בבוקר של 18 באוקטובר 2022, בסביבות השעה 10:10, מתפתח עימות בין שני נהגים על דרך בר יהודה בנשר. ש.ל, נהגת בקיה, נוסעת בנתיב השמאלי לכיוון הצ'ק פוסט, שעה שקצת לפניה נמצא נהג במאזדה. על פי עדותה, היא הייתה קצרת רוח מקצב נסיעתו האיטי ולכן מצפצפת לו שוב ושוב כדי שיפנה את נתיב הנסיעה שלה.
פעולה זו, מספיקה כדי לגרום לו לסטות לנתיב הימני, אך גם לעורר את זעמו. במקום להרפות הוא מחליט להגיב, עוקב אחריה ומנסה לחסום את דרכה. השניים מתכנסים לצומת רחוב מרקוני, מאטים, והמצב החל להסלים: הנהג יוצא מרכבו, ניגש למכונית הקיה של הנהגת וחובט בה. זו מנסה לסגת אך נעצרת. הוא רץ לחניה סמוכה, מרים חפץ כלשהו מהרצפה, ואילו בינתיים, הנהגת מצליחה לנסוע אחורה וחוסמת את רכבו, ובו בזמן פונה למשטרה בטלפון.
צילום: מערכת אוטו
למרבה הצער, לא נרגעו הרוחות והנהג ממשיך בשלו: הוא חובט במכונית הקיה פעמיים נוספות ונאבק לפתוח את הדלת שלה. לאחר כמה רגעים מתוחים מאוד של עימות, הוא חוזר לרכבו, אך יוצא שוב, בפעם השלישית וניגש אליה, עד שהיא מחליטה לשים קץ לדרמה ונוסעת מהמקום.
בעקבות התנהגותו ובהתאם לסרטון שהוצג לבית המשפט, הנהג הורשע בביצוע עבירות של התנהגות פרועה במקום ציבורי, היזק לרכוש במזיד ואיומים. ב"כ המאשימה ביקש מבית המשפט לקבוע כי מתחם העונש ההולם לעבירה זו נע בין 8 ל-18 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. כמו כן, ביקש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל במסגרת מתחם הענישה, מאסר על תנאי, ופיצוי כספי למתלוננת.
מנגד, ב"כ הנאשם ביקש מבית המשפט לקבוע כי מתחם העונש ההולם יישאר במסגרת עונש על תנאי, והדגיש כי יש להימנע מהטלת פיצוי למתלוננת, שכן בהכרעת הדין נקבע שלא הוכח גובה הנזק שנגרם לרכבה ובנוסף, גם התנהלותה של המתלוננת – שנסעה לאחור במהלך העימות – לא הייתה תקינה.
עוד הדגיש הסנגור כי הנאשם, בן 53 ואב לשלושה, ניהל אורח חיים נורמטיבי ולא היה מעורב בפלילים עד האירוע הנוכחי. על כן, ביקש ב"כ הנאשם להסתפק בעונש מאסר על תנאי בלבד.
בית המשפט קבע כי הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות כוללים את השלווה והביטחון של הציבור במרחב הציבורי, את ההגנה על הציבור מפני התנהגות בריונית, ואת ההגנה על משתמשי הדרך. בנוסף, נפגעו ערכים של שמירת שלוותו של הפרט, כך שלא יופנה כלפיו מלל מאיים, וכן ערך הקניין של הפרט.
לצד זאת, כתב השופט בגזר הדין כי הוא אינו מתעלם מעצם העובדה שהנהגת ניסתה לחסום את רכבו של הנהג כדי לרשום את מספר הרישוי של רכבו – דבר שלא היה תקין ויכול היה לסכן משתמשי דרך אחרים.
סוף דבר, בית המשפט גזר על הנהג עונש של מאסר על תנאי בן ארבעה חודשים למשך שלוש שנים, וכן חובת פיצוי בסך 3,000 שקלים, או במילים אחרות – פיצוי בגובה של אלף שקלים על כל חבטה.
עו"ד אסף ורשה, יו"ר ועדת בתי המשפט בלשכת עורכי הדין ומומחה לדיני נזיקין, מסביר כי למרות פיצויים הנפסקים לעיתים במסגרת הליכים פליליים, עדיין קיימת אפשרות להגיש תביעת נזיקין לקבלת פיצוי נוסף. עם זאת, המציאות מראה כי רוב נפגעי האלימות, אפילו על רקע העלייה החדה במקרי האלימות בכבישים, בוחרים לוותר על האפשרות הזו. על פי נתונים שהוגשו לשר המשפטים לפני מספר שנים, רק 4% מנפגעי עבירה מגישים תביעות נזיקין. מתוך 8,237 נאשמים שהורשעו בעבירות אלימות, מין והמתה, רק 313 מהם נתבעו בתביעה נזיקית.
צילום: שחר כלב
לדברי עו"ד ורשה, "גם כאשר הנזק הפיזי אינו משמעותי או אין נכות, תקיפה פיזית עדיין מהווה פגיעה באוטונומיה של הנפגע – תחושות שליליות, עוגמת נפש וייסורים הם חלק בלתי נפרד מהמקרה. הנפגעים זכאים לדרוש פיצוי לא רק על הפגיעה הפיזית, אלא גם על עוגמת הנפש ועל אובדן הנאות החיים שנפגעו. ככל שהפגיעה חמורה יותר, כך יכול הפיצוי להיות גבוה יותר".
