אמנם, בסיס הגלגלים, 260 ס"מ, נותר ללא שינוי, אך ממד האורך גדל ב-24 ס"מ ל-444 ס"מ – קרוב לזה של ספורטאז', ארוך מזה של קשקאי. תוספת האורך נוצלה להגדלת תא המטען מ-423 ל-575 ליטר. שנתיים לאחר שהדגם הגיע לארץ, החלה שיווקה של גרסה זאת כשהיא מצוידת במנוע דיזל שאינו שגרתי בין רכבי הפנאי הקטנים.
עיצוב ונראות
סאנגיונג הייתה אחראית בעשורים האחרונים לכמה יצירות מביכות בתחום העיצוב. הטיבולי, עדיין לא מתעלה בהופעה מושכת, נראה סביר מלפנים, אך החלק האחורי בגרסה המוארכת נראה מגושם: קו הכתף שמעל הכנף מעוצב בגסות, סרח העודף יוצר תחושה כבדה וחישוקי ה-"16 נראים קטנים. ה-XLV גם גבוה ב-3.5 ס"מ מהגרסה הרגילה, ל-163.5 ס"מ, גם בגלל פסי גגון שונים, וגם נתון זה לא מסייע לפרופורציות. מאידך הוא נראה גדול והדבר מקנה לו יתרון בתחום הנראות.
פנים הרכב
סביבת הנהג שימושית, וכוללת תאי אחסון רבים, אך לא מודרנית – ויש לכך ביטוי בקווי העיצוב, במערכת השמע ובקרת האקלים שנראים מיושנים. גם הנדסת האנוש אינה מתעלה: בימי שמש השתקפויות פוגעות בקריאות של המערכות (שגם כך אינה טובה), ומיקום לחצני בקרת האקלים אינו נוח, לא ברור תפעול התאורה קצת מסורבל ובלילה אינו מואר. מוזר ששני לחצנים שונים, הנמצאים במיקום שונה ורחוקים זה מזה, אחראים למצבי הניהוג בהגה ולאלה שבתיבה. בנוסף, ללחצן השולט במצבי ההיגוי תפעול מוזר, ותפעול שפע המתגים שעל ההגה אינו ברור. החומרים אינם מאוד מזמינים אבל יוצרים תחושה חסונה, ואילו האבזור עשיר ביחס לרכב פנאי ברמת מחירים זו.
תנוחת הנהיגה מעט נמוכה לטעמי עבור רכב פנאי (וברכב יש שפע מקום לראש), וחבל שההגה אינו מתכוון למרחק. מאחור, מרווחי הרגלים והראש מצוינים ביחס לרכבי פנאי קטנים, אבל המושב מעט נמוך מדי. תא המטען, הסיבה למסיבה, נראה גדול אבל בפועל רובו רדוד, בגלל כיסוי עבה לצמיג הרזרבי, מה שמאכזב קצת. בנוסף, כיסוי תא המטען אינו איכותי.
נוחות נסיעה
ל-XLV חישוקי "16 לעומת "18 בטיבולי רגיל, וייתכן וזו הסיבה לכך שהתחושה היא שכיול המתלים בו רך יותר, ועם זאת הוא עדיין אינו נוח במיוחד. בעיר, בייחוד כאשר המהירות עולה, וגם מחוצה לה, חספוסים קלים ופגמים בינוניים מורגשים מדי והתחושה אינה רהוטה. וכאשר מצטרפים לכך רעשי כביש, מתלים ורוח חזקים, נוצרת תחושה עסוקה מדי ולא מעודנת.
על שבילים מפולסים הטיבולי מסתדר טוב יותר עם בורות גדולים מאשר עם אבנים קטנות, הוא משדר תחושה חסונה, אך ריסון המרכב לא מספק ולכן כדאי להיזהר.
התנהגות ובטיחות
אחיזת הכביש של ה-XLV אינה מרהיבה, ולמנוע הדיזל קל לאתגר את יכולת הצמיגים הקדמיים ולגרום להם לילל. פעולת ההיגוי נאותה לרוב, כך גם ההתנהגות והיציבות בכבישים מהירים ואיכות הבלימה טובה.
הטיבולי, המצויד בשבע כריות אוויר, חף ממערכות בטיחות מתקדמות מקוריות שכן מוצעות באירופה - מה שמקנה לו דירוג של 3 כוכבים במבחן הריסוק. בחודשים הקרובים (יולי-אוגוסט) ישופר המפרט עם מערכת בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל, כך שציון הריסוק יועלה ל-4 כוכבים.
מנוע וביצועים
הקלף הייחודי שיש ל-XLV הוא מנוע הדיזל, ומבחינה זו יש לו מעט מאוד מתחרים בארץ. נתון ההספק, 115 כ"ס, אינו מרשים, אבל בפועל, הודות לזמינות כוח טובה בזכות 30.6 קג"מ ב-1500 סל"ד, היכולת משובחת. חטיבת הכוח אינה מגיבה בזריזות כשצריכים האצה מידית, והדבר בולט הן ממצב של זחילה עירונית ולעיתים גם בעקיפה. אבל בתנועה רגילה הרכב צובר מהירות באופן פרוגרסיבי, ללא מאמץ וללא צורך לטפס בסל"ד, וגם בעליות אין בעיות.
התיבה האוטומטית של אייסין (6 הילוכים) פעולת באופן נעים, אבל התפעול הידני לא נוח. בעיר טרטור הדיזל בולט, אבל נעלם כאשר המהירות עולה ורעשי הכביש גוברים. צריכת הדלק טובה ויכולה לנוע בין 15.4 ק"מ/ל' בשיוט ל-13.8 ק"מ/ל' ביום מבחן שכלל קטעים מאומצים.
תמורה
טיבולי XLV אינו מושך במבט ראשון והוא פחות נאה מאחיו הקצר. יש משהו לא אופנתי במראה שלו, הן מבחוץ והן מבפנים, ומזוויות מסוימות הוא נראה מיושן משהו. בתחום בו האופנה היא המלכה, הופעה כזו עלולה להיות בעייתית. הבעיה היא שגם נוחות הנסיעה והעידון אינם מלהיבים.
היתרון שיש ל-XLV הוא בשילוב של מידות לא-קטנות, מרחב שימושי ודיזל אוטומטי חסכוני – וכל אלה במחיר תחרותי של 129,000 שקלים. אין הרבה מתחרים כאלה בתחום, למעט, כנראה, דאצ'יה דאסטר.
