אז החלטנו לקחת למבחן את גרסת הכניסה של קיה פיקנטו, עם מנוע צנום, תיבה ידנית ומחיר - 65,000 שקלים לעומת כ-80,000 שקלים לגרסה האוטומטית הפופולרית (1.2 ל') - מזכיר לנו מדוע הפכו הקטנות האלה לפופולריות כל כך.
לפיקנטו הנבחנת תיבת חמישה הילוכים ידנית, מנוע בנזין 1.0 ליטר עם שלושה צילינדרים, הספק מרבי של 67 כ"ס ומומנט מרבי של 9.8 קג"מ. התאוצה על הנייר לא מרהיבה - 13.7 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש. רמת גימור בסיסית אחת, 'LX', כוללת מערכת שמע מקורית, בלוטות' ושליטה מההגה, בלימת חירום אוטונומית ועוד. הגרסה האוטומטית עם מנוע 1.2 ליטר מוצעת גם ברמת גימור 'EX' והיא עשירה בהרבה.
חוסכים בדרכים
למרות שגלגל ההגה לא מתכוונן לעומק, קל למצוא תנוחת נהיגה ראויה. ידית ההילוכים הקטנה נמצאת בהישג יד, בעלת דיוק סביר ופעולה קליקית, ונקודת חיבור המצמד גבוהה למדי. לחובה נציין את המושב הנהג הספוגי שהתגלה כלא נוח במיוחד, לזכות נציין את תחושת ה"מכונית מקטגוריה למעלה" שהפיקנטו מעניקה גם בגרסה זו.
המנוע הקטן נשמע בגדול בחלל תא הנוסעים, אומנם אף פעם זה לא מגיע לרמה מעיקה ממש, אבל הוא בהחלט נוכח יותר מהרצוי. הוא גם רועד ומווברץ לא מעט בסרק או תחת עומס, אם כי לא מדובר במשהו חריג ביחס למתחרות עם אותה תצורת מנוע.
בעיר הוא יספיק לכל צורך הגיוני, אם כי לא פעם נדרשנו לשמור על קצב הסיבובים של המשולש הקטן מעל ל-3,000 סל"ד רק כדי לשמור על קיה פיקנטו 2018 בקצב כמו שאר התנועה, ובכל מקרה עדיף שלא לעבור את ה-5,000 סל"ד שם הוא יותר רועש ממתקדם.
יחסי העברה ארוכים פוגמים בקצב ההתקדמות מחוץ לעיר, ובאזורים הרריים נדרשת לא מעט עבודה ידנית, אך הם מפצים בסל"ד שיוט נמוך יחסית (2,900 סל"ד) למנוע קטן שכזה. הם בוודאי תרמו גם לתצרוכת הדלק המצוינת שהתקבלה בסוף המבחן – 14.8 ק"מ לליטר.
בכל השאר זו אותה פיקנטו מוכרת. נוחות הנסיעה סבירה, פחות בעיר אך משתפרת מחוצה לה, התנהגות כביש בטוחה והיגוי עם משקל מלאכותי. רעשי הרוח והדרך ניכרים, אך נמצאים בטווח המקובל בקטגוריה.
ידני, 2018
למרות שיחידת ההנעה לא מושלמת, גם בגרסה הכניסה הידנית מתגלה קיה פיקנטו כמכונית קטנה והגונה למדי, שמתומחרת בצורה שעבורנו קצת קלה יותר לעיכול. ויתור על מעט כוח, אבזור מותרות ותיבה אוטומטית ישאיר בכיסכם 15,000 שקלים, וזה בכלל לא מעט.
מיני
