כאשר
אופל השיקה את פרונטרה המקורי ב-1991 היו אלה ימים בהם גברים היו גברים שיצאו לשטח רכובים על כלים קשוחים ומוצקים, לא היה דבר כזה 'רכב פנאי' (שהתגשם רק ב-1994), ואופל הייתה כבר 64 שנים של הענק האמריקאי הכביר מכולם, גם בעולם: ג'נרל מוטורס. וזה היה דבר: אופל הייתה מהיצרניות העממיות האירופאיות הראשונות והממש יחידות שהציגו רכב כזה. אתם יודעים: שלדת סולם, סרן חי, הילוך כוח. שטח.
צילום: יצרן
מצב עניינים מורכב
כל אלה ועוד, פרט לעניין פעוט אחד: אופל פרונטרה היה איסוזו רודיאו ואמיגו בעיצוב משופר, הסמל בהתאם והייצור באירופה; גם איסוזו הייתה בבעלות ג'.מ. עוד פרטים: איסוזו טרופר שווק על-ידי אופל וגם ווקסהול הבריטית (זהה, עם הגה ימני) בשם 'מונטרי', וכולם יוצרו במפעל שבלוטון, פרונטרה עד 2005.
ועכשיו, לעדכון: מאז, רכבי שטח כאלה כמעט ואינם, אופל וגם איסוזו אינם שייכים לג'נרל מוטורס (שכמעט קרסה ואינה מה שהייתה) – רכבי פנאי וגם כאלה בחשמל הם העניין, והעולם מצפה גם לרכב חשמלי מוזל.
השם 'פרונטרה', גבול בספרדית, נעלם לפני 19 שנים – והנה הוא מתגשם כעת, שוב, ברכב פנאי קטן (B-SUV) בממדים גדולים ביחס, מכוון לצד המוזל של ההיצע. מחליף את קרוסלנד.
שמור את זה פשוט
וכך, אחרי שני עשורים אנחנו פוגשים בדגם הנקרא פרונטרה – וגם הפעם הוא חולק כמעט הכל עם דגם קרוב, הפעם זה סיטרואן C3 איירקרוס. גם הפעם לא ברור מה הקשר של רכב זה לאופל, מי שמכוונת עצמה גבוה יותר מזה מספר שנים.
צילום: יצרן
אני שואל את איש הצוות: "האם באמת צריך לסובב את המפתח בסוויץ' ברכב חשמלי, או שזו בדיחה שלא הבנתי?". זו לא הייתה בדיחה. אני מקשה וחוקר, "האם לרכב באמת אין מפתח חכם? איך משנים את התצוגה במחוונים המוקרנים?". הוא מניד בראשו כדי לסמן לא לשאלה הראשונה, ועל השנייה הוא עונה במה שנשמע כמו מנטרה מדף מסרים: 'Keep it Simple'. וזה לא ממש נשמע כמו משהו ששייך לאופל, אלא דווקא מוכר ממותגים אחרים עם השתייכות צרפתית.
פרונטרה, בניגוד גמור לדגמים אחרים של אופל, בראשם מוקה, אסטרה, קורסה – וכיום, בעיקר גרנדלנד החדש – לא אמור להביא עמו ניחוחות של יוקרה, קווים של אופנה עילית; להפך: הרעיון בבסיסו הוא רכב זול ביחס המעניק הרבה בכל הקשור לממדים, גם בשימושיות, כמו למשל אפשרות לשבעה מושבים, גרסה שגם היא תהיה זולה.
צילום: יצרן
כדי להציע את כל אלה, פרונטרה יוצע עם מעט גרסאות מנוע, רק שתי רמות אבזור, ניתן יהיה אפילו לוותר על צג המולטימדיה, וזה יוחלף במעמד מקורי (של אופל) ובסלולרי (של הלקוח). זה חוסך, גם, את הצורך בממשק סלולרי.
פרונטרה יכיל, כך מנהל המוצר, רק את מה שהלקוח באמת צריך, לא יתגנדר בפריטי אבזור, לא יתקשט בחומרים יקרים. נשמע קצת כמו רכב "לואו-קוסט" המתאים לסיטרואן של ימינו –בחלקה העממי במוצהר – פונה לגזרת דאצ'יה? בהחלט.
ושוב לימים עברו: אני מוצא חיבור ישיר למותג עצמו דרך אותה גרסת שבעה מושבים שתופיע בקרוב; אופל הייתה חלוצה ב-1999 בהכנסת שבעה מושבים לרכב קצר, אז כאשר זפירה עוד היה מיניוואן קומפקטי, קצר אפילו קצר מפרונטרה (ב-6 ס"מ).
דבר פשוט
ואכן, המסר 'שמור את זה פשוט' מוצא ביטוי כבר במפגש הראשון, ותחת קרני השמש המפתיעות של מיורקה בולטים חישוקי הברזל ("16) הצבועים לבן המורכבים בגרסת הבנזין. גם אם לא יהיו לטעם כולם, גם מכריזים באופן מודגש על מעמדם – הם הופכים מיד לפריט עיצובי.
בחזית אותו עיצוב אופייני לאופל של היום בזכות סבכה אטומה ומיקום הברק הידוע. אבל מעבר לכך, ובייחוד במבט מהצד ומאחור, הרכב פחות מתחבר לקווים המוכרים של המותג. הקורה האחורית הבולטת עם שמשת הצד שבהמשך זכורות דווקא מדגמים של מותגים אחרים (CT של לקסוס, למשל). אבל דומה או לא, הרכב נעים לעין ונראה גדול משמעותית מהמקובל בקטגוריה הקטנה. בעיקר מכיוון שהוא גדול משמעותית.
צילום: יצרן
ובכן, אורך בסיס הגלגלים 267 ס"מ, האורך 438 ס"מ, הרוחב 180 ס"מ והגובה 164 ס"מ וגם נפח תא המטען גדול: 460 ליטרים. אופל עשתה כמעשה יונדאי עם קונה: דגם פנאי הממוקם ומוגדר במפורש כקטן (B-SUV) עם מערך ממדים כשל קומפקטי (C-SUV).
'שמור את זה פשוט' אומר גם כי מבחר יחידות הכוח כולל מנוע בנזין אחד עם מערך היברידי-מתון, בשתי רמות הספק ותיבה דו-מצמדית 6 הילוכים, ועוד מנוע חשמלי אחד. הטורבו-בנזין 1.2 ליטר 3 צילינדרים מוצע עם 100 כ"ס ו-20.9 קג"מ, מסדר לרכב 11 שניות ל-100 קמ"ש ועד ל-180 קמ"ש – וגרסה זו לא הגיעה להשקה; הגרסה השנייה מנפקת כבר 136 כ"ס (5500 סל"ד) ו-23.5 קג"מ (1750 סל"ד), 0 ל-100 קמ"ש ב-11 שניות ועד ל-190 קמ"ש – והיא כן.
המנוע החשמלי מייצר 113 כ"ס ו-12.7 קג"מ, מה שמביא את הרכב ל-100 קמ"ש ב-12.1 שניות ועד ל-140 קמ"ש. לגרסה זו סוללת 44 קוט"ש, הטווח 305 ק"מ והספק הטעינה המהירה הוא 100 קילוואט; במהלך השנה תוצג הסוללה הגדולה יותר, 54 קוט"ש, לטווח של 400 ק"מ.
אני מתקשה לזכור מכונית אירופאית, לא כל שכן כזו ממותג הגאה ביכולת דגמיו באוטובאן, עם נתון מהירות מרבי של 140 קמ"ש.
פשוט כך
סביבת נהג, כך נראה כאשר מתיישבים, מתחברת יותר למה שסיטרואן עושה בדגמים אחדים שלה עכשיו, גורמת גם לחיוכים. כך ההתקמצנות בהצגת נתוני צריכת האנרגיה בגרסה החשמלית, למרות שבאופן מוזר ניתן לבחור את יחידות המידה בה זו תוצג (כנראה יותקן בהמשך), וכך כאמור המפתח הרגיל הנדרש להתנעת הרכב החשמלי (גם זה יתוקן; מפתח חכם יוצע בעתיד כתוספת). זה ממשיך לפשטות נטולת הגינונים וההתחכמויות בתפעול.
צילום: יצרן
באבזור בקרת אקלים עם תפעול נפרד מתחת לצג שגודלו "10, ועניינים נוספים נשלטים דרך הצג. מידע על מערכות הבטיחות ניתן לקבל דרך תפעול מתגים על ההגה, וזה מעט מבלבל. עם זאת, מערכות שרוצים להגיע אליהם במהירות, כמו ביטול תיקון היגוי וכמו התרעות מהירות, נשלטות על-ידי לחצנים חיצוניים הקלים לתפעול. חבל שהם מוסתרים מעט ודורשים לחיצה ארוכה של חמש שניות.
בין המושבים בורר הילוכים קטנטן המופעל על-ידי לחצנים, אין אפשרות לתפעול ידני, אין דרגות ברמת הבלימה הרגנרטיבית (בחשמלית). יש מצב L בבנזין או מצב C בחשמלית שדווקא מפחית את הבלימה הרגנרטיבית. אבל כאמור הכל ברור.
צילום: יצרן
עיצוב סביבת הנהג נעים לעין, אבל הביצוע פחות מוצלח לתחושה; החומרים נוקשים ופשוטים למגע. ברמת האבזור הגבוהה, GS, שהייתה בגרסה החשמלית יש מעט בד בדיפון הדלת; ב'אדישן' אפילו זה אינו קיים.
תאי האחסון עשויים פלסטיק פשוט, אך תא הכפפות גדול ובמרכז רצועות גומי מתפרקות סביב מנשאי כוסות להחזקת דברים כמו טאבלט. נהייתם לא רק סיטרואן, חברים, גם סקודה?
תנוחת הנהיגה טובה, גם אם לא תמיד רואים את החלק העליון והחשוב במחוונים המוסתר על-ידי ההגה. המושבים נוחים באופן הולם אבל אינם מאוד איכותיים, בעיקר בגלל מנגנון כיוון לא מדויק.
צילום: יצרן
מאחור המרחב גדול ביחס, עם מרווחי רגליים וראש טובים מאוד. בגרסה החשמלית המושב קרוב מדי לרצפה בגלל שהיא גבוהה יותר. זו הסיבה שגרסת שבעה מקומות תוצע רק עם מנוע הבנזין. תא המטען הגדול מרשים ביחס למקובל בדגמים אחרים של הקטגוריה, כולל גם שני מפלסים לרצפה.
תנועה פשוטה
אנחנו מתחילים עם גרסת הבנזין. כבר עם ההתנעה מורגש שפעולת חטיבת הכוח אינה מעודנת ובידוד הרעשים אינו מצטיין. במצבים מסוימים המנוע רועש וכולל גם קולות לא ברורים מהמערך ההיברידי, ואלה נשמעים לעיתים כמקדחה. גם השתלבות מנוע הבנזין מורגשת מדי בזחילה חשמלית, כך לעיתים גם העברות ההילוכים בתיבה הדו-מצמדית. ביציאה מהחניה חסר לפעמים מעבר חלק מ-D ל-R והתיבה נעצרה ב-N בלי סיבה ברורה. הדבר מחייב תשומת לב וביצוע שאינו נחפז מדי.
בניגוד להרבה חטיבות עם מערך היברידי מתון זו שבפרונטרה אכן מסוגלת להניע את הרכב בחשמל בלבד. הדבר קרה לא מעט ובעיקר כאשר פעולת המיזוג הייתה מוחלשת.
צילום: יצרן
הביצועים נאותים והרכב זריז יותר מהאח החשמלי – אבל הוא רועש הרבה יותר ממנו. נראה שלא משנה כמה מועכים מצערת, אבל חטיבת הכוח הזו תמיד חסכונית, והצריכה הרשומה הייתה 15 ק"מ/ל'.
פרונטרה החשמלי בכביש המהיר לכיוון פאלמה, ומהירות מרבית בפועל ולפי התצוגה של 145 קמ"ש גורמת לי לחייך. זאת הייתה המהירות המרבית באינוצ'נטי 82' שהייתה לי לפני מספר עשורים. בכל אופן, ניתן לנוע במהירות המרבית יחד עם קצב התנועה.
במצבים השגרתיים הביצועים סבירים, אך מה שמפריע יותר הן התגובות הלא-מיידיות של המנוע ללחיצת המצערת. אנחנו רגילים בעידן החשמל לתגובות חדות ומידיות, וכאן נדרש מעט זמן, בייחוד במעבר מהבלמים, לפתח האצה. סיבה אחת היא נתון לא אופייני של מומנט במנוע חשמלי: 12.7 קג"מ. בנוסף, בשעה שבגרסת הבנזין 136 כ"ס ו-1269 ק"ג, הרי בחשמלית 113 כ"ס ו-1439 ק"ג; כלומר, היחס טוב בשליש.
צילום: יצרן
בהתאם, נתון ההאצה (12.1 ש') אינו מרשים, אבל מספק ביום-יום. נתיבי הנהיגה שנבחרו על-ידי אופל היו מאוד מאמצים עבור רכב חשמלי, למרות שלא היו מהירים, לכן לא הופתענו מצריכה שהגיעה במיטבה ל-4.5 ק"מ/קוט"ש, טובה לטווח של 200 ק"מ טווח. נתון זה אינו משקף שימוש אופייני ברכב כזה.
נוף מורכב
בדרך לפורט אנדרש, כפר דייגים ציורי שהפך עם השנים גם לנמל יאכטות שופע בתי קפה, עולה כי הגרסה החשמלית מעודנת משמעותית מגרסת הבנזין, תוצאה של בידוד עדיף של רעשי הכביש, גם פעולת המתלים. אלה כמובן מצטרפים למנוע השקט יותר שמייצר סוג של שריקה חשמלית, והתוצאה היא שהגרסה החשמלית נעימה יותר וגם נוחה יותר. בהחלט ייתכן כי תוספת המשקל משפיעה אף היא על המרכיבים הנ"ל.
צילום: יצרן
וכמו שהנוחות נאותה בשתי הגרסאות כך גם הניהוג. למרות שפרונטרה אינו מכוון להיות משאת נפש של חובבי הגה מושבעים, אנשי אופל בחרו בכביש הצוקים המאתגר ושופע הפיתולים של מיורקה. האתגרים כאן רבים גם בגלל תנועת המטיילים האיטית, רוכבי אופניים שנראים כאילו רכשו בעלות על האספלט וחובבי רכב שמגיחים בגרסאות ספורטיביות לכלים יפנים, קוריאניים ואירופאיים. צריך גם להיזהר מעיתונאי רכב שנמצאים בהשקה של סקודה ועושים אותו מסלול רק בכיוון הנגדי. אני יודע, הייתי גם שם (ראו השקה לאלרוק, גיליון זה).
גרסת הבנזין מהנה יותר ביחוד בזכות הביצועים העדיפים וההתנהלות הקלילה יותר. אלה משפיעים על כניסה זריזה יותר לפנייה ועל שינוי כיוון מהיר יותר; בשתי הגרסאות ההגה קל מדי ואינו מחודד מספיק. מצד שני הגרסה החשמלית מרוסנת יותר, הניהוג צפוי והאחיזה גבוהה יותר (גם בזכות גומי נדיב יותר על חישוקי "17).
הבלמים מפתיעים עם יכולת ותגובה מהטובות שפגשנו בכלים חשמליים – אפילו מעט טובים יותר מאשר בגרסת הבנזין.
דרש ופשט
תחת קרני השמש באיים הבלאריים, התובנות שעולות לאחר אותה היכרות עם פרונטרה – 24 שעות ומאות קילומטרים – עם נהיגה על כבישי החוף הדרמטיים שבמיורקה, הן כי זה רכב שיש לו מה להציע.
נכון, זה לא מה שציפינו לפגוש בדגם חדש של אופל, מותג המכוון לתחרות מול פולקסווגן ושואף לדימוי יוקרתי של איכות גרמנית. פרונטרה לא בדיוק עונה על ערכי אופל שהוכרזו בשנים האחרונות, אבל כמו שאומרים בעדה שלנו: אם התמורה טובה – מה רע.
בימים בהם הכל מתייקר והמחירים מאמירים, רכב מוזל ושימושי בעיקר לעיר ולפרברים, גם בחשמל הוא עניין רצוי, נחשב ומבוקש. אופל מביאה את הצעתה לסוג רכב שכזה המביא עמו יעילות רבה בזכות מרכב גדול ותג מחיר נמוך, הודות לוויתור על דברים שאינם מהותיים, ותוסיף גם גרסת שבעה מושבים.
צילום: יצרן
אלה הן בשורות טובות עבור מי שרוצה רכב לשימוש כזה ובמחיר נמוך, וזה יגיע לכאן במחצית הראשונה של 2025. כי ערכי מותג או לא, אם המחירים אכן יהיו תחרותיים, פרונטרה יוכל להוות אלטרנטיבה עדכנית לרכב המוזל של פעם.
