הוא נולד עם יותר מדי שמות — S קרוס, SX4 או קרוסאובר — ולא החליט מה ירצה להיות. אבל גם בסוזוקי הנטייה היא לכיוון הפנאי, והדבר הודגש במתיחת הפנים עם הגבהה קלה ושינוי החזית. יפה? לא; נראה יותר שטח? בהחלט.
סוזוקי מציעה גם גרסה ידנית ולזו יש נשק נוסף: מחיר נמוך ב־15,000 שקלים מהאוטומטית, למחיר של 110,000 שקלים — ובלי ויתור על אבזור. תפעול התיבה נוח, למעט השילוב להילוך אחורי, והמצמד מעט רחוק. עם שישה הילוכים היא מסייעת לקבל תחושה נמרצת יותר מהמנוע — 1.4 ל', 140 כ"ס — המזכיר את הדור הקודם של מנועים כאלה; השהיית טורבו מורגשת, בייחוד בסל"ד נמוך עד שנוצרת תנופה. אבל, כאשר המנוע מתעורר, ההאצה חזקה וזה נחמד כמו הנכונות שלו לטפס לסל"ד גבוה. למצערת שאינה חדה מתרגלים ובסך הכל הביצועים טובים (9.5 ש' ל־100 קמ"ש) ולמנוע פעולה נעימה. צריכת הדלק נעה בין 16.5 ק"מ/ל' בשיוט, ל־13.5 ק"מ/ל' בנסיעה מגוונת.
גם בגרסה הידנית הנוחות והעידון נאותים. הכיול הרך אחראי לכך שהקרוס רוכן בפניות, הריסון אינו מצטיין, וגם על גלי כביש התנודות אינן מוסיפות לביטחון. ההיגוי אינו מדויק והתמסורת הידנית חושפת לחימת הגה, אבל בסופו של דבר ההתנהגות צפויה והבלמים מתפקדים היטב. בשבילים הוא נעים עד שמגיעים הבורות שגוררים רעשי מתלים.
כל השאר מוכר: סביבת הנהג אינה מודרנית, ועדיין מבחינת חומרים היא ברמה גבוהה מהמקובל בסוזוקי.למעט תפעול מחשב הדרך הנדסת האנוש טובה. תנוחת הנהיגה המוגבהת יוצרת תחושה של רכב פנאי אבל אינה מושלמת, וגם המושבים מעייפים לאורך זמן. מאחור המרחב טוב ממה שמספר אורך בסיס הגלגלים.
ב־110,000 שקלים ואבזור שכולל מפתח חכם, בקרת אקלים ומערכת שמע עם בלוטות', הקרוסאובר מביא הצעה מעניינת למי שרוצה פנאי לא קטן ומוכן להעביר הילוך.
