מראה
לא קשה להבחין ביאריס המחודשת. לפחות כשמדובר בחזית השינוי שהיא עברה מאוד בולט, עם קבלת חרטום אגרסיבי ומאוד חצוף בסגנון האייגו הקטנה. מראה "ה-X" החזיתי עם כונס האוויר הגדול שמתחת לפגוש אולי נראה אגרסיבי מדי מזוויות מסוימות אבל הוא בפירוש מעניק למכונית יותר אופי מהפנים האנמיות שהיו לה בעבר. גם השינוי שעברו האחוריים עם יחידות התאורה החדשות תורם. עם מראה כה בולט בטויוטה חשו שהגרסה ההיברידית כבר אינה צריכה הופעה שונה מהותית וכעת ההבדל מינורי.
פנים
גם בתא הנוסעים עברה הקטנה של טויוטה עדכון מהותי עם שיפור איכות החומרים והמרכיבים. לכך תורם גם צג מולטימדיה (טויוטה טאץ' 2) גדול, עשיר ואיכותי מבעבר. השינוי עובד ועדיין גם בגרסה המהודרת למדי שבחנו (שכוללת בקרת אקלים) המכונית עדיין נראית קודרת והקו הכללי אינו מאוד אלגנטי או משדר עושר. מצד שני רמת האבזור גבוהה וכוללת מעבר לשבע כריות אוויר ומצלמה אחורית עם בלוטות' וחישוקים קלים. הנדסת האנוש טובה ברובה וכך תנוחת הנהיגה אבל המושב נוקשה מדי. היאריס נותרה מרווחת הן לנוסעים מאחור והן למטען.
התנעה
לגרסה ההיברידית מנוע 1.5 ליטר שמייצר 75 כ"ס בסל"ד נמוך יחסית וההספק המשולב – 100 כ"ס – דומה לזה של גרסת הבנזין. כרגיל תהליך ההתנעה קצת מבלבל כאשר נגיעה בלחצן אינה מלווה בהתעוררות מנוע. צריך לשים לב שהנורה "מוכן" דלוקה ואז לצאת לדרך על חשמל. במצבים אלה המכונית מאוד שקטה וקל לאתר מיני רחשושים חשמליים. אבל כאשר מנוע הבנזין נעור לפעולה הוא לעיתים מורגש ונשמע מדי בייחוד אם לוחצים על המצערת. הביצועים נאותים (12 שניות למאה קמ"ש), בייחוד בעיר, אבל לא מאוד נמרצים במהירויות גבוהות יותר. כרגיל בהיברידיות המכונית מעודדת תנועה רגועה. היא גם אינה מרגישה נמרצת בעליות אך בפירוש נשמעת. צריכת הדלק מצוינת גם אם לא ברמת נתוני היצרן. רוב הזמן עברנו בין 15.5 ל-18 ק"מ לליטר תלוי בתנאי הדרך, בסבלנות ובשימוש במזגן. רק במקרים נדירים תצליחו לרשום יותר מ-20.
התנהגות ונוחות
סיכום