמון, אך העבודה עליה קלה (וזולה) יותר ביחס לזאת שבמנוע 1.6 ליטר.
כמו דגמים אחרים בסקירה, גם קליאו נמכרת במחירים נמוכים יותר בהשוואה לערכה במחירון, בעיקר בגרסת 1.6 ליטר עם תיבה אוטומטית.
למעוניינים, רנו פלואנס מוצעת עם אותה מערכת הנעה (1.6 ליטר, תיבה אוטומטית) ובמחיר דומה, לדגמים משנים 2009-2012.
צילום: יצרן
