התרשמות
חיצונית, השינויים אינם גדולים ומתבטאים בפנסי לד מעודכנים עם תאורת איתות נאה ואפשרות למסגרות וידיות בצבעים שונים, שחור פסנתר ברכב שקיבלנו. מעניינים יותר הם הפנסים האחוריים החדשים שעיצובם מבוסס על הגרפיקה של יוניון ג'ק, דגל הממלכה המאוחדת, ואלה נראים נהדר, בייחוד בלילה. ובכלל, כשאנו יוצאים לבילוי לילי, הקופר S מקבלת אותנו במפגן אורות קצר שכולל גם הקרנת הסמל על האספלט. נחמד.
גם בסביבת הנהג המצועצעת כרגיל ומקסימה כתמיד השינויים קלים, אך בכל זאת מורגשים ומקלים על החיים: אם בעדכון לתצוגת המולטימדיה שהיא כעת מובנת יותר, ואם בשינוי בורר ההילוכים ובורר מצבי הנהיגה שעלה לקונסולה המרכזית.
השילוב של עיצוב הפנים, החומרים והביצוע יוצר אווירה נהדרת, גם בזכות ריפוד עור לבן חדש עם תפרים כהים, שילוב שתמיד יוצר ניחוחות יוקרה בריטיים. גם גג הזכוכית המפוצל תורם לאווירה והמתגים המתכתיים שתחתיו מוסיפים. חבל שכיסויי הגג אינם אטומים ושתפעולם ידני. אבל החלק המאכזב ברשימת האבזור הוא שבאגף הבטיחות המתקדמת מוצעים רק סיוע בבלימה והתרעה על קרבה, ואפילו מצלמה אחורית אין(!).
תנוחת הנהיגה הולמת וזועקת מיני, וכך גם הראות המעט מוגבלת לפנים ולכיוון המחוונים הקטנטנים. המושב הספורטיבי נוח, אך אינו מתכוון חשמלית (לא שאנחנו מפונקים, אבל ב־250,000 שקלים...) והכיוון הידני לא נוח. מאחור המרחב אינו גדול ביחס לבסיס גלגלים שאינו קצר (257 ס"מ), ומבנה המושב והבליטה במרכז הרצפה יוצרים מקום מוגבל גם לשניים. תא המטען הדו־מפלסי נאה אך אינו גדול (278 ליטר) והרצפה המתקפלת נוחה אך גוזלת מקום כשאין צורך בה.
חידושים אמיתיים
אבל השינויים המשמעותיים בדגם המחודש הם עדכון המנוע והחלפת תיבת ההילוכים; נתוני ההספק (192 כ"ס) וההאצה ל־100 קמ"ש (6.9 שניות), ללא שינוי, התיבה הוחלפה מאוטומטית־פלנטרית 6 הילוכים לדו־מצמדית 7 הילוכים.
היו ימים שנתון הספק כזה לקטנה כזו, היה גורם לנו לעטות כפפות נהיגה, אבל כיום, כאשר שיש קטנות חזקות יותר, אפילו במבחר של מיני, אנחנו נרגשים פחות. אבל שנייה אחרי ההתנעה אנו מגלים שהקופר הזו, גם אם אינה תזזיתית, היא ממש מהירה, זריזה מאוד ומהנה בכל נהיגה. המנוע אוהב לטפס למרות שאין באמת צורך לעבור את ה־5500 סל"ד. לאווירה מסייע גם צליל מנוע גברי שמלווה ב"פיצוצים" מהמפלט. התיבה החדשה פועלת היטב, עם החלפות נעימות ותגובות נכונות ללחיצות מצערת.
צריכת הדלק טובה לרכב שכזה: בין 14.5 ק"מ/ל' בשיוט ל־11.2 ק"מ/ל' במסלול מגוון ומאומץ, אבל מיכל קטן (44 ל') דורש ביקורים תכופים בתחנה.
המיני מגיבה בזריזות הן להרפיות מצערת והן להפניית ההגה, ואלה יוצרות תחושה שובבה בכבישים הנכונים, גם אם ההיגוי המהיר מחייב השגחה עליה. ההגה שהיה כה טוב בשני הדורות הראשונים, הפך קצת מעורפל ואלסטי סביב המרכז בדור הנוכחי, אך תגובותיו עדיין נחושות. אני הייתי שמח ליותר משקל במצב הניהוג הרגיל. הרכב אינו יוצר תחושה שהוא נטוע אלא מגיב בדרמטיות לשינויים, וקל לאתגר את הצמיגים הקדמיים ואת בקרת היציבות הפעלתנית. העובדה שהמיני ששה להגיב מייצרת בהרפיות דוושה הידוקי קו מהנים ואף יותר מכך כשרוצים (פסיעת האחוריים יכולה להיות עצבנית).
אבל בעוד פרק ההתנהגות נפתח בחיוך משהו עדיין לא מושלם, בעיקר בבלימה בכניסה לפנייה או על משטחים שונים. הבלמים יוצרים, לעיתים, תחושה של חוסר דיוק, ולפעמים לא ברור מה המכונית תעשה, ודבר זה יכול לקרות גם בבלימה לא חזקה בפנייה מהירה. זה אמנם מתרחש לרוב בקצות המעטפת, ומי שרוכש מיני מטעמי אופנה לא יכיר זאת, אבל הדבר מונע מאלה שרכשו את המיני הזו בגלל יכולותיה הדינמיות למצות את חווית הנהיגה המובטחת. נראה כי ה־ESP לא תמיד סגור על עצמו, ונציין כאן כי נתקלנו בתופעה זו עם הצגת הדור השלישי. ובכלל, הבלמים אינם מציגים דיוק ועצמה כנדרש.
נוחות הנסיעה כרגיל אינה מבריקה, כאשר הן חספוס הכביש והן שיבושים גדולים מורגשים מדי בתוך המכונית. איכשהו זה מתאים לאופייה של המיני, גם מכיוון שהמתלים סופגים ולא מתרסקים. בכביש הבין־עירוני נוחות הנסיעה טובה יותר, אבל רעשי הרוח בולטים מדי.
הכיס והלב
מיני קופר S חמש דלתות אינה מושלמת, ובמחיר של 250,000 שקלים ברמת הגימור 'צ'ילי' קשה לומר שהיא משתלמת. מחיר זה גבוה ב־31,000 שקלים מ'פפר' שחסרה ריפוד עור, גג נפתח וחישוקי "17. מול המחיר הגבוה, בולטים האבזור החסר ומערכות הבטיחות שאינן, ומערכת הבלימה פוגמת בהנאה מנהיגה.
אבל יש למיני הזו את הדבר הזה — הן במראה החיצוני, הן בעיצוב תא הנהג, הן בביצועים, הן בניהוג, ובעיקר באופי ההתנהלות שלה — שמעלה חיוך כמעט בכל כביש וגורם לוותר לה כמעט על הכל. לעובדה שחיפשנו תירוצים רק כדי לנהוג בה, בגלל התחושה הצעירה והשובבה שהיא מעניקה, משמעות פשוטה: למרות הטענות והמחיר קשה שלא לאהוב את המיני הזו.
