מקדם כניסה. ב.מ.וו, מותג יוקרה עתיר מוניטין, מהמובילים בתחומו, שואף להיות אקסקלוסיבי יותר, וזה לא פשוט. אחד ממרכיבי האקסקלוסיביות הוא שמירה על היקף מכירות קטן, תמחור גבוה גם ביחס למותגי יוקרה “רגילים“, ומעט דגמים יקרים; ב.מ.וו מתחרה באודי ובמרצדס, רוצה ששמה יתייחס גם לאסטון מרטין, פורשה, ואינה מתכוונת לצמצם היקף ייצור או להפסיק לייצר דגמי כניסה.
ב.מ.וו, לכן, הציגה גם דגמים יקרים יותר (סדרה 8, X7) וגם העניקה להם ולאחרים בסביבתם מרכיב הופעה כמו ברכב שרד - סבכה בעלת נוכחות, בממדיה, בעיצובה; גדולה מקודמתה ב-40% וחלקה העליון מזוות, ליצירת נפח ולהפגנת מעמד. מכסה המנוע הוגבה (5 ס“מ), מרכיבים מלפנים נופחו והפנסים שונו לצרים ולמוארכים. גם הסמל גדול יותר.
בתוככי הקנקן. ב.מ.וו שינתה הרבה ברכב ובמערכותיו; אורכו גדל ב-2.2 ס“מ, הבידוד משופר (שמשות, חומרי בידוד), מנועים שודרגו, סביבת הנהג חודשה במערכת הפעלה חדשה ל-i-דרייב ומערך “לייב קוקפיט“ הכולל מחוונים מוקרנים חדשים, ולדגם נוספו מערכות בטיחות ונוחות (כולל נסיעה אוטומטית לאחור ל-50 מטר לפי תוואי אחרון).
הגרסה ההיברידית שודרגה - מנוע בנזין 3.0 ליטר 6 צילינדרים (286 כ“ס, 45.8 קג“מ) החליף 2.0 ליטר/4 צילינדרים, ועם המנוע החשמלי מתקבל הספק משולב של 394 כ“ס ב‘ספורט‘, 68 כ“ס יותר. מערך הסוללות שופר, להגדלת טווח התנועה החשמלי מ-40 ק“מ ל-58 ק“מ. התאוצה ל-100 קמ“ש 5.2 שניות, והמהירות המרבית 250 קמ“ש, 140 קמ“ש חשמליים (120 קמ“ש קודם). המערך החשמלי בנוי כך שישמור על רזרבה גם לקראת כניסה לערים (בסיוע מפה).
תנועת המושבים. כיאה לה ולי, התחלתי את המסע ב-745Le - הגרסה המוארכת; מושבים נפרדים מאחור, שליטה חשמלית בכיוונם, עיסוי ואוורור, טאבלט “10 לשליטה, בקרת אקלים דו-אזורית נפרדת - ואני יכול לדווח כי זה מקום משובח לשהות בו, לעבוד ולנוח גם לאורך זמן. האווירה והמרחב מרחיבים דעתו של אדם. גם מושב הנהג לא חסר. מעבר לשפע האפשרויות, הוא משנה את אופן התמיכה לפי מצב הניהוג, וזה עובד מצוין ומשתלב עם “מצבי אווירה“ (תאורת פנים, ריח, מוזיקה וכיו“ב).
הביצועים בגרסה הקודמת היו טובים מאוד, כאן הם משופרים; הן בהאצות הביניים, הן בקלילות בה הרכב מאיץ מכל מצב לכל מצב, למהירויות ממש-ממש גבוהות ובכל עומס - והוא הרי לא קליל (2 טון). התיבה מגיבה היטב, מהר יותר ב‘ספורט‘. הבורר, שלא שונה, עדיין נכנס בקלות רבה מדי לסרק (זה ב-X7 עדיף בהקשר זה). צריכת הדלק עמדה על 9 ק“מ/ליטר במסלול ארוך; אגב, למיכל הדלק נפח של 40 ליטר, וזו גם הצהרה.
גם איכות הנסיעה שופרה ורמת הרעשים (מנוע, רוח, כביש) נמוכה במיוחד וטובה מאשר לפני חידוש הדגם. וכן, גם נוחות הנסיעה טובה יותר, מעודנת מאשר לפני מתיחת הפנים, הן בעיר והן מחוצה לה.
ומכיוון שזו ב.מ.וו (ותודה על התירוץ הקבוע), חובה לבדוק יכולת דינמית גם מעבר למעטפת הראויה למכונית פאר במופע שרד. ואכן, היא מציעה כישורי פנייה מרשימים, גם בכבישים מאוד משניים בגליל ובגולן. אפילו, ופרדון על המושג, “מתנהגת“, וההנעה האחורית מסדרת היגוי-יתר עדין (במגבלות, בטח שבמגבלות). היא יכולה הרבה יותר ממה שסביר בכביש ציבורי בכלל, לסוגה בפרט, ולמרות ממדיה ומשקלה.
העניין ההיברידי. גרסה זו נעה בכוח החשמל בלבד 33 ק“מ, טוב משמעותית מאשר קודם (20 ק“מ בפועל) יעיל בנסועה יומית ממוצעת, מספק לגמרי אם בקצה המסלול הקבוע נקודת טעינה. הבלימה מצוינת, אבל הדוושה עדיין מעט “עצית“, ובלימת המנוע, לטובת טעינה חשמלית, מורגשת מדי עם עזיבת המצערת. תפעול מצבי ניהוג חשמלי מחייב הפניית מבט אליהם (עד שלומדים).
המקום בו נמצאים. סביבת הנהג מהודרת מאוד, ריפוד העור מרשים, והאיכות גבוהה מאוד (חומרים, גימור, תפעול). לוח המחוונים הגדול מתקדם למראה, מבריק פחות בנראות; הספרות בצדדים, ופעולת המחוונים הפוכה זו לזו, וגם ב.מ.וו לא התאפקה והכניסה גימיקים גרפיים (כמו סמל גדול של תחנת שידור). המסך המרכזי ניצב ואינו שקוע כמו בדגמי ב.מ.וו החדשים (סדרה 3, X7), אך פונה לנהג, איכותו גבוהה ואינו משקף אור שמש. כמעט.
מחברים שלטר. לב.מ.וו סדרה 7 המחודשת עיצוב המפגין נוכחות כבירה - “יפה“? היופי בעיני המתבונן - למופע רב-רושם. איכות ונוחות הנסיעה שופרו, האבזור, ההידור מכובדים אף יותר, ונוספו לה מערכות עזר ובטיחות. לגרסה ההיברידית מערך ביצועים משופר ומרשים והטווח החשמלי עדיף. סדרה 7 הייתה מכונה טובה מאוד, כעת, ובגרסתה ההיברידית החדשה, היא מכונית פאר מעולה ביותר.
