בתחילת מאי, הושק בארץ הדור השני של דאצ'יה דאסטר שראה אור במקורו ב־2009. לדגם החדש, שהוצג ב-2017, כך דאצ'יה, עיצוב חיצוני "מודרני ועוצמתי" החובר לתא נוסעים ומרחב פנים "שתוכננו לגמרי מחדש". במסגרת ההשקה נהגנו בגרסת 2X4 (ולקחנו למבחן מלא גם את גרסת ההנעה כפולה) וכעת לקחנו אחד, ברמת הגימור 'פרסטיז', למבחן מלא שמסדר היכרות מעמיקה יותר.
סיכום לקראת התחלה
הרצפה נותרה כשהייתה, המנועים והתיבות גם, כמעט ואין שינויים בזוויות המרכב, ועיקר השינויים הם בעיצוב החיצוני ומעל הכל בתכנון סביבת הנהג. החזית משדרת יותר "שטח", השבכה מודגשת, הפנסים חדשים, ומאחור בולטים פנסים הדומים להפליא לאלה של ג'יפ רנגייד.
השינויים בעיצוב סביבת הנהג בפנים בולטים יותר, וזו נראית מודרנית יותר ובעיקר עם הנדסת אנוש טובה באופן משמעותי. הכניסה והיציאה נוחים, המרחב מלפנים טוב, כוונון ההגה בשני הצירים מוסיף, המושב טוב מקודמו ובעיקר הכוונון שלו משופר באופן דרמטי. תנוחת הנהיגה גבוהה ושלטת, ארגון הפקדים טוב משמעותית מאשר קודם, צג המולטימדיה גדול ותפעול המיזוג והתצוגה טובים מאוד. מעל הכל — התחושה היא שהרכב בפנים עשוי היטב. ולא רק התחושה: איכות ההרכבה, נגלה מאוחר יותר, טובה ביותר.
עם זאת, למושב חסרה תמיכה לגב התחתון, הבסיס מעט נוקשה וצר עם תמיכה לא מספקת לירכיים, מנגנון הזחת מושב הנהג עדיין לוקה, תנוחת הנהיגה יוצרת עומס על קרסול ימין, כמעט ואין חומרי דיפון רכים בתא הנוסעים, גימור ההרכבה אינו מושלם, והנדסת האנוש, הגם שכאמור שופרה, אינה חפה מבעיות. כך, למשל, כפתורים נראים מפוזרים באופן שרירותי, ממשק המולטימדיה אינו אינטואיטיבי מספיק, צימוד הטלפון דרש מספר ניסיונות, וההתקנה המקומית של הדיבורית, על חוטיה החשופים, לא עושה חסד לדאסטר. גם בקרי המזגן אינם אינטואיטיביים לשימוש.
המרחב מאחור טוב לשני נוסעים, וילד ימצא מקום באמצע. תא המטען סביר, וגדול מזה שבגרסת ההנעה הכפולה, בגלל סוג מתלה אחורי שונה, הגובה מנפח התא.
נסיעה
נוחות הנסיעה שמציע הדאסטר לנהג ולנוסעים טובה מאוד, מהטובות בכלל — בלי קשר לעדה או למחיר. המתלים הרכים סופגים היטב את מחדלי האחזקה באספלט העירוני, ורק ריסון מעט חסר פוגם ברמה הגבוהה מאוד; מהמורות גדולות וגם שימוש לא עדין בדוושות ינענעו מדי את הרכב. בשיוט הבין עירוני, הריסון טוב משמעותית, ונוחות הנסיעה משתפרת אפילו יותר. עם זאת, רעשי כביש ורוח נשמעים באופן מוחשי.
גם בשטח. בשבילים עם רפרטואר משתנה של אבנים שתולות ו/או מפוזרות, הדאסטר ממשיך להצטיין בשירותי הנוחות אותם הוא מגיש לנהג ולנוסעים. עם זאת, ככל שעולה המהירות, עולים ומתגברים רעשי המתלים, ומנגד בולטת העובדה שלא נשמעו צקצוקים בתא הנוסעים, עדות לחוסנה של ההרכבה.
לטובת הפרוטוקול נציין כי פיתולים אינם כוס הצוויקה של הדאסטר; תחת עומס בולט הגה עמום, זוויות גלגול גבוהות ורמת אחיזה בינונית, אך בנהיגה שפויה, היכולת הדינמית מספקת, ורמת הביטחון לנהג בהתאם.
מערכת ההנעה של דאסטר המבחן מבוססת על מנוע דיזל 1.5 ליטר עם 110 כ"ס. זהו מנוע וותיק, המעניק על בסיס המומנט הנאה שלו ביצועים מספקים בנהיגה סדורה. הוא אינו מתעלה תחת עומס, הוא מאיץ באיטיות, מחייב תכנון בעקיפות מסוימות ומוחה בקול גדול כאשר לוחצים עליו עד הסוף. עם זאת הוא שקט בשיוט ומעל הכל חסכוני מאוד: 15.6 ק"מ/ליטר.
תיבת ההילוכים הדו־מצמדית חלקה בפעולתה ומעט איטית בתגובותיה. תפעול הבורר מעט מסורבל, ומספר פעמים מצאתי את עצמי ב־P במקום ב־R.
המלצת הבית
גם דאצ'יה דאסטר החדש נבחן במבחן Euro NCAP, וגם הפעם קיבל ציון נמוך של 3 כוכבים. מעבר להיעדרן של מערכות בטיחות המשפיעות על הציון, בולטים ציונים נמוכים בתוצאות הריסוק עצמן.
מעבר לעניין חשוב זה, דאסטר מציע, גם בגרסה זו, תמורה טובה למחיר בזכות מנוע חסכוני מאוד, נוחות נסיעה מעולה, כושר טיולים מכובד, ואיכות סבירה בתא הנוסעים.
