תחום הפנאי לוהט ובייחוד הפלח הקטן שלו, זה שהתפתח בעידן המודרני אחרי הצלחת הניסאן ג'וק. באופן מפתיע, סוזוקי, חברה עם מסורת שטח ארוכה, לא הזדרזה להצטרף לתחום – לפחות לא עם כלי שעונה בדיוק להגדרות הקטגוריה. אבל כעת גם היא עושה זאת, וכדי להיכנס באופן מהיר לתודעה, היא בוחרת בשם ישן שנמצא איתנו מאז 1988 – ויטארה. אבל בעוד דגמי הויטארה הקודמים היו גדולים וקשוחים יותר, סוזוקי ויטארה החדש מכוון היישר לקטגוריה הקטנה והרכה, ומבוסס על הקרוסאובר.

סוזוקי ויטארה - מבחן דרכים וידאו (הנעה כפולה)
צילום: אילן קליין
 
  
עיצוב ונראות
עם מסורת שטח ארוכת שנים בסוזוקי יודעים היטב איך לעצב כלי פנאי, וזה ברור בויטארה. הוא נראה גדול ממידותיו ומשדר קשיחות ושטח, עם פרופורציות נכונות שכוללות תא מנוע ארוך. גם הבחירה בצבע שונה לגג (תוספת של 3000 שקלים) מסייעת. סוזוקי גם יצרו קשר עם שושלת הויטארה בעיצוב החרטום ובפרטים קטנים כמו תפיחת הכנפיים האחוריות.

פנים הרכב
 
למרות שחלק מהפרטים הקטנים מוכר מהקרוסאובר, גם מבפנים הרכב אומר פנאי. זה מורגש בתנוחת הנהיגה הזקופה ובתוספות קטנות כמו שעון הזמן שממוקם במרכז בין שני פתחי המיזוג בראש הקונסולה.
 
אבל רב הבוחנים טענו כי סביבת הנהג פשוטה מדי - הפלסטיק קשיח, חלק מהכפתורים מיושנים וזולים למראה, מערכת השמע נראית מיושנת (אבל עם תפעול נוח) ותפעול הדיבורית המובנית לא נוח. אולם חלק מהבוחנים טען שהתא מעביר "טעם של פעם" במובן החיובי, ומשדר קשיחות ורטרו. כנראה שזה עניין של טעם.
 
הגרסה כפולת ההנעה מאובזרת בצורה טובה - ריפוד מושבים ודיפונים בשילוב אלקנטרה נעימה ואיכותית למגע, מפתח חכם, תאורת לד, חישוקים קלים צבועים, וחיישני חניה היקפיים ועוד.
 
כצפוי, לאור העובדה שהיא קצרה יותר מהקרוסאובר עליו היא מבוססת, המרחב במושב האחורי של הויטארה פחות טוב מבקרוסאובר אבל מספק, בייחוד לרגליים אבל קצת פחות לראש. תא המטען גדול יחסית לפלח ובעל מבנה שימושי. עגלת ילדים סבירה תיכנס אליו בלי בעיה.
 
סוזוקי ויטארה - מבחן דרכים וידאו (הנעה כפולה)
צילום: אילן קליין

נוחות נסיעה
גם דרך מערך המתלים יצרו בסוזוקי תחושת שטח אופיינית, עם נדנוד קל קדימה-אחורה ורושם חסון על השביל. מעבר לכך הנוחות סבירה, והרכב מטפל באופן הגיוני בשיבושים גדולים. דווקא רצף פגמים קטנים וחיבורי כביש מורגש לעיתים יותר מהצפוי, גם בגלל רעשי מתלים. זה בולט יותר בעיר. עוד פרט מפריע הם רעשי הכביש והרוח נוכחים – אבל לא ברמה חריגה לקטגוריה.
 
התנהגות ובטיחות
לוקח זמן להתרגל להגה, שמשנה משקל באופן לא הדרגתי מספיק עם עליית המהירות ומייצר תחושה מלאכותית. אבל אחרי כן מתגלה רכב עם התנהגות נעימה ולפרקים מבדרת, כאשר בקרת היציבות מאפשרת משחק מסוים. הרכב מגיב היטב לפקודות וגם אם האחיזה אינה גבוהה במיוחד, עדיין התחושה בטוחה. עם זאת, במהירויות כביש 6 מורגשת לעיתים רגישות לרוחות צד.
מבחינת מערכות בטיחות כולל הויטארה המקומי את מערך המובילאיי (התרעה על סטייה מנתיב והתרעת התנגשות).
 
הויטארה נבדק במבחני הריסוק של יורו NCAP וקיבל חמישה כוכבי בטיחות.
 
 
 
מנוע וביצועים
 
הויטארה חמוש במנוע ה-1.6 ליטר, 120 כ"ס, המוכר מהקרוסאובר, שמשודך לתיבה אוטומטית עם שישה הילוכים (בניגוד לרציפה בקרוסאובר).
 
ביחס לקטגוריה לא מדובר בהספק גבוה, אבל הביצועים סבירים (ההאצה למאה תארך 13 ש' או 12.5 בגרסת ההנעה הקדמית). במציאות היכולת טובה ממה שרומז נתון התאוצה הקלאסי, והויטארה אינו מרגיש איטי, גם אם התיבה נוטה לעיתים לטפס מהר להילוכים הגבוהים (מצב ספורט פותר זאת). תפעול הבורר הפשוט יכול לתסכל, בגלל מיקום המצב הידני מיד מתחת ל-D. אבל מה שבאמת מפריע הוא הרעש החזק שמייצר המנוע תחת עומס, והתחושה המאומצת. צריכת הדלק ביום מגוון נעה סביב 12 ק"מ לליטר - נתון טוב למדי. 
  
 
תמורה
 
ב-125,000 שקלים לגרסת ההנעה הקדמית, או 132,000 לכפולה, הויטארה מציגה תמורה טובה לכסף. רב הקהל לא זקוק להנעה הכפולה, אבל חבילת האבזור הנלווית מייצרת תמורה עדיפה לעומת גרסת ההנעה הקדמית, ומסייעת לאווירה.
למרות שתא הנוסעים לא היה לטעמם של כל הבוחנים, וגם העידון יכל להיות טוב יותר, נראה שהויטארה פוגע היטב במטרה המסומנת. למרות הקרבה במכניקה, הוא מרגיש שונה מספיק מהקרוסאובר, וצריך להדאיג את המתחרים. בייחוד כשהוא מלווה במוניטין של סוזוקי.