בארבע בבוקר יום חמישי יצאתי מהעיירה הציורית חדרה, בעשר בבוקר למחרת הגעתי לסאול. מותש אך מעודד ממזג האוויר הנאה נכנסתי לפקקים של העיר הענקית הזאת, שנעשית עם הזמן צבעונית יותר. לפני 13 שנה, במפגש הראשון איתה, היא נראתה אפורה מאוד.
המעלית שבמלון היא, איך לא, מתוצרת קונצרן יונדאי. חשבתי לי שבניגוד למדינות שיש בהן תאגידי תעשייה ורכב, נראה שיונדאי הוא תאגיד תעשייה ורכב שיש לו מדינה.
צילום: יונדאי
הסיבה למסע
אנחנו כאן כי יונדאי השיקה דגם חדש,
אינסטר (Inster), והוא הרבה יותר מאשר עוד אחד חדש, והרי יש הרבה חדשים כעת. ולא, לא רק בגלל שהוא חשמלי (אבל גם בגלל זה).
ב-2021 הציגה יונדאי את הפנאי-מיני קספר (Casper) – רכב פנאי ממש קטן, חולק רצפה ומכלולים עם המיני i10 בכל הקשור למנוע בעירה פנימית (טורבו-בנזין 1.0 ל'); בסיס הגלגלים 240 ס"מ, האורך 360 ס"מ, רוחבו 160 ס"מ (ממדים קטנים מאלה של i10) אך גובהו רם ונישא יותר: 158 ס"מ. דגם נועד לשוק המקומי, אך עם מנוע חשמלי נועד להיות שגריר יונדאי בתחום החשמליות הקטנות/זולות. לצורך זה גויס המנוע המשרת את קיה ריי (Ray) המייצר 87 כ"ס.
צילום: יונדאי
העניין הוא שלצורך שיווק באירופה קספר החשמלי היה קטן מדי. בתחילת 2024 הציגה יונדאי את מה שנדרש: רכב ארוך יותר; בסיס הגלגלים גדל ל-258 ס"מ, האורך ל-383 ס"מ ולתוצאה קראו 'אינסטר' – עדיין מיני, אבל עם בסיס גלגלים של סופרמיני. דגם זה יזכה לתקינה אירופאית והוא מוצע בשתי גרסאות הספק/סוללה.
באחת מנוע של 97 כ"ס, 0 ל-100 ב-11.7 שניות ועד 140 קמ"ש, סוללה של 42 קוט"ש לטווח של 300 ק"מ; בשנייה 115 כ"ס ו-10.6 שניות ל-100 ועד ל-150 קמ"ש, סוללה של 49 קוט"ש ל-355 ק"מ.
צילום: יונדאי
מתיקות יתר
העיצוב החיצוני של אינסטר מכניס אותו לקטגוריית המתוק. מבנה קופסתי רבוע משהו, פרופורציות לא-רגילות בגלל שהרוחב לא רק ממש צר אלא גם זהה לגובה, קווים מזוותים גם בבתי החלונות אבל גם בבתי הגלגלים התפוחים. בחזית, בחלק העליון, אותה רצועה רוחבית כמו בדגמי יונדאי העכשוויים, אבל היא נראית פחות 'הייטקית' – ובעיקר פנסי חזית עגולים המשנים את המופע הכולל של הרכב.
כך גם מאחור: יחידות תאורה רבועות קטנות בגובה אלה שבחזית, כאלה עגולות נמוכות וגם הן באותו גובה כמו הקדמיות. הדגם מוצע עם חישוקי "15 או "17, ויש לו פסי העמסה בגג, כיאה לרכב פנאי, אלא שכאן הם נראים יעילים.
צילום: יונדאי
אותה מתיקות נכנסת גם לתא הנוסעים, מוצאת ביטוי בסביבת הנהג. וכבר עכשיו אציין כי ניתן לקבל את הרכב עם שלל צבעים בחוץ וגם בפנים ואוסיף כי הצבע השחור, הן מבחוץ והן בפנים, עושה לו עוול.
בסביבת הנהג לוח מחוונים וצג מרכזי בגודל "10.25 כל-אחד. מתחת לצג המרכזי סרגל כפתורים לקיצורי דרך ומעט תחתיו בקרת אקלים נפרדת ופשוטה לשימוש. כל הכפתורים נלחצים, לא מופעלים במגע, וזה מצוין; נהיגה ברכב אינה תפעול מחשב בבית. התוצאה: הנדסת אנוש טובה.
צילום: יונדאי
איכות החומרים סבירה ביחס למקובל בסגמנט – כלומר, החומרים נוקשים, אבל לזכותם יצוין כי אינם יוצרים תחושה שהם זולים או דקים ומתחתם נמצא חלל ריק. יש גם פטנטים, כמו וו לתליית סל קניות ליד הנוסע, צמד מחזיקי כוסות ומשענת יד הנעים יחד עם מושב הנהג, מערך מלא לסלולרי: תא קטן לאחסון, טעינה במגע, צימוד אלחוטי.
הקורות הקדמיות קרובות יחסית ואנכיות, זה מאפשר ראות טובה יותר החוצה, אם כי מראות הצד צמודות אליהן והדשבורד מעט גבוה. המושבים הקדמיים עצמם סבירים בכל הנוגע לנוחות, והמרחב ראוי אם כי הנהג והנוסע יושבים קרוב מדי לדלתות. ככה זה ברכב בהחלט צר עם קונסולה מרכזית שאינה כזאת.
צילום: יונדאי
מאובזר, מרווח
הרכב שקיבלתי היה מאובזר למשעי, כולל פריטים שממש אינם שייכים למיני שכזה. בין השאר, מצלמה היקפית טובה, גג שמש, מפתח חכם הכולל שלוש אופציות לפתיחת הדלתות, חימום ואוורור למושבים(!), תאורת אווירה עם 64 גוונים, גם שקע 220 וולט, ובטח פספסתי משהו. גם כאן, כמו בדגמי יונדאי של היותר ביוקר, הקרנת צילום שטח מת במחוונים עם הפעלת איתות.
ביחס לממדי הרכב, המרחב מאחור מצוין; ממד גובה מכובד המאפשר תנוחת ישיבה זקופה עושה את זה, רצפה שטוחה מוסיפה, אפשרות שינוי זווית המסעד משלימה. מרווחי הראש והברכיים מצוינים, ואין בעיה להניח את כפות הרגליים מתחת למושבים הקדמיים, למרווח משופר אף יותר.
צילום: יונדאי
כדי לבדוק זאת, דאגתי שבחור בגובה 190 ס"מ ישב מלפנים, ואז ישב מאחור מבלי שהמושב הקדמי הוזז. התוצאה מרשימה למדי. נפח תא המטען נע בין 280 ל-350 ליטרים לפי גובה הרצפה של תא המטען ובהתאם לזווית של מסעד הגב. ואין גלגל חלופי. עם קיפול המושבים האחוריים (מחולקים 50-50) מתקבל משטח העמסה שטוח עד למושבים הקדמיים.
צילום: יונדאי
חשמל, קצת מעודן
מזג האוויר הסביר לנו פנים, בצד ההגיוני יותר של קוריאה, וברכב הפנאי הקטן הזה נהגנו שלושה ימים, אם-כי מעט בכל פעם. למבחן קיבלנו את הגרסה החזקה והמבצעת יותר (115 כ"ס, 10.6 ש') וארוכת הטווח (49 קוט"ש, 355 ק"מ).
מספר מצבי נהיגה יש לאינסטר, ועם כל התנעה הוא מתחיל בחסכוני שבהם. גם בו וגם במצב הרגיל, התאוצה מהמקום איטית ביחס. במצב 'ספורט' היא כבר מיישרת קו עם האופי הישראלי שפחות נינוח.
צילום: יונדאי
הביצועים כאמור לא מלהיבים, סבירים בלבד, וכדי לקבל יותר צריך להעביר למצב 'ספורט' כדי לקבל תאוצת ביניים ראויה באמת לעקיפה מאתגרת בכביש בין-עירוני. עם זאת, ביחס לדגמי מיני אחרים הביצועים סבירים בהחלט.
הסוללה אמנם קטנה יחסית, אך אנשי יונדאי מציינים כי בזכות השילוב של ממדיה הקטנים ומכאן המשקל הקל, הטווח ראוי וזמן הטעינה מועט יחסית. המשמעות היא שניתן לטעון אותה במלואה בבית (AC, בהספק 11 קילוואט) ב-4 שעות, ובטעינה מהירה (DC) ההספק הוא 120 קילוואט – 30 דקות מ-10% ל-80% (מ-35 ק"מ ל-280 ק"מ).
צילום: יונדאי
ניכרים דברי אמת
על הגשר הארוך ביותר במדינה דגמנו לצלמים הקוריאנים נהיגה בקו ישר. בכלל, וכרגיל בקוריאה, מסלול הנהיגה היה רגוע, ממש ללא עיקולים ו/או שינויי גובה, וגם אנחנו הקפדנו לשמור על רוגע בנהיגה, בגלל שלל מצלמות המהירות הפזורות בכבישים.
אותו קצת נינוח היה גם הוא אחראי לצריכת החשמל שהייתה לא רק טובה למדי, אלא גם טובה מהצהרת היצרן שהיא 6.53 ק"מ/קוט"ש; בנהיגה הגענו ל-7.5 ק"מ/קוט"ש, לטווח של כמעט 400 ק"מ. כמובן, בנהיגה רגילה, בטח במבחן דרכים כדת וכדין, הטווח בפועל יהיה קטן יותר, ועדיין זה ממש מרשים.
צילום: יונדאי
נוחות הנסיעה על כבישי סאול הסלולים היטב הייתה טובה. כאשר יצאנו את העיר וכבר הצלחנו למצוא שבר כביש ראוי, הוא הורגש בפנים אך הרכב לא נחבט. ללא ספק בסיס הגלגלים הארוך תורם, ואילו חתך צמיגים הנמוך (205/45-17) אינו עוזר. גם אין ספק שעל חישוקי "15 המצב יהיה טוב עוד יותר.
בכבישים מהירים נוחות הנסיעה ממש הרשימה לטובה. אנשי יונדאי הצהירו במסיבת העיתונאים כי לבידוד רעשים טוב ציידו את הרכב בחומרי בידוד ברצפה, בדיפוני הדלתות ואף בחלונות עבים יחסית. ואכן, בידוד הרעשים מוצלח וזו תכונה חשובה ולא אופיינית למקובל בסגמנט זה. ועם זאת, אנחנו נמתין למבחן מקומי על כבישים מרשימים לא פחות כמו אלה באזור התעשייה פתח תקוה בואכה משרדי אוטו.
צילום: יונדאי
מוצלח מאוד. והמחיר
ההתרשמות הראשונית מיונדאי אינסטר היא כי רכב זה הוא הוא כנראה האיכותי ביותר בסגמנט מיני, ואת זה אני כותב אחרי השקה מוגבלת בתוואי ובתנאים בחו"ל – לא עם סיום מבחן דרכים בארץ, בוודאי לא בעקבות השוואתי; עד כדי כך הוא מוצלח.
עם זאת, רכב זה עתיד להיות יקר משמעותית משני המתחרים הישירים שלו – טויוטה אייגו X, סוזוקי איגניס – וזה דבר שצריך לקחת בחשבון, וביותר ממובן אחד.
בשלב זה אין צפי הגעה, היבואן מקווה שברבעון הראשון של 2025 אך דברים לא נסגרו בינתיים – גרסה, אבזור ובהתאם גם לא המחיר. אנחנו כבר יודעים שחלק מהאבזור הרב לא יגיע, מכיוון שהמחיר עם מלוא המפרט ייקר את הדגם לרמה שהוא יהיה ממש לא תחרותי.
צילום: יונדאי
