רכב מסחרי המשנע סחורות או משרת בעל מקצוע הוא דבר חשוב מאוד. למרות החשיבות ובגלל היקף הקליינטורה וסוג השימוש, היקף הרכישות בפועל קטן יחסית; בישראל למשל, פחות מ-5% מכלל המסירות. מנגד, היצרן צריך להציע מגוון גדול מאוד. 

הבעיה, הפתרון. זה מתחיל בשלוש קטגוריות גודל בסיסיות עם השמות המקוריים 'קטנה', 'בינונית', גדולה'; זה נמשך במספר רמות גודל בכל אחת, גם סוגי מבנה שונים מאוד; זה נגמר בעשרות רבות מאוד של גרסאות, גם יותר. וכן, הרצון לתת אפשרויות רבות ככל שניתן מקורו באירופה. 

טיוטה סיטי - מבחן דרכים
צילום: יואל פלרמן

למרות זאת יצרנים רבים רוצים להציע קו מוצרים כזה כדי להשלים את ההיצע הכולל, לתת ללקוחות שלהם כל שהם צריכים. פתרון אחד הוא שיתוף פעולה בין יצרנים. ולא שזה לא קורה גם במכוניות אחרות – וע"ע פרויקט המיני של טויוטה עם PSA, דגמי הספורט המשותפים לה ולסובארו, לב.מ.וו איתה, מיניוואנים בזמנו בין פיאט/לנצ'יה לבין פיג'ו/סיטרואן, טנדרים של פורד ופולקסווגן. 

הדרך, הביצוע. טויוטה שהיו לה מסחריות במבנה המקובל ביפן (הייאייס, למשל) יצרה כבר במחצית העשור הקודם קשר עם המערך המסחרי של PSA דאז – מצדו, בקשר בן 35 שנים עם פיאט, אז כבר FCA, במסגרת פרויקט SEVEL – והשיקה (2015) מסחרית בינונית בשם 'פרואייס'. לזו, שהייתה סיטרואן ג'אמפי/פיג'ו אקספרט, היו כל המעלות האופייניות לרכב אירופאי בז'אנר הזה – ריבוי גרסאות מבנה, גודל ושימוש; מחלל הטענה ומושב אחד ועד לרכב מהודר מאוד להולכת נוסעים. 

טויוטה המשיכה במהלך, והציגה מסחרית קטנה בשם 'פרואייס סיטי' ב-2019, בפועל הדור השלישי של סיטרואן ברלינגו שהוצג שנה קודם – המסחרית ששינתה את הכללים ב-1997 בזכות האחדת קו הגג לאורך כל הרכב, לחלל נרחב, למרחב מזמין למשפחה ולנוסעים (עד אז, חלק מסחרי מוגבה, מעל הנהג גג נמוך). היא השלימה את המהלך לא מכבר עם הצגת פרואייס מקס ב-2023, מסחרית גדולה הזהה לדגמים האלה של סטלנטיס (התאגיד שנוצר ממיזוג PSA עם FCA ב-2021), בפועל פיאט דוקאטו. לישראל הגיעה המסחרית הקטנה ב-2021 ונקראה כאן 'סיטי'.

טיוטה סיטי - מבחן דרכים
צילום: יואל פלרמן

החידוש, הרכב. סטלנטיס, במהלך אחד ב-2023, חידשה את כל הדגמים המסחריים שלה. במסגרת זאת, בין השאר, ניתן לכל מותג החופש לעצב את החזית כולה לפי שפתו, לא רק לקבוע לוגו שונה – וכך היה גם עם טויוטה סיטי. עוד במסגרת מתיחת הפנים: מסך מרכזי מוגדל ולוח מחוונים מוקרן, שניהם "10, ממשק אלחוטי לאנדרואיד ולקארפליי, משטח טעינה אלחוטי, מצלמת 360 מעלות, מערכות בטיחות משופרות, גרסה חשמלית משודרגת.


טיוטה סיטי - מבחן דרכים
צילום: יואל פלרמן

פגשנו בסיטי המחודשת יחד עם המסחריות האחרות של טויוטה עם השקת תת המותג האירופאי טויוטה פרופשיונל לפני מספר חודשים, וכעת היא כאן בישראל, במפגש עם תלאובות האספלט המקומי.  

סיטי מצוידת במנוע הטורבו-דיזל 1.5 ליטר 4 צילינדרים המייצר 130 כ"ס ב-3750 סל"ד ו-30.6 קג"מ ב-1750 סל"ד, התיבה אוטומטית עם 8 הילוכים וההנעה קדמית. הרכב מאיץ מעמידה ל-100 קמ"ש ב-11 שניות ומגיע ל-185 קמ"ש. סיטי מוצעת בשתי גרסאות אורך: קצרה – עם בסיס גלגלים של 278.5 ס"מ ואורך של 440 ס"מ, ל-5 נוסעים ועד 2126 ליטרים; ארוכה – בסיס גלגלים של 297.5 ס"מ, אורכה 475 ס"מ, ל-7 נוסעים ועד 2693 ליטרים. 

למבחן קיבלנו את הגרסה המוארכת ומחירה 190,000 שקלים, 9000 שקלים יותר מהקצרה.
לעדכונים בזמן אמת בעולם הרכב
ערוץ הווטסאפ של

המפגש, ההתרשמות. החזית של סיטי היא כזאת של טויוטה העכשווית – וחלקה העליון אטום, כמו במכוניות חשמליות. באופן כזה הרכב ממקם עצמו בין דגמי היצרנית היפנית, מבדל עצמו מדגמי סטלנטיס. מהצד ומאחור הסיפור שונה, וסיטי נראית כמו שאר הדגמים הזהים (ברלינגו, דובלו, פרטנר, קומבי). 

טיוטה סיטי - מבחן דרכים
צילום: יואל פלרמן

כך גם בסביבת הנהג. זו עשויה כמו אלה בדגמים המוכרים הנ"ל חולקת את היתרונות, כמו כניסה ויציאה נוחות, מבנה מסיבי, תאי אחסון רבים מאוד, אבזור ראוי, בד ריפוד טוב, מסך מרכזי נאה הפונה קצת לנהג (אך מחייב חיבור חוטי לסלולרי) ושדה הראייה טוב מאוד. ויש חסרונות: החומרים נוקשים, תפעול המושב הקדמי אינו מוצלח ובסיסו שוקע מעט לאחור, יש רק מיזוג ואין בקרת אקלים, המקום לכף רגל שמאל אינו נוח וחסרות מראות בסוככי השמש. הצג המרכזי ממוקם היטב וטוב בשימוש יחסית, אבל במקרים רבים מחייב כניסה לתפריטים שאפשר לייצג אותם באמצעות פקדים פיזיים; כיבוי דימום/התנעה, למשל.

הכניסה לשורת המושבים האמצעית נוחה מאוד, גם בגלל המפתח הגדול, גם הודות לדלתות ההזזה המצוינות והקלות לתפעול. המרחב שם גדול, מרווחי הרגליים טובים, גם לנוסע במרכז בזכות רצפה שטוחה, מרווח הראש מעולה. המושבים טובים, הבסיס מעניק תמיכת ירכיים ראויה והמסעד בנוי נכון. 


טיוטה סיטי - מבחן דרכים
צילום: יואל פלרמן

בשורה שלוש פחות מוצלח. כדי להיכנס אליה צריך להשתחל בין המושבים באמצע ובין קצה המפתח, או להניף את הרגל כי המושב בשורה ב' אינו מתקפל לגמרי ורק המסעד שלו נשכב. מאותן סיבות, גם היציאה אינה קלה. אחרי שנכנסים מוצאים כי מרווחי הראש והברכיים טובים מאד, מסעד הגב בסדר, הבסיס קצר ונמוך ולכן תמיכת הירכיים בינונית. 

במצב של שבעה מושבים נפח ההטענה ממש קטן, אבל הוא גדול מאוד עם קיפול שורה שלוש. בחלל ההטענה יש ווי עיגון וגם ווי תלייה יעילים, גם שקע 12 וולט. הדלת האחורית נפתחת ל-90 מעלות וננעלת במצב זה; אפשר לפתח לכמעט 180 מעלות, אלא שבמצב זה אין נעילה. 

הנהיגה, הנסיעה. הביצועים, לא מעט בזכות המומנט הנכבד, טובים לכל צורך רגיל. הרכב יוצא מהמקום באופן יעיל, צובר היטב מהירות, משמר קצב טוב בעליות ממושכות, מאפשר האצות ביניים לצורך עקיפה באופן ראוי. כאשר מדובר בעקיפה בתנאים מכבידים והיציאה אליה ממהירות נמוכה (בגלל הסמיטריילר שנגררים אחריו) חסר מחץ; אם מגיעים לעקיפה במהירות סבירה, אין בעיה. שילוב ההילוכים חלק, גם בעומס. צריכת הדלק טובה מאוד: 14.7 ק"מ/ל'.

טיוטה סיטי - מבחן דרכים
צילום: יואל פלרמן

נוחות הנסיעה טובה לרוב וסיטי מטפלת היטב בשיבושים קטנים ובינוניים בעיר, מעט נוקשה במעבר על שיבושים גדולים, וכך גם מחוץ לעיר. איכות הנסיעה טובה יחסית; המנוע שקט ואילו רעשי רוח נשמעים בכביש הבין-עירוני בואכה 100 קמ"ש, כי בכל זאת מבנה מוגבה של מסחרית. 

היכולת הדינמית טובה ככל שצריך וסיטי מאפשרת קצב נהיגה גבוה גם בכבישים מפותלים, הרבה מעבר למה שיש בו טעם במסחרית שכזאת. ובכלל. ההגה סביר במשקלו ובפעולתו, וכושר התמרון טוב.  

סיכום ומעבר. טויוטה סיטי וכמו המקור הצרפתי היא מסחרית יעילה ומוצלחת לעבודה, יכולה לשמש גם מכונית משפחתית ראויה בחיי היום יום. מחירה של הגרסה הנבחנת זהה לזה של ברלינגו, ואנשי טויוטה פונים ללקוח באמצעות הבטחת שירות 24/7, אפשרות להארכת האחריות עד 4 שנים. וכן, גם הסמל של החברה.