סקאוט, מותג רכבי השטח האמריקני שהוקם לתחיה על ידי פולקסווגן, נמצא בכותרות לאחרונה ולא מסיבות חיוביות. המותג הצעיר מתמודד עם זעמם של רשת הדילרים של קבוצת פולקסווגן בארה"ב על כוונתו לשווק את כלי הרכב החדשים שלו (החל משנת 2026) באופן ישיר לצרכנים בדומה לטסלה שאר מותגי רכב חשמלי "חדשים וצעירים".

למה שתעשה את זה? ומה הבעיה עם זה? 

המניע של סקאוט ברור – בעולם הרכב המתחדש בקצב מהיר כל כך היצרניות הוותיקות נאבקות על מקומן בסדר החדש המתהווה לנגד ענינו. במצב שכזה, כל יתרון תחרותי שיעמוד לרשות יצרניות רכב כזו או אחרת יכול להיות ההבדל בין "ארגון מחדש" או הצלחה במעבר מהעולם הישן לוגם הבנזין לזה החשמלי והצעיר.

מעבר למודל שיווק ישיר אומנם מחייב את היצרנית להקים מערכי שירות עצמאיים, אך בתכנון נכון ניתן לחסוך כך לא מעט מעלויות השיווק שהולכות למתווכים (הדילרים). החיסכון הזה יכול להתגלגל אל שורת הרווח של היצרנית, כמו גם לשמש כרית ביטחון שיווקית שתאפשר שינויים במחיר בהתאם לביקוש ולתחרות. זהו יתרון תחרותי שנהנות ממנו רבות מיצרניות הרכב החדשות, והדוגמה הבולטת שבהן היא כמובן טסלה.

העניין הוא שיצרניות הרכב הוותיקות קשורות – לטוב ולרע – באופן הדוק לדילרים והמשווקים השונים בעולם, ולרוב יש להן סיבות טובות לעשות כך. זה בולט במיוחד בשוק הרכב הצפון אמריקאי – שוק רווחי, גדול ובעל רשתות דילרים חזקות הנוהגות להתאגד יחד לשיפור מעמדן מול היצרניות. כמובן, מעבר למודל שיווק ישיר לוקח נתח מן העוגה ומעביר אותה אל היצרנית (ובתקווה גם ללקוח) – והדילרים לא אוהבים את זה.

ואכן, רשת הדילרים של פולקסווגן בארה"ב פנתה לסקאוט בבקשה "תמימה" לשווק את דגמי החברה – וזו ענתה בשלילה. הדילרים הגבירו את הלחץ, שלחו מכתבים נוקבים אל המותג הצעיר, אל פולקסווגן וכשאלה לא זעו – החלו לאיים בתביעות בהתאם לחוקים במדינות השונות אותם מפרות, לפי הדילרית, סקאוט ופולקסווגן. 

מנכ"ל סקאוט, סקוט קיהואו (Scott Keogh) התחייס לכך לאחרונה בפודקאסט הלא מאוד קשוח מבית 'מוטורטרנד'. "אני רוצה להדגיש כי בשלב זה אין אף תביעה בפועל" אמר קיהואו והוסיף כי "על אף שמדובר במותג של פולקסווגן, מדובר בחברה שפועלת עצמאית, רשומה בארה"ב ומותג סקאוט הוא מותג הפועל באופן עצמאי". אחרי שדאג לבדל את סקואט מחברת האם הוסיף כי "אנחנו כמו סטארט-אפ, וזה מאפשר לנו לבחון את הדברים מחדש – מה טוב ונכון לנו וללקוחות – אנחנו מאמינים בקדמה ושקיפות ונראה שזה מה שהלקוחות שלנו רוצים". 
לעדכונים בזמן אמת בעולם הרכב
ערוץ הווטסאפ של

סקאוט: זעזוע הענף המסורתי באמצעים מסורתיים
צילום: יצרן

בקיצור, על אף התייצבותו ה"אמיצה" המענה עצמו, תיראו מופתעים, לא היה ישיר במיוחד. המהלך של סקאוט אומנם יכול לטמון בחובו יתרונות גם עבור לקוח הקצה ואולי במיוחד ליצרנית הרכב עצמה. האם זו הדרך של תעשיית הרכב המסורתית להתנתק מהדרך המסורתית לשיווק מכוניות? נדמה שלפחות כמו שבסקאוט רוצים להיטיב עם הלקוח – בפולקסווגן רוצים שבלון הניסוי הזה יצליח.
מאריך את הטווח וטווח הבנזין

נזכיר, בשלב זה הוצגו שני קדימונים – רכב הפנאי הגדול סקאוט טרוולר והטנדר בגודל מלא סקאוט טרה. שניהם מבוססים על שלדת סולם ייעודית לרכב מחושמל והוצגו תחילה בגרסאות חשמליות (פרטים חלקיים) והוכרזו גם בגרסאות היברידיות עתידיות. לאורך הפודקאסט חשף קיהואו גם מעט פרטים על אלה האחרונות.

סקאוט: זעזוע הענף המסורתי באמצעים מסורתיים
צילום: יצרן

הגרסאות ההיברידיות יהיו למעשה מסוג "מאריך טווח" (EREV), דהיינו יצויידו במנוע בנזין אשר יטעין את הסוללות כאשר רף הטעינה יורד מתחת לרף מסוים וההנעה עצמה תבוצע על ידי המנועים החשמליים. מנוע הבנזין ימוקם באופן לא שגרתי בחלק האחורי של כלי הרכב, ולכך מצאו בסקאוט פתרון קירור "יצירתי". 

הביצועים, כך קיהואו, יהיו טובים פחות משל הגרסאות החשמליות אך "לא בפער גדול". החלק המהותי יותר נוגע לטווח וגמישות ההפעלה הנגזרת מסוג ההנעה. כאן מציין קיהואו כי לגרסאות הנטענות צפוי טווח נסיעה חשמלי נדיב מאוד של כ-240 ק"מ, ויחד עם מנוע הבנזין הטווח הכולל עומד על כ-800 ק"מ לעומת כ-560 ק"מ לגרסאות החשמליות.

לפי קיהואו, שני הדגמים יציגו נתוני דומים עד זהים לגרסאות החשמליות בכל הקשור לכושר העמסה, גרירה ונתוני השטח כמו גם נפח תאי המטען.