וולוו V40 קרוס קאנטרי - מבחן דרכים (2.0 ל' טורבו, 4x4)

וולוו V40 הגיחה לעולם ב־2012 כהאצ'בק בלבד, סומנה ב־V כמו הסטיישנים שלה, והוצגה שנה אחרי כ־Cross Country — מעין גרסה מוגבהת לשטח, סידור שוולוו חנכה כבר בניינטיז. למרות שוולוו הייתה כבר אז (ומ־2010) בבעלות גילי הסינית, הדור השלישי של המשפחתית הזו התבסס על הפלטפורמה הגלובלית של פורד (פוקוס), בעלת הבית הקודמת. במהלך השנים עברה ה־V40, אלופה בבטיחות, עדכונים בעיקר בגזרת המנועים ותיבות ההילוכים, וזכתה למתיחת פנים ב־2016. התכנסנו כאן בכדי לבדוק מה יש לקומפקטית הנאה להציע בגרסת CC "המאופרת לשטח" לאחר חידושה.   


 
2.8 ס"מ, לפנאי 
ההבדל העיקרי בכל הנוגע למרכב, או לנראות, הוא בגובה; תוספת של 3 ס"מ (146 ס"מ), יוצרת את עיקר ההבדל ביחס לאחותה הנמוכה (מרווח הגחון גבה ב־1.5 ס"מ). בנוסף, מצוידת גרסה זו בתיבת 8 הילוכים ובהנעה כפולה קבועה. המנוע, טורבו־בנזין 2.0 ליטר, מנפק 245 כ"ס ו־35.7 קג"מ (1500-4800 סל"ד); גם נתוני הביצועים טובים: 6.1 שניות מעמידה ל־100 קמ"ש (210 קמ"ש מוגבלים אלקטרונית).   
          
ה־CC משווקת אצלנו רק ברמת האבזור הגבוהה 'אינסקריפשן', וזו עשירה במיוחד באבזור  נוחות ובמערכות עזר ובטיחות. ובכלל, אין עוררין שמדובר ברכב של מותג פרמיום, עם חומרים ואיכות הרכבה כנדרש. תפעול המערכות הרבות ידידותי בהרבה מזה שבדגמים החדשים של וולוו. תנוחת הישיבה טובה, אך התחושה בתא הנוסעים אינטימית למדי. למרות שמרחב הפנים טוב לאנשים במידתי הממוצעת, לא כך הדבר לאנשים גבוהים מהממוצע, בפרט מאחור. גם תא המטען קטן יחסית (324 ל'), הרצפה גבוהה והמפתח צר.


 
מבחן דרך
מטריקת הדלתות וכבר עם תחילת הנסיעה יוצרת הוולוו הזו, ובניגוד לגודלה, תחושה מאוד חסונה וכבדה (והיא אכן כזו: 1,520 ק"ג) — וכך גם האופן בו פועלים המנוע והתיבה. למרות נתוני ההספק והביצועים, התחושה אינה תזזיתית אלא נינוחה, ולא שהיא איטית באמת. אבל שילוב של פעולה לינארית במנוע, תיבת שמונה הילוכים לא־מהירה והנעה כפולה, אחראי לאותה התנהלות למרות הביצועים — פרט לצליל מנוע מחוספס ונוכח מדי בתא הנוסעים. מצב 'ספורט' בתיבה משפר באופן מורגש את תגובותיה, ומעניק לה אותו קורטוב נוסף הדרוש לביצועים יותר נמרצים התואמים את נתוניה הטובים.  


  
נוחות הנסיעה נוטה לצד הקשיח, אך ככל שהמהירות עולה כך יכולת השיכוך של הבולמים משתפרת. הוולוו מתמודדת בעיר טוב יותר עם בליטות/מהמורות מאשר עם שקעים/בורות — וכך גם מחוץ לעיר או בשבילים כבושים. הבעיה העיקרית היא היעדר השקט; כל הזמן נשמעים בתא הנוסעים רעשי מתלים, רוח, מנוע וצמיגים. 
 
היכולת הדינמית טובה; מעט זוויות גלגול, אחיזה גבוהה, והורדת הכוח לכביש והאצה זוכות לתמיכתה היעילה של ההנעה הכפולה. ההגה כבד והבלמים דורשים לחיצה חזקה. הנשיכה הראשונית טובה, אך לאחר קטע דינמי קצר הופתעתי לגלות את דעיכתם המהירה. צריכת הדלק הממוצעת הייתה 8.1 ק"מ/ל', ובשיוט נינוח כ־15.5 ק"מ/ל' — לא רע לכשכמותה.  


 
עבר זמנה?
218,000 שקלים עולה וולוו V40 CC, לא מעט למשפחתית — אך כאשר משווים אותה למתחרות הישירות במותגי היוקרה, מתקבלת תוצאה מעניינת. הוולוו הזו — ואם טרם הפנמתם, האותיות שנוספו לשמה לא מבטאות ערך מוסף אמיתי — מציעה חבילה מרשימה בכל הנוגע לתמורה שהיא מעניקה בזכות אבזור, הידור וביצועים. ואם אתם בעניין של מכונית יוקרה קטנה, גבוהה יותר או פחות — ה־V40 CC צריכה להופיע אצלכם ברשימה.