קטגוריה: רכבי פנאי קטנים
גרסה: 1.4 ל' טורבו (140 כ"ס), אוט', הנעה קדמית
גרסה: 1.4 ל' טורבו (140 כ"ס), אוט', הנעה קדמית
מתחרות בולטות: סוזוקי קרוסאובר, מאזדה CX-3, טויוטה C-HR, סקודה ייטי, קיה ספורטאז', פיאט 500X
מחיר הגרסה הנבחנת: 141,000 שקלים
מעכשיו קוראים לו אופל מוקה X. האמת שהרעיון להוסיף אות לשם במתיחת הפנים נשמע נכון. כך הלקוח יכול להפגין שהוא נוסע בדגם עם שם קצת–אחר, שהשכן ידע שזה חדש–חדש. עוד יתרון הוא שאם תפגשו את מוקה X, תדעו שאכן זה הרכב המעודכן. וזה חשוב, כי מאחור וגם בצדדים השינויים עדינים במיוחד. רק מלפנים בעיית זיהוי הדגם המחודש אינה קיימת, מכיוון שהחזית שונה, מעודכנת וגם יפה, עם יחידות תאורה חדשות המציעות תאורת לד נאה ליום וגם איתות–לד חביב. ומה לגבי כל השאר? מיד.
דומה
תא הנוסעים מוכר גם הוא (ראו בוקסה על אבזור), אבל כולל מספר הבדלים ועדכונים קלים אך מורגשים. המסך כעת קרוב יותר לנהג, וגם מופעל מגע. איכות החומרים מעט יותר טובה בחלק מסביבת הנהג, אם כי עדיין, כבר מאמצע הגובה, תמצאו פלסטיק נוקשה וקצת–פשוט. תנוחת הישיבה גבוהה, ומי שירצה יוכל להגביה את המושב ולשבת גבוה אפילו יותר. המרחב מלפנים טוב, וגם אם מורגש בפנים שהרכב אינו גדול, המרווחים מספקים. במושב האחורי, מרווחי הברכיים והראש בסדר, אבל גם כאן מורגש שהמוקה מעט צר, כמו כל הקטגוריה שלו בעצם. משענות הגב נוטות מדי לאחור. תא המטען מספק, כך שמבחינת השימושיות הוא יכול לשמש משפחה מממוצעת של ארבע נפשות.
מחיר הגרסה הנבחנת: 141,000 שקלים
מעכשיו קוראים לו אופל מוקה X. האמת שהרעיון להוסיף אות לשם במתיחת הפנים נשמע נכון. כך הלקוח יכול להפגין שהוא נוסע בדגם עם שם קצת–אחר, שהשכן ידע שזה חדש–חדש. עוד יתרון הוא שאם תפגשו את מוקה X, תדעו שאכן זה הרכב המעודכן. וזה חשוב, כי מאחור וגם בצדדים השינויים עדינים במיוחד. רק מלפנים בעיית זיהוי הדגם המחודש אינה קיימת, מכיוון שהחזית שונה, מעודכנת וגם יפה, עם יחידות תאורה חדשות המציעות תאורת לד נאה ליום וגם איתות–לד חביב. ומה לגבי כל השאר? מיד.
דומה
תא הנוסעים מוכר גם הוא (ראו בוקסה על אבזור), אבל כולל מספר הבדלים ועדכונים קלים אך מורגשים. המסך כעת קרוב יותר לנהג, וגם מופעל מגע. איכות החומרים מעט יותר טובה בחלק מסביבת הנהג, אם כי עדיין, כבר מאמצע הגובה, תמצאו פלסטיק נוקשה וקצת–פשוט. תנוחת הישיבה גבוהה, ומי שירצה יוכל להגביה את המושב ולשבת גבוה אפילו יותר. המרחב מלפנים טוב, וגם אם מורגש בפנים שהרכב אינו גדול, המרווחים מספקים. במושב האחורי, מרווחי הברכיים והראש בסדר, אבל גם כאן מורגש שהמוקה מעט צר, כמו כל הקטגוריה שלו בעצם. משענות הגב נוטות מדי לאחור. תא המטען מספק, כך שמבחינת השימושיות הוא יכול לשמש משפחה מממוצעת של ארבע נפשות.
זהה
יחידת ההנעה לא השתנתה בגרסת ההנעה הקדמית - אותו מנוע טורבו בנפח 1.4 ליטר עם 140 כ"ס ו–20.4 קג"מ ואותה תיבה אוטומטית בעלת 6 הילוכים; להנעה הכפולה מנוע חדש באותו הנפח המייצר 152 כ"ס. המנוע עושה את עבודתו נאמנה, ואוהב נהיגה בחצי–גז, שם הוא פחות רועש. הרכב מאיץ בקלות יחסית, והתיבה עובדת יפה. בפול–גז תקבלו קצב נאה יותר, אבל גם רעש מעט מציק מכיוונו של המנוע שפחות חובב סל"ד גבוה. התפעול הידני, דרך כפתור בראש ידית ההילוכים, לא נוח, אבל לא הרגשנו צורך להשתמש בו, כך שזה פחות מפריע בפועל. בכל הקשור לצריכת דלק, קיבלנו 15.1 ק"מ/ל' בשיוט ובימי המבחן הפחות רגועים נרשם ממוצע של 11.6 ק"מ/ל'.
מתלי המוקה לא ממש מתהלבים מהסלילה המקומית, אבל מצד שני הם גם לא פתחו בצעדי מחאה. מחוץ לעיר המוקה מעט עסוק, מעביר פנימה שיבושים קטנים ובינוניים בצורה מורגשת, שיכולה גם לעצבן מדי פעם, ועם זאת הוא נוח על גלי כביש. בשיוט מחוץ לעיר גם מורגשים רעשי כביש מעל הממוצע ורעשי הרוח מאזור המראות משמיעים גם הם את קולם.
גם בעיר הוא אינו מסתדר עם השיבושים הקטנים וזוכה לציון "בסדר" כאשר הוא פוגש בסוגים אחרים. עם זאת, נדיר לספוג חבטה מעצבנת מכיוון המתלים. ולמרות שהנוחות היא בינונית עד בסדר, המוקה מצליח להציע רמת חיים סבירה בתחום הנוחות.
גם בשבילים נוחות נסיעה אינה מתעלה, ושיבושים בינוניים בשבילים מורגשים היטב בפנים. אבל בינינו - מי באמת נוסע עם רכב הפנאי שלו בשבילים? ובעניין השטח: מדרגות הצד האופציונאליות, שעולות 3000 שקלים והותקנו ברכב ההדגמה, הביאו את מרווח הגחון לרמה של מכונית ספורט.
לנהג הנוהג לפנות במהירות גבוהה בפניות, ישדר המוקה שהוא לא לוקח צד בנושא; הוא לא יצביע נגד הכביש המפותל, אבל גם לא יתלהב כאשר יימצא בו. הוא בטוח, הוא צפוי, ההגה קצת קל, הבלמים בסדר ולא יותר, אבל אין בעיה לנהוג מהר, ורק המנוע קצת מנסר בעומס.
למעלה, למטה
אופל מוקה X לא עבר שינוי גדול, אבל הדגם המחודש טוב יותר מאשר זה המקורי. מלפנים הוא נאה יותר, תא הנוסעים נעים יותר, מערכת ההנעה המוכרת עובדת טוב ביום–יום והוא משדר את תדמית הפנאי הראויה, כולל תנוחת הישיבה הגבוהה, שהציבור כל כך אוהב.
לחובתו של המוקה היעדר מוחלט של מערכות בטיחות אקטיביות, נוחות נסיעה בינונית ותג מחיר גבוה. מחירו המלא של רכב המבחן מציב אותו הישר מול הספוראטז' - שגם שייך לקטגוריה גבוהה יותר וגם מציע שלל מערכות בטיחות.
דווקא גרסת הכניסה, שמוצעת עכשיו בהנחה משמעותית, מעניינת יותר, אבל לפחות כרגע מדובר במבצע זמני. כך שגם אם אין ספק שהמוקה המעודכן קיבל תוספת סוכר שהפכה אותו למתוק יותר, הוא עדיין יתקשה להמריא מול התחרות הקשה שמגיעה מהקטגוריה שמעל.
_________________________________
איזה מוקה?
גרסת ההנעה הקדמית מוצעת בשלוש רמות אבזור. הראשונה, 'אנג'וי', עולה 133,000 שקלים (והיא, ורק היא, מוצעת בהנחה של 10,000 שקלים לזמן מוגבל) כוללת מסך מגע "7 עם אפל קארפלי ואנדרואיד אוטו, בלוטות', בקרת אקלים, בקרת שיוט, חישוקי "17 ותאורת לד ליום.
'אנג'וי–פלוס' (137,000 שקלים) שנבחנה, מוסיפה מצלמה אחורית, קיפול חשמלי למראות, חיישני חניה מקוריים מלפנים ומאחור וצג מידע צבעוני בלוח המחוונים. ברכב ההדגמה היתה, בנוסף, חבילת יוקרה הכוללת משענת יד לנהג (יוצאת ממושב הנהג ומשמשת רק אותו, וחסרה כוונון גובה), ידיות בצבע כרום, בקרת אקלים מפוצלת וכניסה והתנעה ללא מפתח, כל אלו ב–4000 שקלים - ובתקופת ההשקה ללא עלות).
ה–SR הבכירה מוסיפה מעל ל'פלוס' חלונות כהים, מערכת כניסה והתנעה ללא מפתח, ידיות כרום וגג שמש בתמורה ל–144,000 שקלים. בנוסף, מוצעת גרסת הנעה כפולה עם המנוע החדש של GM המספק 152 כ"ס, ברמת אבזור גבוהה יחסית ובמחיר של 150,000 שקלים.
חבל שאף אחת מהגרסאות לא מציעה מערכות בטיחות אקטיביות, אלא רק מובילאי בהתקנה מקומית.
