"מערכת נוספת שאנחנו עובדים עליה היא "שובר שוויון – מהירות ממוצעת", אמר לאחרונה גורם בכיר במשטרת התנועה במסגרת דיון בוועדת הכלכלה שעסק בתאונות דרכים. הוא כמובן התכוון למצלמות מהירות המבוססות על חישוב מהירות ממוצעת, המכונות גם "מצלמות נתיב ממוצע" (Average Speed Cameras), שפועלות בשיטה שונה ממצלמות מהירות נקודתיות. 

במקום למדוד מהירות רגעית בנקודה מסוימת, כפי שעושות עשרות מצלמות א-3 בכבישים (חלקן דמה - קופסא ריקה), הן מזהות את לוחית הרישוי של הרכב בשתי נקודות לאורך קטע כביש נתון; כאשר הרכב עובר ליד המצלמה הראשונה, המערכת רושמת את מספר הרכב ואת השעה המדויקת. בהמשך, כשהוא חולף ליד המצלמה השנייה, נרשם הזמן שבו הגיע לנקודה זו. 

על סמך הנתונים הללו, המערכת מחשבת את המהירות הממוצעת של הרכב לכל אורך הקטע. אם המהירות שנמדדה גבוהה מהמותרת - מופק באופן אוטומטי דוח שנשלח לבעל הרכב. לדבריו, "אם יהיה תקציב, אז תוך חודש המקטע עובד, אבל אנחנו בתקציב קיום ומנסים למצוא לזה את הכסף. יש תכנון ל־50 מקטעים בשנה הראשונה".

האם מצלמות מהירות מבוססות ממוצע באמת יקטינו את מספר ההרוגים בכבישים? 

הנתונים מהשנים האחרונות לא מצביעים על קשר ברור בין הגברת האכיפה על מהירות לבין ירידה בתאונות דרכים קטלניות. התיאוריה גורסת שנהגים השומרים על מהירות יציבה מפחיתים את הסיכון לתאונות, וכי מצלמות א-3 - גם מי מהן שכלל אינן פעילות, מהוות גורם מרתיע המשפיע על שיקול דעתו של המשתמש ומשנות את התנהגותו. אבל בפועל, מספר ההרוגים ממשיך לעלות גם כשמספר הדוחות נותר גבוה.  

נציגת המשרד לביטחון לאומי, עו"ד ליאת אליהו סבן, ציינה כי כבר שנים מנסים לקדם תיקוני חקיקה לאכיפה דיגיטלית, והוסיפה כי הדבר נמצא באחריות משרד המשפטים. ח"כ טל מירון שאלה למה זה לא מגיע לכנסת ואליהו סבן השיבה כי מדובר בתהליכים מורכבים. היא אף ציינה כי לאחרונה התחלף שר במשרד וצריך לקבל את עמדתו. 

מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, גלעד כהן, אמר כי מאז תחילת השנה נהרגו 40 בני אדם וזה משקף עוד עלייה של 20%, אחרי שאשתקד הייתה הגרועה ביותר מזה 18 שנים. הוא הוסיף כי עדיין לא אושר תקציב ולכן הוא לא צופה שהמשטרה תוציא מכרזים עוד לפני אישור התקציב, ואמר: "בישראל יש כ-200 אמצעים אלקטרוניים ובעולם מדברים על כ-200 לכל מיליון תושבים. צריך להכפיל את האמצעים האלקטרונים פי 10".

נציג אגף התקציבים באוצר, דניאל שוורץ, ציין כי ב-2024 היו למשטרה ולמשרד לביטחון פנים 162 מיליון שקל לטכנולוגיות, והיא יכלה הייתה לתעדף ולקנות מצלמות. הוא הוסיף כי התקציב ל-2025 עדיין לא אושר ולכן יש בבסיסו 85 מיליון שקל לטכנולוגיות ולא ידוע עדיין מה תהייה התוספת. ח"כ טל מירון העירה כי אם לא יהיו תוספות תקציביות זה לא יקרה, ושוורץ השיב, כי "המשטרה לא סבלה מקיצוצים בשנים האחרונות, בלשון המעטה. אם המשטרה תעדפה את זה ברמה אחרת אנחנו לא יכולים לטפל בזה".

צילום: משטרת ישראל

בשנת 2024 נרשמה עלייה חדה של 21.6% במספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל, עם 439 קורבנות, בהשוואה ל־361 הרוגים בשנת 2023. במקביל, מצלמות המהירות האוטומטיות מסוג א-3 המשיכו לפעול בהיקף רחב: במהלך 2024 תועדו 170,035 דוחות, בדומה ל־169,324 דוחות שנרשמו בשנת 2023, בעוד שב־2022 עמד המספר על 216,559 דוחות.
לעדכונים בזמן אמת בעולם הרכב
ערוץ הווטסאפ של

דבר אחד כבר מובן: המהלך הזה יביא לזינוק במספר הדוחות ויגלגל סכום עתק לקופת המדינה. בכמה כסף מדובר? הכל בגדר השערה, שכן משטרת ישראל אינה מספקת פירוט לגבי חומרת העבירות, ולכן קשה לחשב במדויק את ההכנסות. מה שכן ידוע, הוא כי תעריף הקנסות נע בין 250 שקלים לעבירות קלות ועד 1,500 שקלים לעבירות חמורות יותר, כאשר עבירות חמורות במיוחד מובילות להזמנה למשפט ופסילה מנהלית של רשיון הנהיגה. 

בהתאם לכך, אם נניח שכל הדוחות היו על עבירות שחרגו מהמהירות המותרת רק בשיעור קל (קנס של 250 שקלים), ההכנסות היו מסתכמות בכ־42.5 מיליון שקלים בשנה. מאידך, אם כל הדוחות היו על העבירות החמורות ביותר (קנס של 1,500 שקלים), ההכנסות היו מגיעות לכ־255 מיליון שקלים בשנה. בפועל, המספרים כנראה טמונים בין שני הקצוות הללו.

זה לא הפתרון

שיעור העלייה בהיקף הקנסות שיירשמו לאחר התקנת המערכת החדשה יזנק פי כמה. במדינות כמו בריטניה ואיטליה, דווח על עלייה של 30%-70% במספר הדוחות לאחר התקנת מצלמות מהירות מבוססות ממוצע. במילים אחרות, אם הממוצע של קנס למהירות עומד על 750 שקלים לדוח, ניתן להעריך שההכנסות תעלנה מכ־127 מיליון ש"ח בשנה ל־191 מיליון ש"ח – תוספת של כ־64 מיליון שקלים בשנה.

לדברי עו"ד אסף ורשה, יו"ר ועדת נזיקין בלשכת עורכי הדין ומומחה לדיני תעבורה וביטוח: "גם אם מסתכלים על הנושא מנקודת מבט כלכלית גרידא, ברור כי יש כאן מקום לבחינה מחודשת של סדרי העדיפויות. הנתונים מראים כי הגורמים המרכזיים לתאונות קטלניות בשנת 2024 הם אי־מתן זכות קדימה להולך רגל (14%), אי־ציות לרמזור (14%) ומעבר נתיבים (11%). מהירות מופרזת, שלעיתים נתפסת כעבירה החמורה ביותר, אחראית למעשה על שיעור דומה (11%), ולא הרוב המוחלט כפי שנהוג לחשוב.

צילום: שחר כלב

על פי נוהל פר"ת (פרויקטים לתחבורה) של המשרד הממונה, העלות הכלכלית למשק של הרוג בתאונת דרכים עומדת על כ־9.15 מיליון שקלים, ושל פצוע קשה מאוד על כ־5.89 מיליון שקלים. מדובר בסכומים אדירים שהמדינה נאלצת לשאת בהם. חיזוק האכיפה בתחומים הקריטיים האלה, תוך הגדלת מספר ניידות המשטרה – שעומד כיום על כ־60 למשמרת בלבד – אינו רק עניין של בטיחות ציבורית, אלא גם צעד מתבקש מבחינה כלכלית. במילים אחרות, מעבר להשלכות הכבדות על חיי אדם, מדובר גם בהשקעה מתבקשת שתוביל לחיסכון משמעותי בהוצאות המדינה בטווח הארוך".

עמותת אור ירוק: מצלמות הוכיחו את יעילותן

עו״ד יניב יעקב מנכ״ל עמותת אור ירוק: ״לא צריך להיות מהנדס תנועה כדי להבין שנהיגה במהירות מופרזת מגדילה את מרחק העצירה, מגבירה את קטלניות התאונה ומקשה על תיקון טעויות בזמן נהיגה. מצלמות מהירות נגד תאונות הוכחו בעולם ככלי יעיל ואפקטיבי לצמצום תאונות הדרכים.

המחקר מראה כי בסביבת מצלמות המהירות בישראל, מהירות נהיגה פחתה וכך גם תאונות הדרכים. לכן יש להציב מצלמות נגד תאונות באותם כבישים וצמתים שהוכח בהם כי תאונות הדרכים נגרמו בשל נהיגה במהירות מופרזת. מצלמות מקטע המודדות מהירות ממוצעת הן פתרון טוב וחשוב בעיקר נוכח היעדר מספיק שוטרים וניידות בכבישים. הגיע הזמן שמדינת ישראל תצטרף למדינות המובילות בעולם העושות שימוש באכיפה אלקטרונית מצילת חיים״.