המצבר תופס נפח גדול בשני שליש בלבד (145 ליטר) וכבד רק במחצית (120 ק"ג). כעת יש גם מקום לחמישה נוסעים והמחיר עומד על 167 אלף שקל "בלבד". האם השיפורים הללו מספיקים כדי להחדיר את הפריוס פלאג-אין הייבריד בהצלחה? יצאנו לבדוק על הכביש.
עיצוב ותא נוסעים
לפריוס הנטענת מראה אגרסיבי ומרשים בהרבה מאשר לגרסה הרגילה. זה בולט בחזית בזכות יחידות תאורה ופגושים חדשים, שמוסיפים שבעה ס"מ לאורך (464.5) וסבכה שמרכזה בצבע שונה. גם מאחור השינוי מורגש, עם יחידות תאורה שונות אותן משלים פס לד (אור בלם), שנמתח לרוחב ספוילר אחורי מיוחד. הדלת האחורית שונה ועשויה פלסטיק מחוזק בסיבי פחמן לחסכון במשקל ובתוכה שמשה שמרכזה קעור, לטובת היעילות האווירודינמית. חבל רק שחישוקי ה-"15 נראים קטנים ביחס למרכב.
בניגוד לעיצוב החיצוני, בפנים הדמיון לפריוס הרגילה רב. סביבת הנהג נראית מיוחדת (או מוזרה, תלוי בטעם שלכם) ולבושה גוונים מעט כהים. איכות הפלסטיקה אינה מרשימה, עם חלקים קשיחים וחלולים, שחושפים כי מדובר ברכב שכבר שיחגוג בספטמבר השנה יומולדת חמש.
המחוונים המוקרנים במרכז הקונסולה מתעוררים בחגיגה ארוכה (מדי?) שרומזת שבטויוטה רצו לתת "שואו". הם מאפשרים שפע תצוגות, אך לטעמנו עדיף משהו ממוקד וברור יותר כמו בקורולה. התצוגה העילית נאה ותורמת לאווירה. מערכת המולטימדיה המחודשת כוללת כעת קיצורי דרך מכניים נוחים, ועדיין נראה שהטמעת מערכת ההפעלה "קונקטד" המקומית אינה מהוקצעת דיו.
בורר ההילוכים מוכר מדגמי טויוטה ההיברידיים נראה כאן כבר מעט "עתידני של פעם" - ובעיקר אינו נוח במיוחד לתפעול. בלם החנייה, שמופעל ברגל, ראוי היה שיעלם מן העולם. רמת האבזור גבוהה וכוללת תאורת מטריצת לד שעובדת היטב ומפתח חכם.
תנוחת הנהיגה המעט נמוכה אינה מושלמת ואולי לכן המושב עלול לעייף בנסיעות ארוכות. באופן מוזר לרכב עשיר בציוד, מושב הנוסע לא מתכוונן לגובה. מאחור המרחב נאה לרגליים אך אינו מרשים לראש. כרגיל בפריוס, הראות לאחור אינה מבריקה אבל השמשה המיוחדת אינה מפריעה.
תא המטען איבד נפח בגלל הגבהת הרצפה ב-1.6 ס"מ לטובת המצברים. הוא רדוד מדי ונראה קטן מה-360 ליטר המוצהרים. צריך לזכור שבתוכו גם כבל טעינה לא קטן. הכיסוי הגמיש מאפשר להכניס דברים גבוהים, אבל היינו מעדיפים משהו קשיח ואוטם.
נוחות והתנהגות כביש
הפריוס עדיין נעימה ומסתדרת היטב עם שיבושים גדולים, אבל כיול שונה למערך המתלים, שהביא ריסון עדיף, גורם לכך שחלק מחספוס הכביש והשיבושים הקטנים עובר לישבן. זה מורגש גם בזחילה עירונית, אבל כאשר המהירות עולה הרכב מסתדר היטב עם שיבושים גדולים. רעשי הכביש מוחשיים.
גם אם אחיזת הכביש אינה מרשימה והצמיגים ממהרים ליילל בפניות, הפריוס מתנהגת היטב עם תגובה טובה לפקודות הנהג. היא יכולה אף להיות מהנה ומפתיעה בתחושה בטוחה ויציבה במהירות גבוהה, עד שלעיתים בקרת היציבות חותכת את העניין בפעולה גסה. כרגיל במכוניות ההיברידיות של טויוטה, עדיין חסר תקשור מכיוון חטיבת הכוח, ההיגוי והבלמים - כאשר אלו האחרונים חסרים פעולה הדרגתית.
לפריוס מערך בטיחות עשיר עם בלימת חירום אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, עמעום תאורה וניטור שטחים מתים מהצד ומאחור.
מנוע וביצועים (וחשמל גם)
חטיבת הכוח, עם מנוע בנזין בנפח 1.8 ליטר, 122 כ"ס משולבים ותמסורת רציפה, מוכרת מהפריוס הרגילה. בשיוט היא נעימה ועדיין התחושה מאומצת בהאצות או עליות. הביצועים נאותים, אך למעט ביציאה מהמקום אין תחושה חזקה במיוחד. למרות תוספת 155 ק"ג, נתוני ההאצה מעמידה ל-100 קמ"ש דומים לגרסה הרגילה (11.1 לעומת 10.8 שניות).
בתנועה חשמלית ובמצב "ספורט" התחושה מאוד נמרצת, אלא שמהר מאוד תגלו שתהנו יותר מנהיגה חסכונית להארכת הטווח, מאשר מהאצות בחריקת צמיגים. התנועה בפריוס נעימה בסך הכל וניתן להגיע עד 135 קמ"ש בכוח החשמל.
יצאנו מחניית הסוכנות עם 45 ק"מ חשמליים, שבמציאות התגלו כ-38.5 ק"מ והספיקו ליום רגיל של נסיעות הלוך-חזור למערכת (תל-אביב-פתח תקווה) ולבילוי. יש מי שקורא לכבל הטעינה הרגיל (מוד 3) "כבל סבתא" ואצלה אכן השתמשנו בו. השטקר חובר לארון החשמל שבחצר, המחשב דיווח שייקחו כ-3.5 שעות לטעינה מלאה.
אחרי כשעתיים (ובאמת כמה זמן ניתן להיות אצל החותנת?) קיבלנו 61% ו-31.5 ק"מ. המחוקק מגביל את השימוש בכבל זה לשעתיים רצופות. האם מישהו באמת משגיח? בעמדה ציבורית וכבל מוד 2 ניתן לטעון במשך שעתיים.
תצרוכת הדלק תלויה כמובן בטעינה איתה יצאתם לדרך. אחרי כ-600 ק"מ בתנאים מגוונים רשמנו 24.3 ק"מ לליטר, שיהפכו אם נקזז את המרחק החשמלי ל-20.5 ק"מ לליטר. בשיוט בינעירוני נטול חשמל נרשמו 23.2 ק"מ לליטר. מרשים.
תמורה
ייתכן והצידוק לרכישת טויוטה פריוס דעך עם השיפור הגדול בקורולה והפיכתה להיברידית, ומעבר לדגל סביבתי תפקידה במבחר הפך פחות ברור. לעומת הגרסה הרגילה, הפלאג-אין אכן יותר ייחודית ומעניינת, ולו רק בזכות כך שעל הכביש מתגלה מכונית מוצלחת שיכולה לנוע על חשמל בלי "חרדת הטווח" של מכונית חשמלית טהורה.
ועדיין, פער מחיר של 17 אלף שקל מול פריוס רגילה אינו קטן. גם אם המכונית טובה, נעימה ובעלת הופעה מעניינת וטווח חשמלי שימושי, קשה להצדיק תג-מחיר של 167 אלף שקל - למעט עבור מי שמחפש להיות הכי "ירוק" בשכונה.
