בין האנשים הראשונים שמקבלים את פנינו בטורינו ומגיעים לכבוד המפגש עם אלפא רומיאו ג'וניור ולוצ'ה נמצא ג'ובאני ריבוטה (Giovanni Ribota) מי שאחראי על העיצוב החיצוני במותג, גם על הדגם החדש. ריבוטה הוא איש נעים שיחה, ומאחוריו ניסיון עשיר עם מותגים איטלקיים אייקוניים.

ריבוטה הגיע לפני 20 שנים ל-FCA – אז פיאט-קרייזלר, מ-2021 חלק מסטלנטיס – כאשר החל לעבוד בלנצ'יה והיה שותף לעיצוב אפסילון (דור שלישי). לאלפא רומיאו הוא הגיע לפני שלוש שנים ממזראטי שם פעל מאז 2009.

מ-2011 הוא היה האחראי לעיצוב החיצוני במזראטי ובין היתר עמל על עיצוב לבנטה, גיבלי, גרנטוריסימו, MC20 ומכוניות התצוגה של המותג, כמו קובנג ואלפיירי. ריבוטה מתייחס לכך ומציין כי "בניגוד למה שאתם חושבים, גם במזראטי היינו צריכים לעמוד במגבלות ולחלוק פלטפורמות. גיבלי וקוואטרופורטה היו צריכות לחלוק פרטים רבים. תמיד יש מגבלות. בג'וניור הקורה הקדמית דומה מאוד לזו שבפיאט 600 ועדיין המכוניות נראות מאוד שונה. כל אלפא", הוא מוסיף, "צריכה להיראות דינמית גם בחניה, וזו הייתה משימה שהיינו צריכים לבצע ולהעביר לכביש". 

למה בחרתם דווקא במבנה של רכב פנאי קטן כאשר אתם מחפשים משהו ספורטיבי? 

"לתחושתנו ב-SUV קומפקטי יש גם צד ספורטיבי. אלפא תמיד קרובה לאספלט ולספורטיביות אז ניסינו ל'דחוף' אותה לכביש באמצעות הדגשת פרטים מסוימים בעיצוב. גם הקווים שמחברים בין השמשה האחורית ליחידות התאורה קשורים יותר למכוניות כביש מאשר לרכבי פנאי. בסוף אנחנו רוצים רושם ויזואלי מהסוג שיוצרת מכונית ספורט אבל גם מבנה כזה שיאפשר ישיבה גבוהה כדי שהרכב יהיה נוח ביום-יום" 

מה אתה יכול לספר על ההשראה לעיצוב הדגם?

"אנחנו תמיד מנסים לשאוב השראה מהשורשים שלנו. הגענו לקטגוריה הזאת שהיא חדשה עבורנו, ולמדנו מטונאלה שצריך לדחוף ולחדש. כלומר צריך לשמור על האלמנטים שלנו אבל להציג אותם בצורה מודרנית יותר. ג'וליה TZ של זגאטו (מתחילת שנות השישים) נתנה השראה לחלק האחורי. החלק הזה הוא יישום של רעיון שהגיע בשנות השישים מזגאטו כדי ליצור מבנה יותר אווירודינמי למכונית. באותם ימים היה שיתוף פעולה של אלפא עם זגאטו, גם עם ג'וג'ארו, פינינפארינה – היום אנחנו עובדים על מכוניות רגילות במרכז העיצוב שלנו שיש בו כ-50 מעצבים.  

אלפא רומיאו: להביא את השורשים לעתיד
צילום: יצרן

לא חבל שנטשתם את העבודה עם סדנות העיצוב הידועות? הרי גם סייעתם להם להתקיים וגם קיבלתם רעיונות מיוחדים? 

"זה נכון שהיסטורית עבדנו הרבה עם סדנאות איטלקיות. אפשר לחשוב על ברטונה שהביא את הקראבו העתידנית, או פינינפארינה עם דואטו וזגאטו שבעיקר עבד איתנו על ואריאציות אווירודינמיות. אלפא רומיאו הייתה בפירוש היצרן האיטלקי שהתנסה יותר ועבד יותר עם הסדנאות המקומיות, ואת האווירה הזו אנחנו מנסים להביא לסטודיו שלנו. 

אלפא רומיאו: להביא את השורשים לעתיד
צילום: Zagato

"לפני מספר שנים (ב-2022) היה לנו שיתוף כזה עם זגאטו כדי ליצור רכב יחיד – צילום: Zagatoג'וליה SZ – עבור לקוח מיוחד. זה אומר שאנחנו ממשיכים לעבוד עם סדנאות ועם שותפים טכניים על דברים מיוחדים, אז אנחנו לא לגמרי מחוץ לזה. אבל מבחינת הדגמים הרגילים אנחנו מנסים לעשות הכל אצלנו. ועם זאת, בניית אבות טיפוס, אפילו לעיצובים שלנו, אנחנו עדיין נעזרים לעיתים בסדנאות. 
לעדכונים בזמן אמת בעולם הרכב
ערוץ הווטסאפ של

"אחד הסודות של העיצוב האיטלקי שהודגש גם בסדנאות המפורסמות זו המומחיות והמסורת בשילוב עם נטייה לפיסול. ואנחנו עדיין רוצים את המגע והתחושה האנושית שלהם". 

איזה מכוניות בהיסטוריה של אלפא אתה רואה כחשובות מבחינת העיצוב ?

"בביקור במוזיאון מתחילים למעשה מסירת מירוץ ואז רואים הרבה מכוניות מדהימות. ג'ולייטה ספרינט היא דוגמא טובה לרכב שאהבתי וגם קראבו העתידנית (שתיהן של ברטונה) מאוד מושכת. בעבר היו מכוניות כמו 6C וילה ד'אסטה מ-1950 שנתנו הרבה השראה. אני גם מאוד אוהב את המכוניות שהגיעו בעידן של ולטר דה סילבה (האחראי על העיצוב באלפא רומיאו, 1986-1999; א.ש) כמו 147, 156 וגם נובולה (מכונית תצוגה מ-1996;א.ש). 

אלפא רומיאו: להביא את השורשים לעתיד
צילום: אלפא רומיאו

"כמעצבים באלפא רומיאו יש לנו אחריות גדולה בגלל העבר המשמעותי של המותג. לפעמים פשוט יותר כאשר אין מסורת ואין קשר היסטורי שצריך להתחשב בו. יותר קשה להתחשב במה שנוצר בעבר כי אז צריך להביא את השורשים לעתיד". 

התחלתם בשם 'מילאנו' ואז עברתם ל'ג'וניור', כינוי שמוכר דווקא ממכונית קופה, ג'וליה ספרינט. האם אתה מוצא קשר למכונית זו?

"ההנהלה שלנו בחרה בשם מילאנו כי זה המקום בו אלפא נולדה, אבל ג'וניור היה אחד השמות שהגיעו לשורה הראשונה. הוא תמיד היה בסביבה והחיבור הוא ברוח – ג'וניור הייתה קטנה, קלה, לא יקרה, מאוד דינאמית וטהורה במראה. היא הייתה עם שתי דלתות, אז בדגם החדש הסתרנו את הידיות האחוריות וטיפלנו בסרחי העודף כך שייראו קצרים וקלים. גם משחקי הצבעים עוזרים ליצור מראה אתלטי שנראה כאילו הרכב מוכן למרוץ. הג'וניור הייתה כזו ולקוחות רבים הביאו אותה למסלול". 

עברת בין שפע מותגים. האם זה לא מקשה? 

"התחלתי בלנצ'יה בעבודה על האפסילון, עברתי ב-2009 למזראטי והייתי שם אחראי על העיצוב, וכאשר הגעתי לכאן סיימתי את העבודה על טונאלה.

"קשה לעבור ממותג למותג, אבל יש בזה גם צד טוב שיכול לתרום ולהגדיל מאוד את הניסיון. לדעתי חשוב שחלק מהמעצבים יהיו מחוברים למותג, ועדיין כדאי לצעירים לעבור בין מותגים של קבוצה גדולה וכך למצוא את זה שיתאים להם. התמזל מזלי לעבוד עם לנצ'יה, מזראטי, ואלפא ועדיין להישאר באותה קבוצה איטלקית".