קיה שמרה על גרסה זו גם בדור הנוכחי, שהוצג ב-2016, והוסיפה לה אבזור בטיחותי שלא היה מקובל בתחום. הספורטאז' היה לרכב הפנאי הפופולרי בארץ ולעיתים אף לדגם הנמכר בישראל.
הספורטאז' עבר מתיחת פנים, בדומה ליונדאי טוסון, הכמעט זהה לו. בנוסף לשינויים המקובלים בחידוש דגם – קוסמטיים בחוץ ובפנים, אבזור, שיפורים במרכיבי הרכב – נרשם שינוי משמעותי ביותר בהיצע הגרסאות של רכב הפנאי הקומפקטי.
יבוא אותה גרסת 1.6 ליטר הופסק, מכיוון שהיא מוצעת כעת באירופה רק עם תיבה ידנית. את מקומה בצד הזול של תמחור הספורטאז' יתפסו שתי גרסאות: כזו שהוצעה קודם, בנזין 2.0 ליטר, 155 כ"ס, עם תיבה אוטומטית 6 הילוכים, ומחירה ברמת הגימור 'אורבן' 148,000 שקלים; חדשה, עם מנוע דיזל 1.6 ליטר, 136 כ"ס, עם תיבה דו-מצמדית 7 הילוכים שמחירה 152,000 שקלים.
עיצוב חיצוני, פנים הרכב
לפחות בגרסאות שהגיעו לארץ, השינוי החיצוני אינו גדול, אך כולל כרגיל פגושים, יחידות תאורה וחישוקים חדשים. מעצבי קיה השכילו לשמור על העיצוב המוצלח של הדגם גם במתיחת הפנים.
תא הנוסעים וסביבת הנהג עודכנו; הקו המוכר נשמר, אך גם כאן נעשו שיפורים לטובת מראה עדכני יותר. השינוי הבולט הוא בחירה מבורכת בגוונים בהירים ושילובם בריפוד ובחלקי הפלסטיק התחתונים במקום "הכל שחור" המסורתי. עיצוב סביבת הנאה משדר חוסן מבני והוא נאה לעין, אך משטחים רבים נוקשים ודיפון הפלסטיק בדלתות עדיין פשוט.
ירידה לפרטים תגלה מחוונים עדכניים יותר וצג מולטימדיה מקורי וגדול מזה שהיה קודם ("8), הכולל ממשק אפל קארפליי. בצג גם מצבי בקרת האקלים, שהגיעה רק לאחרונה לגרסאות הבסיסיות. התפעול מעט מסורבל, צג המגע דורש לחיצה חזקה לתפעול, עיצוב התצוגה אינו מודרני במיוחד וחלק מהמתגים מעט מיושן.
ממושב הנהג נראה כי הספורטאז' הוא רכב פנאי חסון וגדול, ותנוחת הנהיגה הגבוהה תורמת אף היא לתחושה זו. המרחב מאחור טוב, אך המושב, שניתן לכוון את זווית המסעד שלו, מעט נמוך. לתא המטען נפח גדול, הוא יעיל ונוח לשימוש.
אחד הקלפים החזקים שהיו לספורטאז' עם השקת הדור הנוכחי היה ציודו, כבר בגרסה הבסיסית, במערכות בטיחות מתקדמות כמו בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב ועמעום אוטומטי; כעת מצטרפת לחבילה גם התרעה על עייפות נהג. כזכור, קיבל הרכב במבחן הריסוק שנערך ב-2015 לדגם החדש, 5 כוכבים.
נוחות נסיעה והתנהגות
נוחות הנסיעה נאותה ונראה שפעולת המתלים מגובשת ושקטה מאשר לפני מתיחת הפנים. עם זאת, לא פעם נוצרת תחושה שהרכב עסוק מדי כאשר פני הדרך אינם מושלמים, בעיקר על פגמים קלים ובינוניים ועל גלי כביש. בידוד הרעשים שופר, אך שאון הרוח והכביש עדיין מוחשיים.
לספורטאז' יכולת דינמית טובה והתנהגות נאותה. ההיגוי עדיין לא מבריק אך מהודק מאשר קודם, והרכב מגיב נכון להפניות, לשינויי כיוון ולהעברות משקל, כמו לפני מתיחת הפנים.
מנוע וביצועים
מנוע הדיזל הקוריאני מציע הספק הגבוה אך במעט ממנוע הבנזין, 136 כ"ס מול 132 כ"ס. עם זאת, המומנט וזמינותו עדיפים באופן משמעותי ביותר; לדיזל 32.6 קג"מ הזמינים לנהג ב-2000 סל"ד, בשעה שלמנוע הבנזין הפורש היו רק 16.4 קג"מ שהושגו בסל"ד גבוה במיוחד, 4850; נתונים אלה טובים גם מאלה של גרסת ה-2.0 ליטר. בנוסף, הביצועים של מנוע הדיזל עדיפים – 11.8 שניות ל-100 קמ"ש ו-180 קמ"ש בהשוואה ל-12.1 שניות ו-170 קמ"ש – וצריכת הדלק הרשמית טובה באופן דרמטי: 21.3 ק"מ/ליטר מול 13.7 ק"מ/ל' במנוע הבנזין.
המשמעות היא שהמנוע אמור לאפשר התנהלות פחות מאומצת בהרבה – והדבר אכן קורה. הביצועים נאותים, והספורטאז' שומר על קצב שיוט מהיר באופן נינוח ושקט. כרגיל במנוע דיזל, עיקר הכוח מועבר כבר עם תחילת הנסיעה, ושם המשחק הוא תנופה ולא תאוצות תזזיתיות. עקיפה במהירות גבוהה תגלה שאין הרבה יותר מעבר לתחושת הכוח הראשונית, אבל בעליות אין בעיה לשמור על קצב מהיר.
המנוע אכן שקט ונעים בשיוט בין-עירוני, אך בעיר שאון הדיזל מורגש בעמידה (בייחוד בהתנעות קרות), ובהאצות נמרצות מהרמזור נשמעת לעיתים גם ויברציה מסוימת.
הדיזל מבטיח חיסכון ומקיים; ביום שכלל קטעים מאומצים נרשמה צריכה של 13.5 ק"מ/ל', הצריכה במסע רגוע לדרום הייתה 15.5 ק"מ/ל' ואילו בשיוט מדובר כבר ב-18 ק"מ/ל'.
תמורה וסיכום
הקלף החזק של קיה ספורטאז' היה בחבילה שהורכבה ממבנה של רכב פנאי, הופעה, אבזור ומחיר שהתאימו לרצון הלקוחות – והדבר לא השתנה בדגם המחודש. גרסת הדיזל מוסיפה על אלה אופי נסיעה נינוח מחוץ לעיר וחיסכון ניכר בצריכת דלק.
עם זאת, גרסה זו ניצבת מול אתגר, מכיוון שהיא צריכה לשבור מחסום פסיכולוגי בציבור, המעדיף מזה שנים מנוע בנזין (בייחוד כאשר יחסי הציבור של הדיזל אינם מצוינים כרגע). המחיר, 152,000 שקלים, אינו כזה שמנתץ מחסומים כאלה, למרות שעבור ציי רכב ועבור מי שגומע מרחקים, החיסכון בדלק יפצה על תוספת המחיר.
*פורסם ב-01.02.19 (נוסף וידאו)
