מתכון מנצח לחיי יומיום (דיווח שני) / כתב: איתמר רותם


אלה לא הביצועים, נוחות הנסיעה, המרחב, גם לא הטווח – וכולם באמת טובים – אלא מרכיב אחר הוא שעושה מבחינתי את איוניק 5 לרכב מנצח עבורי גם בנסיעות שגרתיות

בשנים האחרונות נהגתי בדגמים רבים של כלי רכב חשמליים, מאלה שכל חודש אנו מתבשרים כי הם ממשיכים להגיע לארצנו, בכל פעם שאני נכנס לרכב חשמלי כזה, כמעט כל פעם, אני מוצא את עצמי נאלץ להתמודד עם  האתגר של הנדסת האנוש.

הייתה זו טסלה, ששינתה את הממשק בין הנהג ובין מערכות הרכב, ויתרה ובאופן מוקצן על פקדים פיזיים וריכזה את השליטה במערכות הרכב במסך מרובה־תפריטים. ההצהרה של טסלה וההצלחה המרשימה מאוד של מודל 3 הביאו יצרנים סיניים רבים מאוד ללכת בעקבותיה, הרבה פעמים ממש לחקות אותה. הסידור הזה משדר קדמה ותחכום, ולכן גם כלי שיווקי.

צילום: איתמר רותם

הנדסת אנוש. אבל הסידור הזה ממש מנוגד לעקרונות יסודיים של תפעול כאשר מדובר במסך שאינו מול המשתמש, כולל תתי־תפריטים לרוב – וכל התפעול הזה, כולל הפריטים המיותרים (פתחי מיזוג, למשל) אמור להיעשות כאשר הרכב נע במהירות כאשר סביבו משתמשי דרך אחרים. זה לא רק מטריד שלא לצורך, זה מסוכן.

ולכן, זה בהחלט היה מרענן להיכנס לאיוניק 5 ולאחר היכרות קצרה לומר "תודה יונדאי" – תודה על כך שלא ביטלה את הפקדים, על כך שאין צורך להסיט את המבט מהכביש וניתן לשלוח את היד לחוגת העוצמה במערכת השמע. כן, בדיוק כמו פעם, כמה פשוט – מסובב לצד אחד – מגביר; מסובב לצד שני – מחליש. וכן, יש גם שליטה מההגה, אבל הסידור הזה כל כך נוח, כמו פעם.  

לצידי נמצאים גם פקדים פיזיים לחימום ולאוורור המושבים, להפעלת המצלמה, לכיוון המראות – הכל נגיש ובלי צורך לשוטט ולהתעמק בתפריט המסתתר במסך שאינו ממש מולי. בנהיגה יש לכך ביטוי משמעותי כאשר אין צורך לצאת מתוכנת הניווט למשל רק כדי לשנות פרמטר בפעולת המזגן.

צילום: איתמר רותם

רק לאחרונה ניצח יונדאי טוסון במבחן ההשוואתי שערכנו וכלל את ניסאן קשקאי, פיג'ו 3008, קיה ספורטאז'; טוסון, שהתייצב אליו לאחר מתיחת פנים שעבר, היה טוב בהנדסת האנוש בהשוואה לאחרים, ולדעתי בהשוואה לכמעט כל רכב אחר בו נהגתי בשנים האחרונות. וכן, איוניק 5, שגם הוא עבר מתיחת פנים, קרוב לדגם הבנזין הזה מאוד. 

ההבנה שיש ליצור מערכות ההולכות לקראת הנהג, מוצאת ביטוי למשל ב'מצב שטיפה' המוצג במסך הבית – המראות מתקפלות, התרעות קרבה מושבתות, חיישני הגשם של המגבים מושבתים; בהחלט נוח ויעיל בהשוואה לדגמים חשמליים אחרים המטרידים בהתרעות מיותרות בזמן השטיפה.

נהיגה והשוואה. למרות שלא מדובר ברכב קל (2075 ק"ג) או קטן (בסיס גלגלים של 300 ס"מ, אורכו 465 ס"מ), התחושה בזמן נהיגה שהוא הרבה פחות כבד וגדול ממה שהוא באמת, ויש לכך ביטוי במיוחד בנהיגה מחוץ לעיר.

גם הנהיגה עצמה מוסיפה לכך. הורדת הכוח לכביש לינארית, הביצועים טובים ואלה בולטים בהשוואה לכלים חשמליים אחרים שהצמיגים שלהם מאבדים אחיזה כאשר לוחצים בעוצמה על המצערת.

צילום: איתמר רותם

עם זאת, ברגע שהכביש הבין־עירוני נעשה משובש, ריסון המרכב אינו מתעלה. נקודת ייחוס טובה נמצא בדגם קרוב, ג'נסיס GV60 – אותה רצפה, אותה יחידת הנעה והנדסת האנוש שלה טובה כמעט, בדגש על כמעט, כמו זו באיוניק. כיול המתלים בג'נסיס נוקשה יותר, הריסון משופר וגם תנוחת הנהיגה גבוהה יותר. אלה מעניקים תחושת ביטחון גבוהה יותר במהירות גבוהה בכביש משובש. מנגד, המחיר של GV60 גבוה ב-150,000 שקלים מאשר זה של איוניק, שווה? לדעתי לא. 

מה שמפריע בנהיגה בעיר, הוא קוטר הסיבוב הגדול יחסית, 12 מטרים; לבסיס הגלגלים הארוך יש גם מחיר. בנוסף, ברמת האבזור ברכב שקיבלנו למבחן ארוך-טווח, 'אולטימייט', אין מצלמות היקפיות – וחבל שכך. אכן, זו רמת האבזור השנייה מלמטה מתוך חמש, אבל ברמת מחיר כזה, ובעיקר כאשר לכל רכב סיני בחצי מחיר יש כאלה (מי אמר בוקס?), הציפייה הייתה שגם כאן יהיו כאלה.

נטען ביחס לטעינה. בכל הקשור להספק הטעינה, באיוניק הוא 350 קילוואט הודות למתח מערכת של 800 וולט – וזה נתון ממש גבוה. נסעתי במיוחד לעמדת הטעינה של אפקון בצומת מסובים, זו עם ההספק הגבוה מאוד של 360 קילוואט. במהלך הטעינה הנתון נע בין 175 ל־180 קילוואט – טעינה מהירה, אך לא כמובטח. בעמדה אחרת של אפקון, בה ההספק המרבי 180 קילוואט, נתון הטעינה היה זהה. זה מהר, אבל זה לא כמו שנטען בנתונים – וזה תלוי הרבה מאוד במצב הרשת עובר לנקודת הטעינה.  

צילום: איתמר רותם

במבחן ארוך טווח, כזה המתמקד בשימוש ברכב בחיי היום־יום, אפשר בהתייחסות כזאת לוותר על מרכיבים מסוימים שיופיעו מן הסתם בדוחות אחרים – היכולת הדינמית, למשל או ביצועים. עיקר הנהיגה באיוניק 5 היו בכבישים הבין־עירוניים הישרים המובילים מהבית לעבודה וחזרה. 

סיום זמני. קל מאוד "לחיות" עם איוניק 5; בראש ובראשונה זו הנדסת האנוש המצוינת שמייתרת התעסקויות מיותרות עם המסך בזמן הנהיגה. בנוסף זה טווח הנסיעה המצוין שבקלות עובר את ה400 ק"מ, גם עם רגל כבדה על הדוושה בנסיעות בין־עירוניות שלא בשעות הפקקים. איוניק מספיק חזק כדי לצאת לעקיפות באופן בטוח. והוא גם שקט – בידוד רעשי הכביש והרוח במהירות גבוהה טוב. 

ובעיקר, הוא מעניק חווית נהיגה נינוחה ונעימה, דבר שלא יכולתי לומר על דגמים חשמליים רבים אחרים בהם נהגתי. 

יונדאי איוניק 5 – שימוש, צריכה, טווח; חודש שני
מרחק נסיעה חודשי
– 3,207 קילומטרים
מרחק נסיעה מצטבר – 5,977 קילומטרים
מספר טעינות חודשי – 7.18 
מספר טעינות מצטבר – 13.1 
טווח ממוצע חודשי – 447 קילומטרים
טווח ממוצע מצטבר – 456 קילומטרים  

צילום: איתמר רותם

___________________________________________

דיווח ראשון / כתב: אוהד אלגוב

יונדאי איוניק 5 מ-2021, דגם ראשון של תת המותג החשמלי החדש בזמנו, איוניק (2020), הביא עמו בסיס חשמלי מתקדם – הרצפה הייעודית E-GMP עם מתח מערכת של 800 וולט להספק טעינה של 350 קילוואט – מערך הנעה מכובד, ומעל הכל מקסם את יתרונות הרצפה החשמלית.

קצת פרטים. דגם פנאי זה בגודל בינוני (D-SUV), הרשים עם בסיס גלגלים של 300 ס"מ, כמו של מכונית סלון מכובדת של טריו גרמניה, ועם רצפה שטוחה בתוך הרכב העניק לנוסעים מרחב מחיה מכובד ביותר למרות ממד אורך לא ענק (467 ס"מ) ויעיל בחניות. אבל עוד לפני שנכנסנו אליו מה ששבה את ליבנו היה העיצוב – כמו של האצ'בק מהאייטיז עם קווים חדים והופעה מזוותת אבל במבנה של רכב פנאי שגדל לממדים גדולים. לא רואים בהתחלה, אבל כאשר איוניק 5 נח ליד כלים אחרים בחניה, קולטים כמה הוא גדול.
לעדכונים בזמן אמת בעולם הרכב
ערוץ הווטסאפ של

איוניק 5 עודכן ב-2022, עבר מתיחת פנים ב-2024 שכללה נגיעות קוסמטיות אם כי קטנות למדי. אם תרצו לדעת אם אקזמפלר מסוים הוא לפני מתיחת הפנים או לאחריה, לכו לחלק האחורי; לאחר מתיחת הפנים יש שם מגב. חידושים גם בסביבת הנהג, גם הם לא בולטים לעין, וכוללים צגים ברזולוציה משודרגת, צימוד אלחוטי לנייד וקונסולה משודרגת וחכמה יותר בין הנהג לנוסע.

צילום: איתמר רותם

טענה אחת שהייתה לנו לפני מתיחת הפנים התייחסה לכיול מתלים לא משויף – וכעת פעולתם טובה יותר. תלונה משנית כיוונה לטווח שהיה בסדר, אבל בהינתן הרכב ומחירו רצינו יותר מאשר רק בסדר. ובהחלט חשוב ברכב כזה: במתיחת הפנים הוחלפה סוללת 77.4 קוט"ש שהתמקמה שם בעדכון הראשון (לפני כן, 72.6 קוט"ש) בכזאת עם 84 קוט"ש, והטווח המוצהר עלה בהתאמה מ-450-480 ק"מ ל-530-570 ק"מ. כאן הוא לא רק יותר מאשר בסדר, אלא כבר בין הטובים בסגמנט. 

כניסה לעניינים. הרכב שקיבלנו צבוע בלבן מט, ואנחנו לא באמת יכולים להישאר אדישים אליו, ולפי התגובות גם לא הסובבים. דגם זה הגיע אלינו בגרסה מנוע יחיד/הנעה אחורית, 229 כ"ס ו-35.7 קג"מ, 7.5 שניות ל-100 קמ"ש ועד ל-185 קמ"ש. יצוין כי לגרסה הכניסה 170 כ"ס, גרסת ההנעה הכפולה אינה משווקת כעת – ובפסגה, וביותר ממובן אחד, גרסת N המרשימה, המשלבת ביצועים (609 כ"ס ו-75.5 קג"מ; 3.5 ש' ל-100 ו-265 קמ"ש) ויכולת דינמית לעילא עם הנאה מנהיגה. ממש כך.

רמת האבזור היא 'לימיטד', ומחיר הרכב 247,000 שקלים. כתבתי לא פעם שזהו אחד הכלים שאני הכי אוהב בסגמנט הזה, וכי תוספת המחיר ביחס למתחריו המאובזרים יותר המגיעים מסין, מעניקה את התמורה הנכונה מכיוון שאיוניק 5 הוא דגם מלוטש יותר, מעניק חווית נהיגה רגועה יותר, מכיוון שהנדסת האנוש טובה בהרבה, ואין בו מערכות בטיחות מציקות; אין עיסוי במושבים להרגיע את הגוף, אבל הוא פועל כך שאין צורך להרגיע את הנפש. 

אני אוהב את סביבת הנהג הזאת, האווריריות באווירה והשילוב המעשי של הקונוסלה שבין הנהג לנוסע: יעילה וחכמה, מאפשרת להניח תחתיה פריטי ציוד, למקם את הנייד לטעינה, צמד מחזיקי כוסות ועוד מספר מתגים יעילים הממונים על פעולות יום-יומית – וכל אלה עושים חיים קלים יותר, גם מנעימים את הפגישה עם הרכב. לדעתי זו סביבת הנהג המוצלחת ביותר בסגמנט הזה.

צילום: איתמר רותם

ידיות הפתיחה לא עקביות בכל הנוגע לפתיחה בהתקרבות שלנו לאוטו, לפעמים מבקשות ליטוף כדי להיפתח. אני לא אוהב את בורר ההילוכים מאחורי גלגל ההגה, אם כי מובן למה הביצוע כזה ולמה שם. אני גם חושב שבמחיר שכזה צריך להיות גג פנורמי ומצלמות היקפיות.

המשך בדרכים

הספקנו להיות בו דרומית לערד ולבאר שבע מספר פעמים, גם ברמת הגולן ובגליל העליון, הוא ליווה אותנו לצילומי וידאו וסתם כרכב ת"ש. את תא המטען לא הטענו עד סופו, תא הנוסעים נוצל במלואו. יש חתונה לאחד מחברי מחלקת הייעוץ? הם חזרו בדיוק מלחימה? הנה האוטו בשבילכם ורק דאגו להחזיר אותו עם תובנות. את האחרונים אגב, פגשתי בשעת לילה מאוחרת, עייפים ושפוכים. אולי זה השילוב של חוסר מנוחה לאחר לחימה ואולי הכל יחד.

"זה אוטו נהדר" אמר אחד, ואחר הוסיף, "הוא ממש אחלה ומרווח ואיזה כיף", ואני שמחתי שהם נהנו. מכיוון שהנסיעות בחלקן היו לא רק למשרד וחזרה אלא גם לימי צילום והפקה, לא פעם מספר ימים ברצף, נאלצנו לטעון בעמדות מהירות. הטעינה מהירה למדי אך ההספק של העמדה אינו מאתגר את איוניק 5, אלא הוא מאתגר את העמדה; 175 קילוואט זה חצי. ברוב המקרים, 25 דקות טעינה הספיקו למספר ימי נהיגה ללא טעינה. 


צילום: איתמר רותם

מעבר לדוח הבא. לקראת סוף החודש ולאחר מעבר קטע כביש ובו שקע רציני, הגלגלים יצאו מכיוון. זהו אינו שקע שאמור לגרום לגלגלים להגיע למצב כזה. הרכב נשלח למוסך לבדיקה ולתיקון, אנחנו נספר על התוצאות. 

את הרכב קיבלנו עם 46 קילומטרים על השעון. לאחר חודש בו נהגו לא מעט חברי מערכת אוטו – כל אחד נוהג באופן שונה, נהג במסלולים אחרים – מד המרחק באיוניק 5 עמד על 2770 קילומטרים, והטווח הממוצע בטעינה מלאה היה 460 קילומטרים. וזה ממש מרשים.

יונדאי איוניק 5 – שימוש, צריכה, טווח; חודש ראשון
מרחק נסיעה חודשי 2724 קילומטרים
מרחק נסיעה מצטבר 2724 קילומטרים
מספר טעינות חודשי 5.92 
מספר טעינות מצטבר 5.92 
טווח ממוצע חודשי 460 קילומטרים
טווח ממוצע מצטבר 460 קילומטרים