ג'יפ רנגלר – מבחן דרכים (2.0 ל' טורבו, ארוך, רוביקון)

הדור הרביעי של ג'יפ רנגלר, הוא המשך רשמי לדגם שהושק ב-1986, אבל הוא למעשה צאצא לדגם CJ של וויליס מ-1944, מצדו הגרסה האזרחית של דגם MB הצבאי מ-1941.

בקיצור: מה שהוצג לראשונה לפני שנה, הושק באירופה לפני מספר חודשים ונחנך כעת בתל אביב – הוא המשך ישיר ורצוף לאייקון של עולם רכבי השטח, הרכב היחיד ששמו גנרי, ואחד ממתי מעט כלאה בכלל, המקור וההשראה לכל הכלים שנועדו לנוע מעבר לאספלט.

במובן מעשי, למרות שינוי שמות הדגם (והבעלות) מאז ועד היום, ג'יפ רנגלר של היום הוא בן שושלת שתחילתה בפועל לפני 77 שנים, מה שעושה אותו, גם, לרכב הוותיק ביותר.



הדגם החדש, כקודמו, מוצע בשתי גרסאות אורך, קצרה עם שתי דלתות, ארוכה עם ארבע ('אנלימיטד'); כקודמו ניתן לקבל אותו עם גג בד או גג קשיח מתפרק, ברמת גימור רגילה ('ספורט'), מהודרת ('סהרה') ובגרסה/רמת-גימור עם כישורי שטח משופרים המגובים במפרט ייעודי ('רוביקון').

מידע רלוונטי לפרק זה. שלא כקודמו, רנגלר מוצע עם מנוע 2.0 ליטר מוגדש, וניתן לנהוג בו עם הנעה כפולה גם בכביש. למבחן קיבלנו את גרסת 'אנלימיטד רוביקון' שמחירה 399,000 שקלים.

לקראת תנועה
העיצוב של הדגם החדש מדגיש עוד יותר מרכיבים של פעם, והוא נראה גדול משמעותית מקודמו – לא בגלל שגדל בהרבה, אלא בגלל מכסה החזית ומכסה המנוע שהוגדלו והודגשו. מאוד. למרות הצבע הלבן, זהו רכב עתיר נוכחות.

סף הכניסה גבוה ומדרגה אין. אפשר להתקין כזו, אבל אפשר גם לתכנן אחת קטנה, גמישה או מתקפלת. לא תוכננה. יש ידיות לסיוע בכניסה. בהמשך נגלה שאין ידיות אחיזה עיליות.



מבנה סביבת הנהג מבוסס, כמו בכל העשורים מאז ועד היום, על משטח ניצב לרצפה. הנדסת האנוש לא מבריקה; החלק התחתון של הקונסולה המרכזית שקוע ביחס לזה שמעליו, מעט תאי אחסון ואלה בדלתות הקדמיות קשים לגישה, המרווח בין המושבים לדלתות זעיר, מפריע גם בכוונון המושבים הידני, ומדגיש כי במושב הנוסע אין כיוון גובה, חלקו העליון של לוח המחוונים מוסתר ותצוגת ההילוכים/העברה זעירה וממוקמת לא טוב. דווקא בורר ההילוכים רחוק, בורר מצבים קרוב ממנו, תפעולו נוקשה ומשענת היד מפריעה.

מרחב הפנים מלפנים בינוני, השמשה קרובה מדי, מנהרת ההינע מפריעה לברך ימין של הנהג ושמאל של הנוסע, הישיבה צמודה מדי ורצועות הדלתות מציקות, ואין משטח תמיכה לרגל שמאל, מראות הצד קטנות, כושר הכיסוי שלהן בינוני והקיפול ידני בלבד. מושב הנהג לא מתעלה, בגלל בסיס קצר ותמיכה חסרה.

איכות החומרים, ההרכבה והגימור טובה מאוד לכשעצמה, משופרת משמעותית ביחס לדגם הקודם. תנוחת הנהיגה גבוהה מאוד ושדה הראייה מצוין. חומרי הדיפון עמידים בשטיפה, הרבה גומי בפנים, כולל כזה המכסה את גבולות מסך המגע. מול הנוסע מורכבת ידית אחיזה מסיבית הכוללת ברגי אלן אמיתיים. מערכת השמע טובה מאוד.



הכניסה לאחור נוחה, המושב שם נוח הודות למסעד משובח. המרחב מאחור מעולה, מנהרת ההינע אינה מפריעה לנוסע במרכז. קו החלונות נמוך יחסית, מצוין לצפייה בטבע, ויש פתחי מיזוג אוויר, כאשר הטבע חם מדי.

דלת תא המטען עשויה שני חלקים; התחתון, הכולל את הגלגל החלופי, נפתח הצידה; העליון, למעשה השמשה, נפתח כלפי מעלה. ניתן לפתוח את החלון רק כאשר החלק התחתון פתוח, אבל הבוכנה מחזיקה אותו היטב במצבו הפתוח. חלקו הקדמי של הגג ניתן להסרה בקלות, באמצעות שני קליפסים מתכתיים ועוד מספר ברגי אבטחה סיבוביים; כל החלקים האלו מחוברים למרכב. תהליך הפירוק נמשך שניות ספורות, הוא קל מאוד וניתן לאחסן את חלקי הגג בתא המטען.



לרנגלר רק 4 כריות אוויר ורכב המבחן חסר מערכות בטיחות מתקדמות בכלל; מערכות מתקדמות מוצעות בגרסה/רמת גימור 'סהרה', אך לא ב'ספורט'. ניתן לקבל מערכות כאלה ב'רוביקון' תמורת 15,000 שקלים; יצוין כי מערכות אלה מפריעות להתקנת כננת, פגוש ייעודי וכי בכל מקרה יש להתקין מערכת התרעה בהתקנה מקומית.

ממש בסמוך להעלאת המבחן לאתר, התפרסמו תוצאות מבחני הריסוק של יורו NCAP שבמסגרתם נבחן גם ג'יפ רנגלר (ברמת הגימור 'סהרה'). תוצאות המבחן חמורות ביותר: כוכב אחד בלבד(!), 50% בהגנה על מבוגרים, 69% בהגנה על ילדים ו-49% על הולכי רגל. הציון למערכות בטיחות הוא 32% בלבד. 

מידע רלוונטי לפרק זה. בסיס גלגלים: 300.7 ס"מ; אורך: 479 ס"מ; רוחב: 187 ס"מ; גובה: 187 ס"מ.  

תנועה מנהלתית
המפרט ממנו עשוי הג'יפ הזה (שלדת סולם, סרנים חיים), יחד עם צמיגי השטח, הם מתכון לאיכות נסיעה בינונית. הטבחים של ג'יפ הפליאו לעשות, והתוצאה, גם בהתנהלות רגילה, הפתיעה לטובה.
יכולת המנוע טובה מאוד, התיבה יעילה ופועלת חלק, התאוצה בעיר מצוינת, האצות הביניים מחוצה לה – גם במעלה הררי תלול – טובות מאוד. חבל שאין פקדי שליטה בהילוכים מההגה. צריכת הדלק עמדה על 7 ק"מ/ל'.   



נוחות הנסיעה ראויה אף היא למחמאות. ברחובות העיר ובכבישים הבין-עירוניים, על כל מנעד השיבושים הקיים, הג'יפ היה נוח לנסיעה, ספג היטב אותם והפגין ריסון משובח לאחר מכן. אותו גג פריק שאין לו חומרי דיפון, אחראי לכך שרעשי רוח נוכחים בפנים במהירויות 90-80 קמ"ש ומעלה. יצוין כי עד מהירות כזאת, התופעה אינה מורגשת במיוחד. גם הצמיגים, שהמבנה שלהם יוצר רעש, נשמעים בכביש המהיר, וגם במקרה זה לא מדובר במשהו מטריד. בקיצור: במהירויות גבוהות מאוד הנסיעה אינה מאוד שקטה, אבל הדבר נובע ממה שעושה את הרכב הזה למה שהוא.

היכולת דינמית סבירה בהינתן צמיגי השטח. במצב של הנעה אחורית ובנהיגה אגרסיבית ההתנהגות לא תמיד נוסכת ביטחון; המבנה הייחודי של הרכב (מרכז כובד, סרנים), רק מקשה. בנוסף, ההגה קל, יש לו שטח מת גדול למדי ואינו מעניק כל מידע ביחס לתחילת הפניית הגלגלים. ההנעה הכפולה החדשה לכביש, משנה זאת משמעותית, יוצרת התנהגות מאוזנת, ואחראית לשיפור בהתנהלות ההגה ובמשקלו.  

מידע רלוונטי לפרק זה. מנוע: 2.0 ליטר בנזין, טורבו, 274 כ"ס (5200 סל"ד), 40.8 קג"מ (3000 סל"ד); תיבה: אוטומטית-פלנטרית, 8 הילוכים; תיבת העברה מכנית: הנעה אחורית או כפולה לכביש, כפולה לשטח, יחס העברה נמוך, נעילות; צמיגים: BF Goodrich K02 ,"33. מערכת חשמל משנית (48V) מוצעת עם הרכב בארה"ב, אך לא אצלנו.

תנועה ליעד
אבל כל הנ"ל, למרות שבכל שימוש שהוא יהווה את רוב הזמן שבו ינוע הרכב, אינו סיבת קיומו של ג'יפ רנגלר בכלל, גרסת רוביקון בפרט. השטח, גם במתרים המאתגרים ביותר שלו, הוא יעד התנועה של הרכב הזה, והוא אמור לעבור כל תוואי מאתגר במסלולי טיולים בלי בעיות – ואז להפגין יכולת שמעבר לכך.



ככלי טיולים, יעביר הרכב את רוב זמנו וקילומטריו בשבילים – ונוחות הנסיעה שהוא מספק בכל הרפרטואר המקובל בתחום טובה מאוד, טובה גם מזו שמציעים רכבי שטח רגילים (SUV). הרוביקון נוח לנסיעה בשבילים עם אבנים שתולות, קטנות וגם גדולות יותר, מטפל היטב בקפלי קרקע וחריצי נחל, שולט בעצמו בשינויי גובה.

כאשר מגיעים למעלות מאתגרים – סלעים, דרדרת, גם וגם, מדרגה באמצע – כל שצריך לעשות הוא להשתמש ברפרטואר שמציע הרכב, והוא מציע הרבה. והוא מעניק הרבה. גם אם הצטבר בוץ. והצטבר.

לאחר שמשלבים להנעה כפולה כאשר האחיזה בשביל נפגמת (ולא צריך קודם, והיכולת עד אז מרשימה), כאשר המעלה תלול משלבים להילוך נמוך – וכאן מדובר ביחס העברה קצר במיוחד. אם המכשול עיקש יותר מהרכב, הנעילות שיש לרוביקון, יעשו מה שצריך כדי להתגבר על אותה התנגדות. מינון נכון בדוושה, מכוון טוב בנקודות קריטיות והרכב נע מעלה, מטפס על סלעים ועובר אותם באופן מרשים ביותר.

אחדים מאתגרי השטח ההם של ישראל היו מחוץ לתחום בגלל חשש-שיטפונות, אבל הקלות בה הרוביקון עבר את הסלעים והמדרגות אותם פגש הרשימה מאוד. בקרת המורד (הפועלת רק במצב 4L) מרשימה מאוד ביכולתה, גם במורד תלול מאוד ובוצי, ופעילה מ-1 קמ"ש.  

מידע רלוונטי לפרק זה. זווית גישה: 43.9 מע'; זווית בטן: 22.6 מע'; זווית נטישה: 37 מע'; מרווח גחון: 27.4 ס"מ. יחס העברה נמוך: 4:1; נעילות: אחורית, מרכזית, קדמית; סרן קדמי ואחורי: דנה 44.

ברירת המחדל – והיא מעולה
ג'יפ רנגלר רוביקון הוא רכב שטח מעולה ובעל יכולות מרשימות ביותר. הדגם החדש משופר מקודמו בתחומים רבים, והחשובים ביותר הם המנוע, ההנעה הכפולה לכביש, איכות החומרים והגימור וגם האופציה למערכות בטיחות. הנדסת האנוש שלו לא מתעלה, אבל למרות הרשימה הארוכה של הכשלים בתחום זה, ברכב הזה כל זה מציק הרבה פחות, ואפילו רמת הרעש בכביש המהיר לא ממש מטרידה. עוד לפני הכניסה לשטח, הרוביקון מפגין ביצועים טובים ומעל לכל הציע נוחות נסיעה טובה מאוד.



בפועל, הוא גם ההצעה היחידה כיום לנהיגה בשטח מאתגר ממש. ג'ימני החביב והזול בהרבה בכל זאת מוגבל מאוד (גודל, מנוע, מכלולי שטח) ואילו מרצדס G עולה מיליון שקלים.  

הוא אינו זול, ומחירו העומד על 400,000 שקלים – סכום המסדר לכם רכב פנאי בינוני מעולה של מותג יוקרה – מפנה אותו לאותם אנשים שרוצים לטייל עמוק בשטח באופן תדיר, ולא רוצים שהשטח יעצור את הטיול שלהם אפילו באופן נדיר.