ב-2020 הציגה סקודה את רכב הפנאי אניאק (Enyaq) – דגם חשמלי ראשון שלה (לא כולל כל מיני הרפתקאות מוזרות שפאבוריט עברה אצל סוכנים שלה).
כעת סקודה משיקה את רכב הפנאי אלרוק (Elroq) – דגם חשמלי שני ובפועל אותו דבר (פרט לממד האורך הקצר יותר).
דגם זה חולק אותה רצפה חשמלית (MEB) עם אניאק (ועם עוד 15 דגמים וגרסאות של קבוצת פולקסווגן, גם 3 נוספים של פורד), מכלולי ההנעה זהים, רוב מרכיבי מערך המתלים. בסיס הגלגלים, 276.5 ס"מ, ללא שינוי, גם הרוחב (188 ס"מ) וכך גם הגובה (162.5 ס"מ, תוספת זניחה של 1 ס"מ).
האורך קצר יוצר – אורכו של אלרוק הוא 449 ס"מ, 16 ס"מ פחות מאניאק.
צילום: סקודה
כך שמה שמקבלים כאן הוא ביטוי לתופעה ממש מוכרת שהתפתחה מאוד בדגמי פנאי קטנים וקומפקטיים בעשור האחרון: מספר דגמים של אותו יצרן באותה קטגוריה, כאן פנאי קומפקטי (C-SUV).
אותו סידור של ריבוי דגמים מאפשר ליצרן להציע עיצוב אחר הפונה לקהל שונה, מיקוד כזה או אחר בתכונות, כמובן רמות מחיר שונות – במקרה הזה פשוט יותר ומשמעותי בהרבה: תג-מחיר מוזל.
ובעולם, נכון יותר יבשת, בה הסינים מביאים הצעות מוזלות לדגמי פנאי חשמליים, לדגם כזה יש אכן משמעות רבה, חיל חלוץ בתחרות על כיסו של הלקוח האירופאי, בוודאי בשלב זה כאשר ההצעות הזולות ההן –25,000 אירו – עדיין אינן זמינות.
האם זה יספיק מול הסינים? זו שאלה מצוינת, אלא שאלרוק אמור להביא עמו מספר יתרונות ברורים שמעניקה קבוצת פולקסווגן.
צילום: סקודה
נא להכיר
השם אלרוק משלב את המילה 'אלקטריק' ואת שם הדגם 'קארוק' עם מנוע הבעירה הפנימית המייצג את
סקודה בקטגוריה הנ"ל. מעבר לנתונים הממדים הרשומים למעלה, יצוין כי נפח תא המטען נאה בהחלט, 470 ליטרים, ומשקל הרכב אינו חסר: 1949 ק"ג בגרסה הבסיסית, עד 2152 ק"ג בחזקה.
אלרוק מוצע בשלוש גרסאות מנוע/סוללה.
גרסה 50 – 170 כ"ס, 31.6 קג"מ, 9 שניות ל-100 קמ"ש ועד ל-160 קמ"ש; סוללה של 55 קוט"ש, הטווח 375 ק"מ, הספק הטעינה המהירה 145 קילוואט.
גרסה 60 – 204 כ"ס, 31.6 קג"מ, 8 שניות ל-100 קמ"ש ועד ל-160 קמ"ש; סוללה של 63 קוט"ש, הטווח 403 ק"מ, הספק הטעינה המהירה 165 קילוואט.
גרסה 85 – 285 כ"ס, 55.6 קג"מ, 6.6 שניות ל-100 קמ"ש ועד ל-180 קמ"ש; סוללה של 82 קוט"ש, הטווח 581 ק"מ, הספק הטעינה המהירה 175 קילוואט.
צילום: סקודה
בקרוב תוצע גם גרסת הנעה כפולה; אותם נתוני תפוקה, 6.2 שניות ל-100 קמ"ש, טווח של 562 ק"מ.
לפי האחראים על כיול המתלים וההיגוי, בגרסאות שיש בהן שליטה אלקטרונית בבולמים הכל זהה פרט לכיול מעט שונה בתוכנה. בפשוטות יותר יש שינויים קלים בבולמים אך לא בהיגוי. כמו באניאק (ובעוד דגמים החולקים אותה רצפה), גם כאן שימוש נדיר יחסית בבלמי תוף מאחור. הצ'כים מאוד גאים במפרט הבטיחות המתקדם ושמחים להדגים לנו על כוס בירה, ספרדית דווקא, את החניה האוטומטית המשופרת עם רדת היום. מרגש.
צילום: סקודה
קיצור נאה
למרות הקרבה הקרובה לאח הגדול, המוצאת ביטוי גם במספר חלקים חיצוניים דומים, אלרוק נראה שונה ממנו – ולטובה.
כאשר אנחנו מתקרבים לחניית המלון – אי-שם במרכז האי מיורקה ולא רחוק מפלמה, בירת האיים הבלאריים – ברור כי מדובר ברכב פנאי של סקודה, והפרופורציות והקווים הכלליים מצהירים על-כך. החזית, שלפי סקודה מייצגת שפת עיצוב חדשה, עם דמוי-סבכה שחורה ויחידות תאורה חדשות, יוצרת פרצוף נוכח בהרבה. אלה, עם קווי תאורת יום עיליים וחלוקה של 'מעלה-מטה' בכל מערך התאורה, יוצרים הופעה אגרסיבית יותר. החלק האחורי הקצר יותר ועל אותו בסיס גלגלים ומפשק סרנים מעניק לרכב פרופורציות אתלטיות יותר.
שילוב החישוקים הגדולים (לכאן הגיעו "20 ו-"21) הממלאים היטב את בתי הגלגלים ומשחקי ההשחרה בגימור 'ספורט ליין' מוסיפים להופעה הדינמית באופייה. בין השינויים גם הטבעת שם המותג בקצה החרטום במקום הסמל עד כה.
יכולת אווירודינמית טובה היא מאוד חשובה ברכב חשמלי, ואכן אנשי סקודה גאים במקדם גרר נמוך ביחס לרכב כזה, 0.26.
צילום: סקודה
כבר הכרנו?
בסביבת הנהג אותם קווים אופקיים שהיכרנו כבר באניאק, במרכז צג "13 גדול ומאחורי ההגה מחוונים קטנים. העיצוב נעים לעין, אבל חלק מהחומרים אינם איכותיים לתחושה. כמו באניאק.
באופן מוזר (או שלא), סקודה לא התקינה כאן את מערך התפעול החדש שפגשנו בקודיאק ובסופרב החדשים, אלא שדרגה את מה שהיכרנו. באניאק. נדרש קצת זמן כדי להתארגן לקראת נהיגה; הנדסת האנוש אינה מושלמת, פרטים מסוימים דורשים יותר מדי לחיצות, גם כיוון התצוגה העילית הנאה דורש קצת זמן. תפעול הבלימה באמצעות פקדים מאחורי ההגה נוח, אך זה אינו מוצע בגרסאות הפשוטות יותר. דרגת הבלימה הרגנרטיבית משתנה עם החלפת מצב ניהוג – אבל זה לא קורה מיד וזה מבלבל.
צילום: סקודה
ברמת האבזור הגבוהה שהייתה ברכב בו נהגנו הריפוד נאה והמושבים גם יפים וגם נוחים. תנוחת הנהיגה אינה מושלמת, בעיקר מכיוון שהדוושות מעט קרובות ביחס להגה.
מאחור המרחב משובח, מרווחי הרגליים מצוינים ומרווחי הראש טובים מאוד; בגרסאות מסוימות נראה היה שהמשענת מעט מוטה מדי.
תא המטען גדול ושופע פתרונות חכמים כיאה לסקודה. למרות הקיצור הנפח מכובד, כאמור 470 ליטרים.
צילום: סקודה
טרמונטנה, אנחנו באים
התנעה – אין לחצן, מזיזים את הבורר הקטן ל-D – אלרוק מתעורר לחיים וכבר עם הלחיצה הראשונה על המצערת ברור שמדובר ברכב זריז. עניין זה פחות מפתיע כפי שמצהיר נתון ההאצה ל-100 קמ"ש שהוא 6.6 שניות, מהדברים המציינים את גרסה 85 החזקה איתה אנחנו פותחים. אנחנו יוצאים לסרה טרמונטנה, רכס ההרים הפוטוגני בצפון-מערב האי הכולל כביש חוף מרהיב ומאתגר. תגובות המנוע ללחיצה על המצערת טובות, והרכב צובר מהירות בקצב ראוי, דבר הבולט בייחוד במהירויות הנמוכות. עקיפות או טיפוס בעליות תלולות? הכל עובד היטב – גם כאשר המצבים המכבידים האלה מגיעים יחד; מצב 'ספורט' מביא לתגובות חדות יותר, והתוצר הכולל מזכיר את מה שנוטים בימים אלה לשכוח – 285 כ"ס ובייחוד 55.6 קג"מ(!) הם נתונים מכובדים כמו שמציינים גם הגלגלים האחוריים התרים לעיתים אחרי אחיזה.
הרכב התעורר עם טווח של 540 ק"מ אך נהיגה לא מייצגת בתנאים המאתגרים ובקצב המתבקש הביאה לצריכה של 4.2 עד 4.6 ק"מ/קוט"ש, לטווח הנע בין 330 ל-355 ק"מ.
צילום: סקודה
יש גם בחלש
גרסת ה-170 כ"ס היא באופן מוחשי מאוד זריזה פחות אך היא עדיין יותר מאשר מספקת. נתון האצה של 9 שניות ל-100 קמ"ש מפגין היטב תכונה זאת, צבירת המהירות קלה והאצות הביניים, בייחוד במהירויות נמוכות, מצוינות. וכן, גם גרסה זאת יכולה לאתגר את הצמיגים האחוריים ביציאה מהמקום; ככה זה כאשר יש 31.6 קג"מ כבר בכמעט אפס סל"ד.
גרסה זו הייתה, כמובן, חסכונית יותר, 5.5 ק"מ/קוט"ש, אבל המסלול והקצב היו שונים. כאן, בגלל סוללה קטנה בהרבה, הטווח נע בין 280 ל-300 ק"מ.
צילום: סקודה
שילוב מהנה
לפחות על כבישי מיורקה הטובים התחושה היא שאנשי סקודה הגיעו לפשרה מוצלחת בין מה שנדרש ליכולת דינמית גבוהה ובין מה שמתבקש לנוחות נסיעה. אלרוק סופג היטב שיבושים ועם זאת הוא מרוסן – אלא שדברים אלה נכונים באותה גרסה המצוידת בבולמים נשלטים-אלקטרונית.
הגרסה החלשה עם בולמים רגילים מוצלחת פחות – ספיגת השיבושים והשליטה בתנועות המרכב מתעלות פחות. עם זאת, גם כאן התוצאה הכוללת טובה, ונוחות הנסיעה היא מהטובות בהשוואה לדגמים אחרים בקטגוריה. רעשי הכביש, ביחוד בגרסה החזקה, נשמרו ברמה נאותה, ואילו הרוח החזקה באי הקשתה לחוות דעה בתחום. בעיר התרשמנו מאוד מכושר התמרון המכובד – קוטר הסיבוב הוא 9.3 מטרים(!).
השילוב בין מנוע חזק לבין הנעה אחורית הוא בסיס טוב להנאה מנהיגה, ואלרוק מגיב באופן מחודד מאחיו המוארך. בכבישים הנכונים תגובות הרכב להפניית ההגה טובות, אפילו מעודדות כניסה מהירה לעיקולים. לחיצה חזקה על המצערת ביציאה מפנייה הדוקה עשויה לגרום לאחוריים לפסוע קלות, ביחוד במצב 'ספורט', רגע לפני שבקרת היציבות תרסן את החיוך. הייתי שמח להגה עם קצת יותר משקל וכזה המעביר יותר מידע לידיים, בוודאי ברכב שמכוון ליכולת דינמית כזאת.
הבלמים הרבה פחות מרשימים בגלל מהלך הדוושה הארוך והפעולה הלא מדויקת, ונדרשת לחיצה ארוכה מדי כדי שהעסק יעבוד כמו שצריך כאשר ממש צריך אותם.
צילום: סקודה
מחזירים מפתחות
סיכום היום הארוך, בו נהגנו באלרוק מערי החוף הציוריות של מיורקה דרך הכבישים המפותלים ועד לנקודות התצפית הגבוהות ובכבישים המפותלים, מעלה כי תרגיל ההקטנה הצליח בגדול.
לכאורה מדובר רק בקיצור אניאק – אבל התוצאה היא מעבר לכך, כלומר מעבר להפחתת המחיר שהיא הסיבה להצגת הדגם הזה.
אלרוק הוא רכב נעים, שימושי ומרווח, הביצועים טובים, היכולת הדינמית גם והנוחות בהחלט ראויה (בכבישים שם, לפי סוג הבולמים), ואין לו מגרעות של ממש.
אם פער המחיר יהיה אכן משמעותי, אלרוק יוכל להביא לתחום הקומפקטי היותר זול איכויות אירופאיות בתשלום מופחת – והמשמעויות הן אפילו גדולות מהצלחה נקודתית של סקודה. בדרך כמובן תישאל גם השאלה: "האם אלרוק לא יפגע באניאק?". נצטרך לחכות עוד מספר חודשים להשקה המקומית כדי ללמוד על המחירים ואז נוכל לענות על השאלות.
