בין שדות ועצים, דרך אספלט משובשת שאפילו טרקטור מתקשה לסיים, מגיעים פתאום למסלול מרוצים בעיירה מאריאפוץ (Máriapócs) בהונגריה. מסלול ותיק זה אירח את ליגת דריפט מאסטרס בפעם האחרונה ב־2018, ונראה שהזמן בהחלט עמד מלכת. המסלול עצמו לא השתנה בהרבה, מלבד היציעים לצופים שמתוחזקים בצורה טובה, כל הסביבה לא סלולה וממש הולכים בחול על מנת להגיע.
כבר מההתחלה, היה נראה שהנהגים לא אהבו את המסלול. התוואי התחרותי היה עם שינוי כיוון מול בטונדת פלסטיק שברי המזל פגעו רק בה, כי בפנייה אחריה כבר חיכה שינוי כיוון עם השקה לקיר בטון ארוך. בו כבר בבוקר הראשון כמה וכמה נהגים השאירו את החלק האחורי של הרכב מונח לצידו.
למרות שנהגים רבים נרתעו מהמסלול (היו כאלה שממש התרעמו וטענו שהמסלול ממש לא מכבד אירוע של דריפט מאסטרס), כבר בצהריים הרבה נהגים שיפרו את הנהיגה והתוואי התחיל "להסתדר" להם בראש.
צילום: יותם קריסטל
אוי העשן... והגומי
תוצר הלוואי של "שואו" טוב בדריפטים הוא העשן ובכלל מי מתנגד לראות עוד ביטוי לאיכות הסביבה הולך לפח בדמות גומי שמתפזר לאויר בצורת גז... אבל מה שעוד נוצר מהאפקט הזה, היא כמות מטורפת של חתיכות גומי שחלקן קטנות ואחרות גדולות מאוד. (גם) אנחנו נפגוש בהן בהמשך. תוואי המסלול, הנמצא בין גבעות מלאכותיות שהוקמו עבור יציעים לקהל כך שישב גבוה מעל האקשן, מקשה מאוד על פינוי טבעי של העשן. באופן כזה נוצר מצב בו המתחרים מזנקים לתוך תוואי מסתורי, ומבליחים מתוך העשן בנקודות בהן הוא הספיק להתפזר מהמתחרים הקודמים. במהלך היום זה עוד סביל, אבל עם אפלולית הלילה והלחות שיורדת על המסלול בערב, כאשר האוויר ממש עמד, היה קשה לראות את המסלול.
כאשר מסתובבים בפאדוק תמיד אפשר לפגוש מתחרה שבדיוק מפרק חלק מתלה שנשבר; כיווני ציר ופרונט על האספלט בדרך לקו זינוק הם עניין שבשיגרה; לאפטופים נשלפים לניתוח טלמטריה ממערכות האלקטרוניקה השולטות ברכב; זה נראה משהו מאוד בסיסי הכולל מנוע בהספק גדול באדיבות טורבו אימתני וסרן בעל דיפרנציאל נעול 100% – אבל כולל גם מערכת ניהול מנוע מתוחכמת על מנת לקבל את תגובת הדוושה הכי מהירה ומדויקת שאפשר.
אבל בפאדוק יש שמחליפים טורבו או אפילו מנוע. תיבות הילוכים ומצמדים הם חלקים בעלי בלאי גבוה וגם אותם מפרקים בין המקצים ולעיתים ממשיכים להרכיב את הרכב בדרך לקו הזינוק.
צילום: יותם קריסטל
הניקוד וישראל
הניקוד הגבוה ביותר הוא 100 נקודות, ומתוך 50 המתמודדים נבחרים 32 ליצירת זוגות לעבר מקצה הגמר, כאשר הטוב בין ה-32 מתחרה מול האחרון וכך הלאה, להדחה מהירה. למרות המסלול והתלונות, בסוף מקצה הדירוג עלה כי ל-19 נהגים למעלה מ-90 נקודות, וזה בהחלט מרשים בהתחשב בתנאים.
איתי שדה, 18, המתחרה שלנו בליגת דריפט מאסטרס, הפגין את הניסיון שצבר – זו השנה השנייה שלו בתחרות – עלה והפציץ עם 92 נקודות, היישר למקום ה-12.
הרשימו במיוחד פיוטר ויצאק (Wiecek) שקיבל 97.5 נקודות עם סופרה Mk.5, יאקוב פשיגונסקי (Przygoński) עם אותו דגם, יאקוב Q עם טויוטה GT86, ג'יימס דין (ממש כך), נהג הדריפטים המהולל הנוהג בניסאן SX200 הסתפק ב-96 נקודות.
לאחר מכן וכמו בכל תחרות דריפט מאסטרס השנה, נערכה התמודדות ערב הנקראת 'עימות דירוג' (Qualify Showdown) המאפשרת לארבעת המובילים להתחרות בקרב 'טנדם' (זוגי), כדי לקבל ניקוד נוסף. לקרב הזה הצטרף גם נהג מרוצים מפינלנד אחד בשם קאלה רובאנפרה (Rovanperä). ובכן אותו אחד, נהג מרוצים של רד בול המשתתף באליפות הראלי העולמי (WRC) במסגרת קבוצת טויוטה, הוא גם מי שהיה אלוף העולם הצעיר ביותר בראלי (2022) וגם האלוף הנוכחי (2023), מתחרה גם בגביע פורשה. ולאירוע הנוכחי? הוכן צוות, רובאנפרה עשה עליו סיבוב ומספק מקצי אימון, מה שהסתיים ב-95.5 נקודות. אחרי שלושה קרבות, ויצק סיים ראשון, הוסיף לעצמו עוד נקודות.
צילום: יותם קריסטל
היום המכריע
אירועי יום האתמול הסתיימה מאוחר, היום השני החל בצהריים ובאימון עד השעה שלוש. אחדים מהמתחרים התאמנו אפילו מול אלה שייפגשו איתם בקרב מאוחר יותר. בשעה ארבע התחילו הקרבות בטופ32. אחרי יום חם ומייגע בו לא היה יותר מדי מה לעשות, מתקני המסלול מאוד מוגבלים וכאשר אין אקשן על המסלול אין באמת איך לשרוף את הזמן, היה דריפט טקסי אחד שמדי פעם עלה אך לא ממש הצטיין. פעמיים עלתה גם מעין משאית מרוצים אלא שזו שבקושי הצליחה להוציא עשן מהאגזוז כל שכן מהגלגלים.
צילום: יותם קריסטל
קרבות טופ32
כבר כאן התחילו הדרמות. אדם LZ היוטיובר ונהג הדריפט עלה והפגין בעיקר את הכישרון שלו להדליק בכל קרב את הצמיגים האחוריים, מה שאילץ את המרשלים עם סיום המקצה שלו לגמור מטף כדי לכבות את הלהבות.
דרמה של ממש אירעה במחצית השנייה של הקרב בין ג'יימס דין לקווין פסור (Pesur), שבו בפנייה האחרונה של המסלול ומתוך תמרות העשן, מגיח פסור אך ללא דין. הרכב של האחרון כבה, לא ניתן להתניעו, הוא נגרר לפיטס ושם מתגלה כי חתיכת גומי שהייתה על המסלול פגעה ברצועה של משאבת השמן, הלחץ ירד והסיפור נעצר. הדימום המיידי של המנוע שמר אותו, אלא שעבור דין היה זה סוף המרוץ.
צילום: יותם קריסטל
בטופ16 ניצח איתי שדה את בנדיקטוס צירבה (Cirba), כך שהנציג הישראלי הגיע לטופ8 למפגש מול ההונגרי קווין פישקולטי (Piskolty). הקהל המקומי מקבל את נציגו בתשואות, אבל איתי לא מתכוון לוותר. ואכן, הוא מוביל אבל מרשל הונגרי מזיז באופן ברור את הדגל האדום שלו – ללא צורך, נראה בסרטונים – איתי מוריד את הרגל מהדוושה, הרכב מתיישר וההובלה עוברת לפישקולטי והוא לשלב הבא. מה שאירע היה ברור לכולם – אבל מאוחר מדי.
במרוץ זה הייתה ידו של איתי בבירור על העליונה, הוא התקדם הרבה בעונה זאת וללא ספק בעונה הבאה יהיה מהנהגים הבולטים יותר.
בקרב הבא פישקולטי פגש בלאורי האיינונן (Heinonen) הפיני הנוהג בניסאן S13 המצוידת במנוע נסקאר צווחני (ג'.מ, 5.7 ל', V8) עם מגדש-על. האיינונן מנצח אותו בקלילות ומעפיל לגמר ואילו פישקולטי מזומן לקרב מול פאבל קורפולינסקי (Korpulinski). בעימות הזה מנצח הנהג הפולני הזוכה במדרגה השלישית בפודיום.
במקצה הגמר נפגשים האיינונן ותור ארנה קוייה (Kvia) הנורבגי, שלא הצליח להתקדם מעבר לטופ8 העונה, למרות מופעי נהיגה מצוינים. עם זאת, בהונגריה הוא מככב, וגם מגיע לגמר, אך לא מפסיד להאיינונן, מסיים במקום השני.
צילום: יותם קריסטל
לקראת סיום
האיינונן מוביל כעת את טבלת האליפות, והוא יודע כי ניצחון באירוע הבא שיתקיים בוורשה, פולין מול 50,000 צופים באצטדיון הלאומי של פולין, יעניק לו את האליפות; חוסר ההצלחה של דין בוודאי עוזר.
