מיצובישי ASX, אחיו הקטן של האאוטלנדר הפופולרי, שגם חולק איתו פלטפורמה, מגיע אלינו אחרי תהליך ארוך, שעבר גלגולים רבים. הוא היה על הכוונת של כלמוביל, היבואנית, כבר שנים רבות, אך לא הגיע בגלל העדר גרסה שמתאימה לשוק הישראלי.
עכשיו סוף סוף הצליח היבואן לקבל מהיצרן "גרסה ישראלית" ייחודית, עם מנוע 2.0 ל' ותיבה רציפה. וכך יש לנו "דגם חדש", שהוא למעשה רכב שנולד כבר ב-2010 (אך עבר כמובן עדכונים, כולל אחד לאחרונה). וכמו שגילינו במהלך המבחן, הוא מאתגר את ההגדרות גם מבחינת הסיווג שלו לקטגוריות – מבחינת ההתבססות על פלטפורמה של מכונית משפחתית עם בסיס גלגלים ארוך (267 ס"מ) ומבחינת המנוע (2.0 ל', 150 כ"ס) נראה שהוא שייך לקטגוריה הקומפקטית; אך הוא קצר יותר מהמקובל בקטגוריה הקומפקטית, ומרחב הפנים שלו, הן לנוסעים והן למטען, קרוב יותר למה שמציעה קטגורית הפנאי-קטנה.
הוא מוצע בארץ בשלוש רמות אבזור, ב-133,000 שקלים, 136,000 שקלים ו-143,000 שקלים, כולן עם אותם מנוע ותיבת הילוכים, וכולן עם הנעה קדמית בלבד. אנחנו קיבלנו למבחן את רמת האבזור הבכירה.
בצבע אדום-זועק ועם סרחי עודף קצרים, ה-ASX בולט לעין ומשדר תחושה שרירית ודחוסה. הדמיון לאאוטלנדר ברור, אבל הוא מצליח להראות טוב יותר מאחיו המוארך, גם אם העיצוב לא הכי מודרני.
בשורה התחתונה – הוא כנראה לא ימשוך מבטים בכל מקום אליו תגיעו, אבל בהחלט תקבלו מחמאות מהשכנים.
כאשר פותחים את הדלת אל תא הנוסעים של רמת האבזור פרימיום קופצים לעין המושבים המשלבים עור ועור הפוך המחוברים בתפרים אדומים נאים, בהחלט לא עניין סטנדרטי בקטגוריה הזו, או ברמת המחיר הזו. במבט שני ברור כי מדובר בתא נוסעים וותיק – פריטים כמו החוגות הגדולות שאחראיות על בקרת האקלים (לא מפוצלת – ובלי חיווי דיגיטאלי) מסגירים זאת. העיצוב הכללי של הדשבורד, בחירת החומרים ולוח המחוונים – כולם מיושנים, אך עדיין נעימים לעין. לא מדובר בתא מודרני או שובה לב, אך הוא לא מעליב.
האבזור ב'פרימיום' עשיר למדי, וכולל חימום לאותם מושבים נאים, מפתח חכם, מערכת מולטימדיה בהתקנה מקומית (עם שירותי ה'קונקט'), בקרת שיוט, גג פנורמי ועוד. איכות חומרים סבירה והרכבה הדוקה משלימים תא נוסעים סביר בהחלט בסך הכל.
מה שפחות מרשים הוא המרחב לנוסעים. איכשהו, למרות גובה כללי סביר, חסר מרווח ראש הן מלפנים והן מאחור. הרצפה גבוהה יחסית, וגג השמש הפנורמי גוזל כמה סנטימטרים ממרווח הראש, והתוצאה היא מושב אחורי שבו גברים בגובה ממוצע כבר עלולים לחכך את הראש בתקרה. במושב הנהג אפשר כמובן לכוון את גובה המושב, אך ישיבה בגובה "נכון" (עם רווח של כעשרה ס"מ בין הראש לתקרה, משיקולים בטיחותיים) נותנת תחושה של ישיבה עמוק בתוך האוטו, עם שדה ראיה מוגבל קדימה. אם מוותרים על מרווח תקני בין הראש לגג, אין בעיה למצוא תנוחת נהיגה נוחה ושלטת.
תא המטען רחב וארוך, אך גם הוא סובל מרצפה גבוהה יחסית (למרות שיש תחתיו צמיג רזרבי דק). הוא מציע נפח סביר של 393 ליטרים, וישרת היטב משפחה ממוצעת.
מיצובישי ASX מציע כיול מתלים מוצלח. איכות הספיגה נעה בין סבירה לטובה – בהתאם למהירות וסוג השיבוש – יחד עם ריסון טוב של המרכב תחת עומס, שתורם לתחושה מוצקה וחסונה. הרכב "בועט" לעיתים נדירות מאוד, ומתמודד בכבוד עם בורות וטלאי אספלט במהירות נמוכה וגבוהה, וסופג בצורה טובה גלים בכביש או בשביל, מאפשר לשמור על קצב גבוה גם על כבישים ושבילים משובשים, בלי דרמות מיוחדות.
בשטח ASX הפגין יכולת מפתיעה. עם מרווח גחון גבוה, זוויות מרכב טובות יחסית ומתלים ששומרים הכל תחת שליטה, אפשר לשמור על קצב גבוה בשבילים טובים – ולהגיע הרבה יותר רחוק ממה שמצפים מרכב-פנאי-הנעה-קדמית בשבילים פחות טובים. במילים אחרות, עם ASX תוכלו להגיע רחוק בהרבה מאשר עם אוקטביה/קורולה/אלנטרה ליסינג.
ASX מציע, כאמור, ריסון מרכב טוב – וזה נכון גם לעומסי צד. הכניסה לפניה לא זריזה במיוחד, ותחת לחץ החרטום מפגין נטיה לתת-היגוי, אך הכל קורה בצורה צפויה ולינארית מאוד, והגה בעל משקל ודיוק טובים תורם גם הוא לתחושה בטוחה ונשלטת גם בקצב גבוה. על שבילי כורכר אפשר לנתק את בקרת היציבות ולשחק קצת עם הזנב אם נחה עליכם הרוח. הבלמים טובים וחזקים מספיק כדי לגבות שעשועים שכאלו.
מבחינת בטיחות מציע רכב הפנאי של מיצובישי מבחר נאה של מערכות מתקדמות – החל מבלימה אוטונומית, דרך התרעה על סטיה מנתיב (מקורית, לא כוללת תיקון) וכלה בעמעום אורות אוטומטי. יותר מהסטנדרט המקובל בקטגוריה, אך לא פורץ דרך.
ל-ASX מנוע שני ליטרים אטמוספרי, המספק 150 כ"ס ב-6000 סל"ד ו-20.1 קג"מ ב-4200 סל"ד. ההספק ממוצע לקטגוריה הקומפקטית – אבל יותר מהמקובל בקטגוריה הקטנה. מצד שני, המשקל שלו קרוב יותר למקובל בקטגוריה הקומפקטית. יחד עם תיבה רציפה "קלאסית" – כזו שמקבעת את הסל"ד בהאצה, בלי "יחסי העברה מוגדרים מראש" ויוצרת מעין דילוג קטן קדימה כשמורידים את הרגל מהגז – מתקבלים ביצועים סבירים. לפעמים התחושה מעט כבדה, אך מחוג המהירות מעיד כי הקמ"שים נצברים בקצב טוב.
אחד החששות לפני היציאה למבחן נגעה לצריכת הדלק – עם נתון ממוצע של 11.4 ק"מ לליטר ונתון בין עירוני של 12.8 ק"מ לליטר בלבד, ASX מציע על הנייר צריכת דלק גרועה יחסית למקובל אפילו בקטגוריה הקומפקטית. אלא שנתונים אלו הם בתקן האמריקאי, שהינו מחמיר בהרבה מהאירופאי, והתוצאות במבחן היו סבירות בהחלט – בנסיעה עירונית צפופה קיבלנו שבעה קילומטרים לליטר, וכשיצאנו אל המרחבים המספרים טיפסו לאזור ה-11 ק"מ לליטר, ובסך המבחן, כולל לא מעט קטעים דינמיים ובשטח, קיבלנו 10 ק"מ לכל ליטר. ברף התחתון של הקטגוריה, אבל עדיין בתוך התחום המקובל.
מיצובישי ASX הוא רכב פנאי קומפקטי בהגדרות המקובלות, אך מבחינת המרחב הפנימי – והמחירים, יש לציין – הוא מתאים יותר לקטגורית רכבי הפנאי הקטנים. משזה הובהר, מדובר ברכב פנאי נאה, בעל ביצועים סבירים, מתלים ושלדה טובים, אבזור טוב (ברמת האבזור שנבחנה) ובונוס בדמות יכולת שטח מפתיעה. רשימת החסרונות לא ארוכה, אך כוללת תחומים חשובים כמו נסיעה רועשת וצריכת דלק לא מבריקה.
