ושלא תבינו לא נכון, זה לא שהדגמים בסגמנטים אלה טובים פחות מאשר בעבר, כלל לא. זה הציבור שפיתח העדפה מובהקת לדגמי הפנאי. עובדה: נכון לכתיבת שורות אלו, כ-35% מסך מסירות הרכב בישראל ב-2018, הם של רכבי פנאי.
אז לקחנו את שני רבי המכר של רכבי הפנאי הקומפקטיים (C SUV), קיה ספורטאז', רכב הפנאי הנמכר בישראל מ-2015, ואליו וצירפנו את אחיו התיאום, יונדאי טוסון; שני לו ב-2017 וראשון עד כה ב-2018 – צירפנו אליהם את מאזדה CX-5 ואת פיג'ו 3008 החדשים, ויצאנו עם ארבעתם לרחובות וגם לכבישים כדי להשוות ביניהם.
ארבעה יצאו לדרך
למבחן זה התייצבו גרסאות הביניים של שני הדגמים הקוריאניים – יונדאי טוסון 2.0 ליטר ברמת הגימור 'פנורמיק' וקיה ספורטאז' 2.0 ליטר ברמת הגימור 'אורבן' – שניהם במחירים קרובים מאוד: 157,000 שקלים לטוסון, 154,000 שקלים לספורטאז'.
מולם התייצב מאזדה CX-5 בגרסת 2.0 ליטר הבסיסית וברמת הגימור הנמוכה 'אקזקיוטיב', שמחירה 167,000 שקלים. פיג'ו 3008 הגיע בגרסה הבסיסית, 1.6 ליטר טורבו, אך ברמת הגימור הגבוהה ('פרמיום', 180,000 שקלים); ביקשנו את 'אקטיב', שעולה 158,000 שקלים, אך ליבואן לא היה כזה למבחן, ואנחנו נתייחס רק לאבזור שישנו ב'אקטיב'.
ובקיצור: מי הוא רכב הפנאי המוצלח בין ארבעה דגמים אלה שמחיר הגרסאות הנבחנות כאן גבוה מ-150,000 שקלים ונמוך מ-170,000 שקלים? אנחנו נוהגים לבדוק דברים כאלה.
הנאה הדירה בעיניך?
קיה ספורטאז' נראה מוצק מאוד, כזה שיחזיק גם אחרי נפילה מבניין רב קומות, ועם זאת החזית על שפע פנסיה, מעדנת את המופע ומדגישה עיצוב אופנתי. יונדאי טוסון נאה מאוד, מעט שמרני בהשוואה אבל דינמי למראה. פיג'ו 3008 נראה שונה משאר החבורה תודות לחזית/מכסה מנוע מוגבהים, הרבה שחור מתחת לפנסי הערפל, בתחתית הדלתות ובין יחידות התאורה האחוריות, וקווים שונים גם שם. אחרון חביב הוא מאזדה CX-5, דגם חדש שעיצובו נראה כמו מתיחת פנים לזה היוצא. אבל יחידות התאורה הצרות יחד עם השבכה הקדמית העצומה יוצרים שילוב של אגרסיביות ואלגנטיות, ולדעת רוב הבוחנים הוא הנאה שבחבורה.
סביבת הנהג בספורטאז' נראית מוצקה אף היא, אבל הגוון הכהה והעיצוב השמרני פוגעים בהופעה. איכות החומרים, ההרכבה והגימור – טובים בהחלט. הטוסון מתהדר בשני גוונים, כהה מעלה ובהיר מטה, אך חומרים נוקשים למגע מעלימים את קורטוב הפרמיום, וגם איכות ההרכבה לוקה בחסר; לפחות ברכב בו נהגנו נשמעו צקצוקים קלים לאורך כל התוואי. עם זאת, דווקא המולטימדיה בטוסון – 'קונקטד' בהרכבה מקומית – התגלתה כטובה משאר המערכות של המתמודדים, הן בתפריט והן בתפעול.
בניגוד לשני הדגמים הקוריאנים, תא הנוסעים של ה-CX-5 מפגין מופע פרמיום, עם חומרים רכים לרוב, תפירה נאה לאורך הדשבורד, ריפוד עור למושבים ועוד.
בכל הקשור להופעה, סביבת הנהג של 3008 היא מעל ומעבר. העיצוב מרהיב, מקורי וחדשני, והחומרים הרכים מוסיפים לתחושה. זה יכול היה להיות תא נוסעים כמעט מושלם אלמלא איכות ההרכבה והגימור הבינוניים.
על מושבים והתיישבות
לספורטאז' בסיס מושבים קדמיים מעט קצר, התמיכה בגב התחתון טובה, לירכיים פחות. משענת הראש לוחצת מעט קדימה ומשענות הידיים בדיפוני הדלתות קשות מאוד ולא נעימות. מנגד, תנוחת הנהיגה טובה מאוד. בטוסון בסיס המושבים הקדמיים מעט ארוך יותר אך גם צר יותר, ותמיכת הירכיים דומה לזה שבקיה. ב-CX-5 המושבים צרים מאלה בספורטאז', אך רחבים מאלה שבטוסון, התמיכה טובה לגב ופחות לירכיים, משענות היד שבדיפון הדלת נעימות למגע, ומשענת היד שבין המושבים לא רלוונטית. ה-3008 מעניק תחרות קשה ל-CX-5, המסעד ארוך ומשענת הגב מצוינת, אך התמיכה הצדית פחות טובה מזו של האחרון ומשענות היד נעימות למדי. מרווח הראש הוא הפחות טוב מכל השאר והקונסולה שבין המושבים אחראית למרווח פחות טוב לברך ימין של הנהג.
מאחור, בקיה המרחב טוב, מרווח הראש והרגליים מספקים בהחלט, זווית משענת הגב ניתנת לכיוון, בסיס המושב מעט קצר, קו החלונות גבוה ומשענות היד לא נעימות, יש שקע 12V – והכי חשוב: יש פתחי מיזוג. ביונדאי המסעד ארוך יותר, גם כאן המשענת ניתנת לכיוון וקו החלונות גבוה. בולטים בחסרונם פתחי המיזוג, והטוסון הוא היחיד כאן ללא מיזוג לאחור. במאזדה המרחב נהדר עם מרווח רגליים טוב ומרווח ראש טוב מכולם (יתרונו של גג השמש שאיננו). המושב נמוך וארוך, משענות היד הן הנעימות ביותר, קו החלונות הנמוך מכולם ויש פתחי מיזוג. בפיג'ו המסעד מעט קצר ומשענת הגב לא מתכווננת, משענות היד נוחות והרצפה היא השטוחה מכולן. יש פתחי אוורור ושקע 12V.
תאי המטען של כולם גדולים ונגישים. לנציגים מקוריאה יש גלגל חלופי בגודל מלא ושקע 12V, אך ללא קיפול מהיר של משענות מתא המטען. ליפני יש פתיחה מהירה, יש גם מדף שעולה עם הדלת ושקע 12V, אך הגלגל החלופי בגודל "כמעט" מלא. לצרפתי יש גם גלגל בגודל מלא, גם שקע 12V, גם קיפול מהיר למשענות המושבים, גם סף ההטענה הנמוך וגם הפתח הרחב מזה שיש לכל השאר. ממש במעט, אבל אני גם קטנוני.
מנועים ותאוצות
ספורטאז' וטוסון, התאומים מקוריאה, חולקים, כצפוי וכמצוין לעיל, אותה יחידת כוח: מנוע 2.0 ליטר עם 155 כ"ס שמשודך לתיבה אוטומטית עם 6 הילוכים. השילוב עובד היטב ולא נרשמו טענות או לחילופין התלהבות יתר. התאוצות סבירות בהחלט, אבל כאן זה בערך נגמר. ל-CX-5 מנוע דומה, אותו נפח והספק גבוה במעט, 165 כ"ס, וגם הוא משודך לתיבה אוטומטית עם 6 הילוכים. השילוב עובד נהדר, וזו ללא ספק אחת מתיבות ההילוכים הנעימות ביותר. תאוצות? מעט טובות מאלה של הקוריאניות, אך פחות ממה מאלה שמציע הפיג'ו. גם ל-3008 תיבה אוטומטית 6 הילוכים, מנוע 1.6 ליטר מוגדש מציע הספק זהה-עד-דומה (165 כ"ס). אבל לא רק שהמומנט גדול ב-15%, אלא הוא מוגש לנהג כבר בשליש הדרך (1400 סל"ד). התוצאה: תאוצה בליגה משלו.
צריכת דלק. לכל אורך המבחן, בכל מדידה (והיו לא מעט כאלה), הקוריאניים היו הצמאים ביותר והצרפתי החסכוני ביותר, כאשר לא רחוק ממנו ניצב היפני. בסיומו של מבחן הן הספורטאז' והן הטוסון צרכו ליטר לכל 10.6 קילומטרים בממוצע, ואילו CX-5 ו-3008 ליטר לכל 12.4 ו-12.6 ק"מ בהתאמה.
נוחות ודציבלים
יש לציין כבר עתה, כי כל הדגמים כאן, כולל זה הפחות נוח, היו נוחים למדי. במתווה עירוני, בקיה ספורטאז' הורגש רטט קבוע בגב, הן מלפנים והן מאחור, הנסיעה הייתה מעט נוקשה אך סבירה בהחלט. יונדאי טוסון מעט פחות נוח מאחיו, מהמורות וסדקים מורגשים יותר מלפנים וגם מעבר על פסי האטה מורגש יותר. מנגד, שיבושים גדולים פחות מורגשים. בספסל האחורי נוח מאשר בקיה, עם רטט קל יותר. מאזדה CX-5 גומע את המהמורות הקטנות טוב יותר, כולל סדקים ושברים קטנים. עם זאת, פסי האטה מורגשים יותר מאשר בקיה, דומה ליונדאי. מאחור נוח מאוד, והמהמורות הקטנות שהורגשו בשני הקוריאנים כמעט ולא מורגשות. פיג'ו 3008 ממוקם בין היפני ובין הקוריאנים; בקטנות המאזדה עדיף, בפסי ההאטה ידו על העליונה, אף יותר מהקיה. בכל הנוגע ליושבים מאחור הוא שני רק למאזדה.
בתוואי בינעירוני נוקשות המתלים של קיה ביחס לאחיו נותנת את אותותיה. על מהמורות קטנות הוא זז כל הזמן, ודווקא השיבושים הבינוניים נגמעים היטב. מאחור התזוזה קבועה, אך נסבלת. רחש הכביש מוחשי וכך גם רחש הרוח. יונדאי עדיף במתווה הבינעירוני על אחיו; המהמורות הקטנות פחות מורגשות גם לפנים וגם לאחור. רחשי הכביש נשמעים פחות מאשר בקיה ורחשי הרוח יותר. מאזדה מעלים את הקטנות כמו היונדאי, אך בעל ריסון טוב יותר על גלי כביש או על שיבושים בינוניים. מנגד, שברים בעלי שפה חדה מורגשים יותר. מאחור הנוחות טובה משמעותית מזו של שני דגמי הפנאי הקוריאנים. הנסיעה שקטה למדי, ורעשי כביש ורחשי רוח אינם מפריעים. המנוע, שעולה לסל"ד גבוה, בתאוצות ובנסיעה תחת עומס, יוצר שאון חזק החודר לתא הנוסעים. וחבל. הפיג'ו מעט נוקשה מהמאזדה ונוחות הנסיעה טובה ממנו רק במעט, כאשר בתיקוני כביש בעלי שפה חדה הוא טוב משמעותית. בספסל האחורי די דומה, בהתאמה. רחשי הכביש והרוח חזקים מאלה שבמאזדה.
התנהגות במשפט אחד. כמעט
יונדאי טוסון, מעט רך, צפוי וללא הפתעות. קיה ספורטאז' עדיף במעט, נוקשה ממנו, צפוי וללא הפתעות. מאזדה CX-5 בליגה משלו, התנהגות למופת, הישבן מהדק בלינאריות ואפילו נרשם חיוך כזה ואחר. לא רע בכלל לרכב פנאי, אולי אפילו מרשים. דוושת בלם ספוגית תצוין לחובה. פיג'ו 3008 הרשים יותר במבחן שנערך לו ופחות כאן; ההתנהגות פחות מושחזת מזו של CX-5, הידוק הישבן לא לינארי כי אם בסטירה, מה גם שבקרת האחיזה מעט לחוצה.
בחיק הטבע
כל הדגמים במבחן הם בעלי הנעה קדמית בלבד, ולכן מוגבלים לנסיעה לא ממש מאתגרת בשבילים, ורצוי יבשים וללא אבנים חדות; עם גובה צמיג נמוך כמו שיש בגרסאות שהגיעו למבחן, זה מתכון טוב לתקר.
כמו בכביש גם בשטח, טוסון מציע נוחות נסיעה עדיפה על אחיו, ספורטאז', תודות לאותו כיול מתלים רך יותר. נוחות הנסיעה בשבילים של CX-5 דומה לזו של טוסון, מעט נעימה מספורטאז' ו-3008; לאחרון כיול נוקשה מעט מדי שלא מצליח לגהץ כראוי את השבילים.
ולמרות שכלים אלה נחותים אפילו מכפולי ההנעה שיש בברנז'ה, יש לכולם – 22 ס"מ לפיג'ו, 18.5 ס"מ למאזדה, 17.2 ס"מ ליונדאי/קיה – מרווח גחון עדיף משמעותית על זה של המשפחתיות, וזה יאפשר להם להביא את המשפחה עמוק יותר בשטח ורחוק יותר מהאספלט.
והמנצח הוא
למקום האחרון הגיע יונדאי טוסון. מעבר לעובדה שאין לו פתחי אוורור מאחור, הוא חסר בלימה אוטונומית, אנחנו ב-2018 וברמת מחירים זו אי אפשר לקבל זאת. במקום השלישי נמצא קיה ספורטאז'; הוא לא תחרותי מספיק מול שני המתחרים הצעירים, למרות חבילת בטיחות מרשימה. זו דרכו של עולם.
הקרב אפוא הוא בין מאזדה CX-5 לבין פיג'ו 3008. למאזדה יתרון בדמות איכות תא נוסעים, מושבים בריפוד עור ומפתח חכם, עיצוב חיצוני מרהיב ותיבת הילוכים נעימה במיוחד. נוחות מעט טובה יותר אצל היפנית וכך גם בידוד הרעשים בשיוט.
מנגד, בפיג'ו 3008 תא הנוסעים הנאה ביותר, תא המטען עדיף, הביצועים עדיפים, צריכת הדלק נמוכה יותר, היא מגיעה עם חבילת בטיחות מלאה ותג המחיר נמוך יותר – 167,000 שקלים למאזדה, 158,000 שקלים לפיג'ו (ברמת אבזור 'אקטיב').
פיג'ו 3008 הוא רכב הפנאי הקומפקטי הטוב בישראל.
*לדגמי הנעה קדמית, עד 170 אלף שקלים, ונכון לתאריך ה-27 למרץ 2018.
_________________________________
בטיחות
לספורטאז' חמישה כוכבי בטיחות ומערכות מתקדמות כדוגמת בלימה אוטונומית, עמעום אורות ותיקון סטייה מנתיב. טוסון – כלום. למעט מובילאיי, כמובן. אמנם קיבל חמישה כוכבי בטיחות, אך הוא אינו משווק עם מערכות הבטיחות שנבחן עימם, לא ברמת אבזור זו בכל אופן ולכן ציון זה אינו תקף. ה-CX-5 מגיע עם בלימה אוטונומית בלבד, ולמרות זאת, קיבל עימה ציון של חמישה כוכבי בטיחות. ל-3008 גם חמישה כוכבי בטיחות וגם בלימה אוטונומית, עמעום אורות, זיהוי עייפות נהג ותיקון סטייה מנתיב.
