לא מזמן הגיע לישראל הדור השישי והחדש של ניסאן אלטימה, שהוצג לפני יותר משנה בתערוכת ניו-יורק. המכונית החדשה מבוססת על הפלטפורמה העכשווית של רנו-ניסאן-מיצובישי והיא גדולה מקודמתה בכל הממדים, פרט לגובה שירד; בסיס הגלגלים גדל ב-4.5 ס"מ ל-282.5 ס"מ, האורך בארבעה ס"מ ל-490 ס"מ, הרוחב בשני ס"מ ל-185 ס"מ, והגובה ירד ב-2.4 ס"מ ל-144.5 ס"מ. הגרסה המשווקת כאן מצוידת בגרסה מחודשת של מנוע ה-2.5 ליטר, המייצר 188 כ"ס, שישה כ"ס יותר מאשר בדגם הקודם.
האלטימה מוצעת ב-170,000 שקלים, ובמחירה מכוונת היישר ללב הקטגוריה של המשפחתית הגדולה.
עיצוב ונראות
בעיצובה, האלטימה החדשה דומה למקסימה הנוכחית, והיא נראית הרבה יותר אגרסיבית מאשר הדגם הקודם, והסבכה הגדולה מגיעה כמעט עד לשפת הפגוש. לטובת מראה יותר ספורטיבי, ובדומה למקסימה, גם באלטימה משחקים גרפיים עם קו שחור משופע על הקורה האחורית כדי ליצור מעין מופע של קופה ומאחור בולט צמד מפלטים. במבט מהצד, סרח העודף האחורי הארוך מפגין שזו מכונית גדולה, ומזווית זו היא נראית מעט כבדה, אבל העיצוב הכולל מוצלח.
פנים הרכב
שילוב הגוונים (בז' ושחור) נאה לעין ויוצר הופעה אוורירית, אבל חלק ממשטחי הפלסטיק הקרובים ליד נוקשים ולא נעשה כאן ניסיון לייצר אווירה יוקרתית יותר, כמו בחלק ממובילות הקבוצה.
המולטימדיה מקורית יש לה צג "8 בולט, היא ברורה יחסית לתפעול "ויודעת עברית", אך התצוגה מעט פשוטה. חלק מהפקדים אינם איכותיים במיוחד, ולא ניתן לסגור את פתחי האוורור. תפעול בלם חניה ברגל אינו עדכני כנדרש, וכך גם מנוף הפתיחה למיכל הדלק. מצד שני האלטימה, המוצעת רק ברמת אבזור אחת, מצוידת היטב, ובמפרט תאורת לד, מפתח חכם, ריפוד עור, תפעול חשמלי לכיוון המושבים הקדמיים ועוד. קל לנהג להגיע לתנוחת נהיגה הולמת, באופן מוזר מושב הנוסע אינו מתכוון לגובה. השתקפויות משטחים מלפנים ובייחוד מהשמשה האחורית מורגשות.
מאחור מרווח הרגליים טוב מאוד, אך מרווח הראש אינו מרשים, וזאת למרות שהמושב מוטה מעט לאחור. מאכזב יותר לגלות שלמכונית מסוג כזה אין פתחי אוורור מאחור. לתא המטען נפח נאה של 436 ליטר, אך מערך פתיחה עם בוכנות ולא זרועות חשופות היה הולם יותר רכב כזה.
שיפור חשוב בדגם החדש הוא העשרת מערכות הבטיחות, ואלה כוללות כעת בלימה אוטונומית, ניטור שטחים מתים מהצד ומאחור ובקרת שיוט אדפטיבית. עם זאת, חבל שאין התרעה על סטייה מנתיב, ולכן היא מחויבת בהתקנה מקומית של מערכת התרעה, במקרה זה מובאון פעלתנית.
מנוע וביצועים
כאמור, המנוע מייצר 188 כ"ס ומשודך כמו בדגם הקודם לתיבה אוטומטית רציפה, ואלה מאפשרים לאלטימה להאיץ ל-100 קמ"ש ב-7.8 שניות.
בתחילת הדרך מוזר לגלות שבמכונית כזו אין אפשרות לתפעול ידני, ולתיבה יש רק מצבי 'Low' לבלימת מנוע או 'ספורט'. ההמשך מחמיא יותר עם ביצועים טובים, ולמרות היעדר מגדש טורבו, חטיבת הכוח מאפשרת לשמור על קצב טוב, ללא מאמץ ובאופן זורם. כשרוצים קצת יותר, בעליות או בעקיפות, מגלים שהמנוע מתאמץ יותר מאומצת, הקצב פוחת, ועדיין גם אז הביצועים נאותים. רעש המנוע, כרגיל עם תיבות רציפות, נעשה מוחשי יותר תחת עומס, אבל איכשהו הצליל אינו מפריע. לתיבה מעיו פעולה מדורגת, והיא מעט איטית בתגובתה, כך שלפעמים אינה נוסכת ביטחון בעקיפות מהירות.
צריכת הדלק בהחלט טובה, ונעה בין 11.5 ק"מ/ל' ביום מבחן מאמץ ו-14.7 ק"מ/ל' בנהיגה רגועה יותר.
נוחות נסיעה
נוחות הנסיעה נאותה; הכיול הרך של הבולמים מסתדר עם היטב שיבושים קטנים, אבל על רצף פגמים מורכבים או גדולים יותר מערך המתלים "עסוק" מדי. גם מחוץ לעיר, שיבושים גדולים מורגשים מדי בתוך המכונית. רעשי כביש נשמעים במהירות בין-עירונית, ולעיתים נשמעים גם רעשי מתלים.
סיבוב ראשון של ההגה מזכיר מיד מהו שוק היעד. התחושה הראשונית מאוד לא דינמית אך היכולת טובה מהרושם הראשוני. למרות כיול מתלים רך וחוסר מסוים בריסון תנודות המרכב יכולתה בפניות בהחלט סבירה, המרכיבים שיוצרים אותה נכונים והתבלון נוצר בהתאם לטעם האמריקני.
תמורה
חלק ממובילות הקבוצה ניסו להעיר את פלח השוק הדועך של המשפחתית הגדולה עם אווירה יוקרתית. הדור השישי של ניסאן אלטימה אינו כזה, ולכן אולי יתקשה מולן; ותא הנוסעים מפגין כי בשוק היעד המקורי מדובר ברכב ”מרכז שדה“. על כך מפצה האלטימה בעיצוב נאה, חטיבת כוח יעילה וחסכונית וברשימת אבזור עשירה ביחס למחיר (פרט להתרעת סטייה מנתיב) שמייצרת תמורה טובה ומסייעת לה להתמקם במרכז הטבלה.
*פורסם במקור ב-20.08.19 (נוסף וידאו)
