סובארו XV הוא הדגם הנמכר ביותר של המותג היפני בארץ בשנים האחרונות. הוא גם רכב הפנאי-הנעה-כפולה הנמכר ביותר בביצתנו המקומית, עם מעט מעל 13 אלף יחידות מהדגם הקודם שנמכרו במצטבר. כמו בעבר, גם הדור החדש מבוסס על פלטפורמת האימפרזה המשפחתית, אלא שכאן מדובר בזו של האימפרזה החדשה – גדולה יותר וגם קשיחה יותר.
עיצוב ונראות
לסובארו XV יש שלדה חדשה, לכן כשהוצג הופתענו מהמראה הדומה עד מאוד לזה הקודם. למעשה, רוב האנשים יחשבו כי זהו אינו דור חדש כי אם מתיחת פנים – אם בכלל ישימו לב להבדל. כן, עד כדי כך הם דומים. ושלא תבינו לא נכון, כותב שורות אלו נמנה על אלה שאהבו ואוהבים את עיצובו של ה-XV, משהו בחיפויים השחורים מעל בתי הגלגלים, מסילות הגג והצדודית הדינאמית גורמים לו להיראות שונה מהעדר. אפרופו שוני – אפילו עיצוב החישוקים הגדולים דומה לעיצוב החישוקים של הדור הקודם. הסובארו שאני מקבל צבוע תכלת, הוא מצויד במנוע החזק במבחר המקומי (2.0 ל', 156 כ"ס) וברמת האבזור אייסייט (Eyesight), הגבוהה בהיצע.
פנים הרכב
השינוי בתא הנוסעים גדול יותר מזה החיצוני, אם כי העיצוב שומר על קשר ברור לדור הקודם. אין כאן הצטעצעות מיותרת, ולטעמי זה נראה טוב. לוח מחוונים קלאסי עם מחשב דרך במרכזו, ובקונסולה האמצעית, כמו בדור הקודם, תמצאו מסך מולטימדיה (גדול בהרבה מבדור הקודם, ובכלל) ומעליו עוד צג מידע צבעוני. מתחת למסך הראשי מסודרות בשורה שלוש חוגות השולטות בבקרת האקלים – כמו בדור הקודם. סובארו דאגו לשלב צבעים ומרקמים שתורמים למראה – תפרים כתומים בדשבורד, פנלים דמויי קרבון בדלתות ושילוב צבעים במושבים. בצד החובה נרשמים פלסטיק גס ופשוט מדי בין המושבים והרכבה שלא תמיד מדויקת או מוצקה מספיק. הנדסת האנוש סבירה, עם הערה לפיזור המידע בין המסכים השונים, והשליטה המסורבלת בהם.
תנוחת הנהיגה טובה. המושב נוח אך חסרה לו מעט תמיכה לירכיים. התמיכה הצדית טובה הן לרגליים והן לגב, משענת היד בדיפון הדלת נוחה ורק משענת הראש הקשיחה פוגמת בחבילה. מאחור המושבים נוחים עוד יותר, כאן תמיכת הירכיים טובה משמעותית, יש את אותה משענת נעימה בדלת ומרחב הרגליים פשוט מעולה, תודות לבסיס גלגלים ארוך יותר (266.5 ס"מ לעומת 264 ס"מ בדור הקודם) ולשפע מקום לכפות הרגליים תחת המושבים הקדמיים. מרחב הראש סביר.
אבל לא הכל ורוד, לחיוב אפשר לרשום שאין פתחי מיזוג ליושבים מאחור, שיהיה צפוף לנוסע שלישי ושהוא יצטרך לפשק רגליו בגלל מנהרת הינע גבוהה. הדבר הבעייתי יותר נמצא עוד יותר מאחור – תא המטען. זה קטן מהמקובל בקטגוריה וקטן באופן מוחלט, וספק אם יוכל להכיל ציוד של משפחה ממוצעת שיוצאת לנופש.
נוחות
המבחן בוצע, בין היתר, בכבישי הגולן. אלו אינם מתהדרים בסלילה איכותית, והצבע וצלקות האספלט מסגירים את גילם. ה-XV מגהץ אותם בצורה מרשימה. הוא פחות מצטיין בסעיף ריסון המרכב – גלים בכביש גורמים למרכב לרדת ולעלות יותר משצריך.
הראות החוצה נהדרת לפנים ופחות לאחור. השיוט במאה קמ"ש מתבצע בסל"ד נמוך של 1500 סיבובים, אך רחש הצמיגים מוחשי ונשמע תמיד, אך בתדר שאינו מציק. בידוד רעשי הרוח סביר.
בלא מעט שבילים ביקרנו. ביום המבחן הם היו בוציים, חלקם זרועים אבנים בינוניות וחדות. על רובם התגבר ה-XV כמעט בזלזול. עליה חדה יחסית ושביל בוצי? יש גבול גם להנעה כפולה, ובשיפועים תלולים ממש (19 מעלות לפי המחוון בצג העליון) גם הורגש מחסור בכח. אך אל דאגה – קצת תנופה והסובארו הצעיר יתגבר גם על זה. לזכותו עומדת גם נוחות נסיעה טובה למדי במתארים שכאלה, מבלי לטלטל את הנוסעים גם בשבילים משובשים למדי.
התנהגות ובטיחות
ההתנהגות בטוחה, זוויות הגלגול מוחשיות אבל הגיוניות ביחס לקטגוריה והאחיזה טובה בהחלט. בהעברות משקל ישנו הידוק קל של הישבן. הבלימה פחות הרשימה. העוצמה טובה רק במהלך השני של הדוושה, חסרה נשיכה ראשונית חזקה. אבל זה לא משהו שלא מתרגלים אליו. התיבה הרציפה דואגת להציב את המנוע בתחום הסל"ד היעיל בכל עת (עם "החלפות הילוכים" מדומות), שזה אחלה, אך תפקודה אטי ובסל"ד גבוה יותר מדי דציבלים חודרים אל תא הנוסעים. בקיצור, במתאר מפותל ה-XV לא יעניק לכם חיוך מאוזן לאוזן, אך בטח שלא יעצבן או יתסכל אתכם.
סובארו XV ברמת גימור אייסיט מצויד בבלימה אוטונומית, עמעום אורות אוטומטי, בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור שטחים מתים והתרעת סטייה מנתיב. במבחני הריסוק נבחן הרכב עם תיקון סטייה מנתיב ולא רק התרעה, אך בתשובה לשאלה שלנו בנושא ענו אנשי Euroncap כי גם עם התרעה בלבד הוא זכאי לציון חמישה כוכבים.
המנוע הוא בנפח 2.0 ליטר, בוקסר כמובן. הוא מפיק 156 כ"ס ב-6000 סל"ד ומומנט של 20 קג"מ ב-4000 סל"ד – זה מנוע אטמוספרי, חבר'ה. אל המנוע משודכת כאמור תיבת הילוכים אוטומטית-רציפה עם שבעה יחסי העברה מדומים. ההנעה כפולה, כמובן. נתוני הביצועים סבירים, לא יותר, עם האצה למאה תוך 10.4 שניות ומהירות מרבית של 194 קמ"ש – וזו גם התחושה במציאות.
בסיום מבחן הדרכים הרגוע יחסית, ה-XV גמע ליטר בנזין לכל 10.5 קילומטרים – פחות טוב מהממוצע בסגמנט, אבל לא נוראי. הסובארו הרשים לטובה בכל הנוגע לנוחות, המושבים האחוריים וכמובן יכולת השטח. מנגד יש יחידת כח בינונית ועיצוב חיצוני המקרין פחות "שטח", והמינוס הגדול ביותר הוא תא המטען הקטן. ברמת האבזור הזו ראוי לציון מבחר ותפקוד מערכות הבטיחות המתקדמות – חבל שהן שמורות רק לרמת האבזור הבכירה.
השורה התחתונה נשארת זהה לשל הדור הקודם – האס האמיתי בשרוול של סובארו XV הוא יכולת השטח. נכון, הוא לא יחליף את ההאמר שהיה לכם בצבא, אך יגיע הרבה יותר רחוק מהמקובל בקטגוריה.
פנאי/שטח קומפקטי
פנאי/שטח קומפקטי
