המלחמה לא רק מותירה אותנו להתמודד עם טראומות ומראות קשים, אלא גם מטלטלת את חיי היומיום שלנו עם קשיים כלכליים, תחושת אי-ודאות ועומס רגשי כבד. המצבים הללו מובילים להתפרצות חרדה ולמצוקה נפשית, וכמעט כופים על רבים מאיתנו לחפש הקלה מיידית באמצעות תרופות מרשם כמו כדורי הרגעה, נוגדי דיכאון או תרופות שינה. למעשה, המילה המדויקת לתיאור היקף הצריכה היא המונית: ברבעון האחרון של שנת 2024 נרשמה עלייה של 19.7% בנטילת תרופות נגד חרדה, ביחס לרבעון זה בשנה שעברה, עם פרוץ המלחמה - כך נחשף לאחרונה בוועדת הבריאות של הכנסת. בנוסף, נרשמה עלייה של כ-5% בצריכת תרופות בכלל.
הבעיה העיקרית היא שתרופות עלולות לפגוע כמעט בכל היבט של הנהיגה – ממהירות התגובה, דרך הערכת מרחקים ותפיסת הזמן, ועד היכולת לנתח מצבים, לשקול חלופות ולקבל החלטות, מסביר דוד פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים. לדבריו, "מדובר בעשרות תרופות שאנו צורכים בכמויות גדולות, בהן תרופות מרשם לשיפור השינה כמו זודורם, נוקטורנו, בונדורמין ואחרות, המשפיעות על כושר הנהיגה". בנוסף, ברשימה תרופות לטיפול באלרגיה ובגודש, כמו קלארינז, לצד משכך הכאבים טראמדקס ותרופת המרשם הפסיכיאטרית ציפרלקס. תרופות לחולי סוכרת, כגון גלוקו-רייט, אמריל, גלובן ואינסולין, עלולות לגרום להיפוגליקמיה (תת-סוכר בדם) שמשפיעה על הריכוז.
הרוב לא מדמיין שכאשר הוא נכנס לרכב לאחר נטילת תרופה – בין אם מדובר באנטיהיסטמינים להקלת אלרגיה, תרופה לשיכוך כאבים כרוניים, או כדור להרגעת חרדה – הנהיגה עלולה להיות מסוכנת לא פחות מנהיגה תחת השפעת אלכוהול", נכתב במחקר מקיף שנעשה בנושא באוניברסיטת קולומביה : " זו יכולה להיות נהגת האוטובוס שמסיעה את הילדים שלכם, או נהג ברכב סמוך שמתקרב לצומת בזמן שאתם חוצים את הכביש. מדי יום אנו נמצאים על הכביש בסמיכות אל אלפי נהגים שנטלו תרופות המשפיעות על זמן התגובה, כושר השיפוט והריכוז שלהם – וכל זה מבלי שהם מעלים על דעתם את מידת הסיכון".
השאלה המתבקשת היא כיצד הגידול בצריכת התרופות משפיעה על היקף התאונות שבהן מעורבים נהגים תחת השפעתן. התשובה, למרבה הצער, היא שאיש אינו יודע. כל אנשי המקצוע עימם שוחחנו מסכימים כי מדובר בתופעה בעלת השלכות חמורות, אך ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה אין מסד נתונים מסודר בנושא. גם גופי האכיפה והרגולטורים הקשורים לתחבורה אינם מחזיקים במידע מקיף או מתועד, מה שמותיר את התופעה מחוץ לטווח הראייה של מקבלי ההחלטות.
"במקרה בו התאונה הסתיימה באופן קטלני - השוטרים מחפשים עדויות לצריכת סמים. אם בבדיקה מתגלות אינדיקציות לשימוש בתרופות, כדוגמת ממשפחת הבנזודיאזפינים, אך הנהג מציג מרשם רופא – מבחינה חוקית אין עם זה בעיה. מנגד, היה ותאונה הסתיימה עם נפגעים וחבלות של ממש, לשוטר יש שיקול דעת האם לבצע את הבדיקה", מציינת עו״ד רובי אלבראנס, יועצת משפטית לשעבר במרב"ד.
"תבין; בדיקות זה אומר ניירת, בלבול מוח, התעסקות שלשוטר בשטח אין תמיד כוח אליה, במיוחד אם הנהג נראה לו נורמטיבי", אומר גורם שמכיר מקרוב את התנהלות המשטרה. לדבריו, "אם תתחיל לעשות בדיקות שתן לכל נהג שהיה מעורב בתאונה עם נפגעים, אתה תטביע את המשטרה בהליכים בירוקרטים. זה כבר לא עבודת שיטור אלא פקידות".
מציאות חדשה
לחברות הביטוח, המבטחות במסגרת פוליסת חובה ואוהבות לנהל מאגר נתונים הדוק ולמצוא עילות לדחיית תביעות, אין אינטרס מיוחד לעסוק בנושא או לגלות רגישות כלפיו. "פוליסת החובה אינה מוציאה מכלל כיסוי נהיגה תחת השפעת תרופות, כל עוד מדובר בתרופות שניטלו תחת מרשם רופא. ביטוח החובה מכסה נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים ללא תלות באשמת הנהג, ולכן גם נהג שהיה תחת השפעת תרופות מרשם בעת התאונה עדיין זכאי לפיצוי מחברת הביטח", מציין עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין.ומה הדין במקרה בו הנהג חרג מהמרשם ונטל יותר תרופות מזה שהותר לו ע"י הרופא, והיה מעורב בתאונה?" כמובן שבבדיקת השתן תיבדק כמות התרופה הנמצאת בגוף. במידה והכמויות יתגלו מעל המותר בהתאם למרשם יהי. ניתן להגיש כתב אישום בגין הנהג ולעיתים אף להרשיע", מציינת עו"ד אלברנאס. לדבריה, יש לשים לב, כי ישנן תרופות אשר באופן מובהק מצוין עליהן הן במרשם והן בהוראות רופא כי חייב ליטול אותן לפני שינה ולא לנהוג מספר שעות אחרי. אך לעתים הוראה כזו קשה להוכיח בבית המשפט.
"במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים להתייחס למציאות החדשה שנכפתה עלינו בשנה האחרונה. לא תמיד אנשים מודעים לבעיה ובטעות נוטים לחשוב שאין השפעה על יכולת הנהיגה שלהם ולכן יש להגביר את המודעות לסכנות שבנהיגה תחת השפעה תרופות וכדורים נגד דיכאון בקרב הציבור" , כך עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק.