תחושה נעימה, כמעט נוסטלגית, עולה בי כאשר אני בא לאסוף את סדרה 1 החדשה של ב.מ.וו. היא נראית קלילה ביחס למקובל כיום, והכחול המטאלי הקלאסי של ב.מ.וו מאוד הולם אותה. 

אבל בואו נחזור להתחלה. ב.מ.וו הציגה את המשפחתית הראשונה שלה ב-2004 (עשר שנים קודם הייתה לסדרה 3 גרסת קופה מקוצרת עם 3 דלתות). זו הייתה נדירה מסוגה מכיוון שהייתה לה הנעה אחורית, ונועדה גם למשוך לקוחות צעירים למותג – השם 'פולקסווגן גולף' נאמר במפורש בהשקה – גם כדי שיקנו בהמשך דגמים גדולים ויקרים יותר. ואכן, מאז ועד היום נמכרו שלושה מיליון מכוניות כאלה, ובמושגי מותג היוקרה הזה מדובר בכמות מכובדת לדגם כזה.

צילום: אלי שאולי

הדור השלישי, שהוצג ב-2019 היה שונה משמעותית. בבסיסו הוטמעה פלטפורמת ההנעה הקדמית UKL שפותחה עבור מיני, ושירתה כבר את דגם הפנאי הקומפקטי X1 מ-2015 שעבר אז שינוי דומה.  הפעם אין דרמות, הדור הרביעי שהוצג ב-2024 מבוסס על אותה רצפה, כאן במהדורת UKL2, ואורך בסיס הגלגלים ללא שינוי, 267 ס"מ. הממדים קרובים, העיצוב דומה – אבל אנשי ב.מ.וו טוענים כי השינויים משמעותיים ולא מדובר בפועל במתיחת פנים גדולה אלא בדור חדש. 

צילום: אלי שאולי
 

אז מה השתנה? 

השינויים כוללים חיזוקים לרצפה ולמרכב, כיול שונה למתלים, הארכיטקטורה האלקטרונית שונתה, מערך הבטיחות שופר, המנועים שודרגו וברובם מערך היברידי-מתון. וגם: האות i הוסרה מסימול גרסאות הבנזין. 

כאמור, בסיס הגלגלים נשאר, וכך גם הרוחב, 180 ס"מ. עם זאת, הרכב ארוך ב-4 ס"מ ל-436 ס"מ, בעיקר בגלל פגושים חדשים וגבוה ב-2.5 ס"מ ל-146 ס"מ בשל הגדלת החישוקים. 

רמת האבזור ברכב שנבחן היא 'M ספורט' ובזו מתלי 'M ספורט' אדפטיביים, מוקשחים, שהביאו גם להנמכה של 0.8 ס"מ בגובהו, והצמיגים הם בחתך נמוך ובמידות כמתבקש: 225/45-19. בשעה שבגרסאות אחרות נפח תא המטען כקודמו 380 ליטרים, כאן, בגלל הסוללה (48 וולט) הממוקמת מאחור הנפח הוא 300 ליטרים.

צילום: אלי שאולי


בארץ הוחלפה גרסה 118 ב-120 עם השקת הדגם כאן – אז גם עם גרסת M135 הספורטיבית כפולת ההנעה: 300 כ"ס ו-40.8 קג"מ; 4.9 שניות ל-100 עד 250 קמ"ש – ועם היציאה למבחן התייצבה בארץ גם גרסה 116 המוזלת. 

ב-120 מנוע טורבו-בנזין 1.5 ליטר 3 צילינדרים כמקודם, וזה מייצר 156 כ"ס (4700-6500 סל"ד) ו-24.5 קג"מ (1500-4400 סל"ד). כעת נוסף מנוע חשמלי המנפק 20 כ"ס (5500 סל"ד) ו-5.6 קג"מ (0-2000 סל"ד) והתפוקה הכוללת היא 170 כ"ס ו-28.5 קג"מ. לתיבה הדו-מצמדית שבעה הילוכים וההנעה כאמור קדמית. כל אלה מסדרים ל-120 האצה של 7.8 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש והמהירות המרבית היא 226 קמ"ש. 

למבחן קיבלנו את ב.מ.וו 120 ברמת האבזור 'M ספורט', ומחיר הרכב שנבחן הוא 290,000 שקלים. 

קטנה לטובה 

חלק מהקסם שיש ב-120 נוצר מכיוון שבניגוד למקובל היום היא נראית קטנה ואתלטית – גם בהשוואה לקודמתה. מכונית ההדגמה הכחולה נראתה מצוין גם בזכות שילוב הפריטים המאפיינים את 'M ספורט'  – לא צעקני אבל מספיק אגרסיבי. 


צילום: אלי שאולי

ואכן, הקסם גם בפרטים. בניגוד למנהגם בשנים האחרונות, הבווארים לא הגזימו הפעם עם ממדי הסבכה, היא אפילו קטנה ומחודדת מקודמתה ונראית מאוד אלגנטית ואירופאית. האם זה קשור לכך שהמכונית נמכרת בעיקר באירופה? החזית כולה 'מביטה' בשיפוע לכביש, מכסה המנוע מפוסל היטב, ומאחור דיפיוזר נמוך ובולט וכנפיים תפוחות. התוצאה מזכירה ברוחה את ב.מ.וו של פעם, והרכב נראה מיוחד גם ביחס למקובל על הכבישים כיום. ובכל פעם שחזרנו אליה התפלאנו עד כמה היא נראית קטנה לטובה.  

רוח שונה 

סביבת הנהג "מתלבשת היטב" על צנועי מידות כמוני שאוהבים מכוניות קטנות. השינוי בעיצוב גדול ביחס לדור הפורש, והמבנה כמו בדגמי ב.מ.וו העכשוויים; גם כאן צג קמור לרוחב סביבת הנהג הכולל לוח מחוונים ("10.25) וצג מרכז ("10.7) השולט במערכות הרכב ומוטמע בו צימוד סלולרי. העיצוב החדש מדגים איך אפשר ליצור מבנה נקי ועדכני, הכולל פתחי אוורור מוסתרים אך נוחים לכיוון, שאינו מאתגר בעיצובו. גם תאורת האווירה המקרינה צבעי M על חלקים מסוימים עשויה באופן מקורי ומזמין, כך גם התפרים על הריפוד הנאה המשולב באלקנטרה. ויש הערות: חלקי פלסטיק רבים קשיחים מדי, ואנחנו מצפים למרקם רך יותר; כיסוי גג הזכוכית שגדל נראה דקיק מדי. 


צילום: אלי שאולי

דור חדש כולל כמובן גם מולטימדיה חדשה ותפעול מעודכן. הסרת חלק מהמתגים משמעותה שיותר מערכות נשלטות דרך הצג וזה כרגיל פחות נוח. ועדיין, כמו שאמרנו לא פעם, הגרסה הפשוטה יותר של מערכת ההפעלה בסדרות הקטנות של ב.מ.וו קלה יותר לתפעול. הייתי מעדיף גישה ישירה יותר למערכות כמו בחירת מצבי ניהוג, ושינויים ואלחושים בהן דורשים יותר מדי לחיצות ותשומת לב. בין מערכות הבטיחות, הניטור האקטיבי של שטחים מתים עלול להטריד בדאגנות היתר שלו בכבישים עם שלושה נתיבים, אבל לאחר ניסיון עשיר עם תוצרת סין הכל פשוט.
לעדכונים בזמן אמת בעולם הרכב
ערוץ הווטסאפ של

תנוחת הנהיגה עם מושבי 'M ספורט' היא לטעמי בדיוק מה שרוצים ברכב כזה – נמוכה, אבל לא מדי – והמושב אוחז, אבל לא מוגזם. המושב עצמו נוח ועדיין חבל שאין אפשרות לשלוט בתמיכת גב תחתון. מאחור בזכות תכנון נכון לזוויות המושב מרווחי הרגליים טובים ולמרות גג הזכוכית מרווח הראש סביר. החלק האחורי מהודר וחבל שאין פתחי מיזוג מאחור.


צילום: אלי שאולי

תא המטען מפצה על נפח לא גדול במבנה פרקטי. תא גדול מתחת לרצפה מדגיש שללא המערך ההיברידי הנפח כאמור היה גדול משמעותית (380 ל' ולא 300 ל').  

על המצערת 

להופעה הקלילה של ה-120 יש ביטוי בלחיצה על המצערת. התגובה מיידית, גם בזכות המומנט של המנוע החשמלי הזמין כולו מסל"ד אפס. למרות שהנתונים אינם מהסוג המהמם המוגש כיום גם בדגמים קטנים יחסית מתוצרת סין, התוצאה בפועל מכובדת – לא מעט הודות לרצועת הכוח הרחבה מאוד, 5000 סל"ד במנוע הבנזין לבדו, בלי הסיוע החשמלי המתחיל כאמור הכי מהיסוד שאפשר; כדי כך, שבעומס של ממש נוצרת לחימת הגה מסוימת.

וכך, כאשר עולים לרמת הגולן מקבלים ביטוי מוחשי למושג "כוח מספק", בייחוד כאשר מדביקים את המצערת לרצפה. נגיעה בפקד 'בוסט' תביא להתנהלות זריזה וחדה יותר, מעין מעבר מהיר למצב 'ספורט'. 

צילום: אלי שאולי
המנוע עולה באופן נאה לסל"ד ממש גבוה, שהרי הקו האדום נמצא ב-7000 סל"ד, מלווה את פעולתו בצליל נעים הנעזר (באופן סולידי) במערכת השמע. פה ושם במהירויות עירוניות רעשי המנוע עלולים מעט לבלוט, אבל זה לא מפריע ובכל מקרה פעולת חטיבת הכוח מעודנת. 

פעולת התיבה אינה זריזה במיוחד אך זו נעימה וחלקה. המערך ההיברידי-מתון פועל באופן נעים וקשה לשים לב שבגלישות בכביש מהיר הוא מדומם את המנוע. 

צריכת הדלק מצוינת; בתוואי המבחן המאתגר היא עמדה על 12.8 ק"מ ליטר ובנהיגה בין-עירונית בקצב התנועה הגיעה ל-18 ק"מ/ל'. 

בין עיקולים לשיבושים 

אנשי ב.מ.וו הבטיחו עם השקת הדור החדש כי השינויים שנעשו בו יבואו לידי ביטוי גם באיכויות הניהוג – ועם הנהיגה בו עולה כי קיימו. עם החופש המחודש לנוע בכבישים המפותלים בצפון עולה כי גם בהקשר הדינמי הרכב הזה מפגין קלילות, ולא שהוא ממש קל (1500 ק"ג עגולים). הוא נכנס בקלות לפניות, יוצא מהן באותו אופן, מאפשר להדק את קו הפנייה עם הרפיית מצערת, ובכלל הוא מפגין יכולת אתלטית ראויה. הגלגלים מגיבים בחדות לפקודות ההיגוי, וזה יוצר תחושה נכונה בידי הנהג. כל אלה יביאו לכך כי מיטיבי הגה בתוואי כזה ובנהיגה כזאת יגלו כי הם מחייכים במעשה הנהיגה. הבלמים פועלים היטב, קל למנן את עוצמת הבלימה, וזו טובה גם בעומס והתגובה למצב כזה אינה בוטה מדי.

צילום: אלי שאולי

נוחות הנסיעה בעיר מושפעת מאותו כיול, והדופן הצנומה אינה עוזרת. כתוצאה מכך שיבושים למיניהם אינם נספגים ומורגשים בפנים, אך הבולמים מונעים מהרכב להתרסק על השיבושים ויחד עם זאת שומרים על ריסון נכון של המרכב. מחוץ לעיר נוחות הנסיעה טובה יותר, גם שם מורגשים שיבושים גדולים ואילו החלק האחורי יכול לקפץ על גלי כביש במהירות גבוהה. רעשי הכביש והרוח בהחלט מורגשים.

לפני פרידה 

אנשי ב.מ.וו שיפרו את סדרה 1 – ואם הדגם הקודם היה אחד המשפחתיות הטובות ביותר, בייחוד בהקשר הדינמי, הרי הדור הרביעי משופר אף יותר. הרכב מבצע טוב יותר והיכולת הדינמית שודרגה, וכדי להשלים את התמונה הוא נראה טוב יותר בחוץ, מעודכן בפנים וגם מאובזר טוב מאשר קודם. 

סדרה 1 החדשה כקודמתה מכוונת יותר ליכולת ספורטיבית ולקהל צעיר יותר, פחות לשימושיות כמכונית משפחתית.  

צילום: אלי שאולי

המחיר, כמו בדגמים רבים של מותגי יוקרה, יוצר בעיית תמורה. בהשוואה למרצדס A קלאס בהספק נמוך בהרבה הוא זול משמעותית, קרוב לזה של אודי A3. ועדיין, עבור דגם שיצא לדרכו כדי למשוך לקוחות של פולקסווגן גולף לב.מ.וו, הפער גדול ולא במעט, עם מחיר המתחיל ב-240,000 ועד ל-290,000 שקלים עבור הרכב שנבחן.