סיאט קופרה
במתיחת הפנים של הדור השני של הסופרמיני איביזה, ב־1996, הוצגה גרסת ביצועים תחת השם — Cupra ראשי תיבות של Cup Racing; סיאט השתתפה במירוצי ראלי עוד בשנות השמונים והצליחה רבות. שם זה — כמו סימולי GTI בפולקסווגן, GTi בפיג'ו — ציין גרסאות ספורטיביות של מספר דגמים; טולדו קופרה השתתפה באליפות מכוניות התיור האירופאית כבר ב־2003, וגם לאון זכתה לגרסה כזו ב־2006.
קופרה
בתחילת 2018 הכריזה סיאט על הקמתו של מותג חדש — קופרה. סיאט עשתה כמעשה סיטרואן, שהעלתה שלוש שנים קודם את גרסאות הפאר DS לדרגת מותג יוקרה, והכריזה כי דגמי קופרה יתמקדו במה שקשור לשם הזה — מצוינות ספורטיבית — ומותג זה יזכה למעמד פרמיום. מעמד מחייב זה מחייב הצגת דגמים העשויים ומבצעים טוב יותר מאשר אלה של אמצע הדרך, אלה אמורים להניק ערך מוסף לבעלות, ולכן מאפשרים לגבות על כך פרמיית מחיר.
קופרה אטקה
הדגם הראשון שהוצג עם הכרזת המותג התבסס על רכב הפנאי אטקה ושמור הרשמי - קופרה אטקה. דגם פנאי, עקרונית, לא הולך טוב עם מחויבות למצוינות דינמית, אבל הולך טוב מאוד, מעשית, עם דרישות השוק וביצועי המאזנים. העניין הוא שהרעיון לא ממש מופרך, וגרסאות ביצועים סופר־מופרכות של אודי (RSQ), ב.מ.וו ((XM, מרצדס (GL AMG), פורשה (טורבו S), עם יכולות מרשימות־עד־מרגשות־כדי־דמעות, מסתובבות בשטח זמן רב.
הממדים, כמובן, ללא שינוי, האבזור רב (ראו תיבה), הגימור נכבד (ראו בהמשך), הלוגו החדש והשונה נוכח (ראו בחזית, מאחור, על ההגה, במושבים, וגם על הרצפה, כאשר פותחים את הדלת) — וגם חלק מהמפרט הטכני אינו חריג בגרסאות המכובדות של דגמים כאלה. ובכן, לקופרה אטקה מנוע בנזין מוגדש 2.0 ליטר, התיבה דו־מצמדית 7 הילוכים וההנעה כפולה.
הנתונים מגיעים כבר מקומה אחרת לגמרי: 300 כ"ס (5300-6500 סל"ד), 40.7 קג"מ (2000-5200 סל"ד) — ליצירת רצועת כוח עזה ועבה של 4500 סל"ד — ומכאן 4.9 שניות מ־0 ל־100 קמ"ש ו־247 קמ"ש מרביים. בין מצבי הניהוג, בנוסף ל'ספורט' הצפוי, גם מצב 'קופרה' שאמור להיות הדבר האמיתי; בתצוגות, בנוסף לצריכת דלק ושאר פריטים, גם חיווי עומס צד בדמות מד g. וכן, אנחנו בהחלט נתייחס, מעשית, להצהרת הכוונות הזו. מנגד, בכל זאת רכב פנאי, נבדוק את כישוריו בשביל — וגם כאן קופרה אטקה אומר bienvenido, שזה ברוך הבא בספרדית, ואכן, יש לו גם 'מצב שטח' בין מצבי הניהוג (גם 'שלג', בנוסף ל'נוחות' ומצב להתאמה אישית).
מפגש, התרשמות
העיצוב, עיניכם הרואות, אינו שונה משמעותית מזה של סיאט אטקה, ורק פריטים מסוימים מכריזים על אופי שונה. לחישוקים עיצוב וצבע ייחודיים — עם חבילת הגימור 'פרו' (17,000 שקלים), הכוללת גם את מושבי הספורט — ומידתם של הצמיגים 245/45-19, אבל אפילו נתון זה אינו חריג היום ברמות גימור גבוהות בדגמים רגילים כאלה.
אותו מסר של כמעט־אותו־הדבר מוצא ביטוי גם בתוך הרכב, עם עיצוב הדומה כדי זהות לזה של אטקה הרגיל. ובכל זאת, מספר דברים ראויים לציון: החומרים, איכות ההרכבה והגימור משובחים; פקדי התפעול פועלים ברמה גבוהה; הצג גדול, רב־תכונות, נוח לשימוש ואיכותי, אבל מעברי התצוגה שבו איטיים; לוח המחוונים המוקרן מצוין, עם ארבע תצוגות לבחירה, אך דווקא זו מפעם היא הטובה ביותר; המושב הספורטיבי (חלק מ'פרו'), טוב, אוחז, עתיר כוונונים, משענת הראש היא חלק אינטגרלי ממנו אבל חלקו האחורי של הבסיס שוקע במקצת.
המרחב מאחור נאה, מרווחי הרגליים והראש טובים, המושב גדול, ריפוד העור ופתח המיזוג מוסיפים, משענות הראש מלפנים גורעות, בגלל שהן חוסמות את שדה הראייה קדימה. וכן, תא המטען ממש בסדר: יעיל, שימושי, עשוי היטב ויש לו פטנטים לעיגון.
מפגן ביצועים
הצליל הבוקע מהמנוע עם התנעה חביב, אבל משהו בתדר טוען למשהו שונה; השיוט בהמשך נינוח, אבל משהו בסל"ד (1800 ב־100 קמ"ש), מרמז שיש כאן יותר. לחיצה עמוקה על הדוושה, ולא קורה דבר; כלומר, בשתיים־שלוש עשיריות השנייה הראשונות.
ואז הרכב נורה לפנים כאילו אין מחר. היכולת שלו לצבור מהירות מופרכת נוגעת בתחום הלא־מוסרי, ועלולה להביא במהירות יתירה את הנהג לתחום המאוד־פלילי. במצב 'ספורט' זה משתפר יותר, עם תוספת ווקלית נחמדה, וב'קופרה' נוסף עוד משהו, שממש לא היה חסר (כולל נביחות מהמפלט). היכולת של הכלי הזה להאיץ גם בעלייה תלולה למחוזות האוטובאן, לעקוף כאילו כלום תחת עומס, היא מהסוג המפתה ההוא; המנוע המוגדש הזה מושך עד 6500 סל"ד, ומעבר. עוד נוסיף ששילוב ההילוכים חלק, פרט לאותה השהייה קלה (משהו כמו שאיפה קלה), העסק עובד באופן נמרץ ביותר, ותפעול ההילוכים מהפקדים מצוין. צריכת הדלק, כצפוי, אינה מהסוג החסכני: 7 ק"מ/ל' ביום המבחן, 8.3 ק"מ/ל' בממוצע.
הפגנת יכולת
כיול המתלים הבסיסי, כצפוי וכנדרש, הוא מהסוג הנוקשה. ככל שזה קשור בנוחות נסיעה, הדבר מורגש בעיר, אך כישורי השיכוך של הבולמים שומרים על רמת נוחות סבירה בעיר. מחוץ לעיר, מעבר ל'ספורט' ישמור אף הוא על רמת נוחות מספקת בהחלט. במצב 'קופרה' ממש לא נוח, בגלל בולמים שפעולתם מוגבלת.
בקיצור: נוחות הנסיעה, למרות הכיול הספורטיבי, מספקת בהחלט. היכולת הדינמית, למרות המבנה ההוא של רכב פנאי, לא רק מרשימה, אלא גם מהנה ממש. כלומר, זה ממש כיף לנהוג באוטו הזה גם בכבישים מתפתלים, מקורזלים או מסולסלים. זה כיף, כי מעבר לכישורי ההאצה של המנוע מפנייה לפנייה, הנכונות להיכנס אליה היא ברמת התמסרות, בתוך הפנייה זוויות הגלגול צנומות במצב 'ספורט', עוד יותר ב'קופרה', וביציאה ממנה אפשר להאיץ מוקדם ממה שסביר לעשות ברכב שהוא, בכל זאת, רכב פנאי מוגבה; וכן, גם גם ביחס לדגמי נוסעים עם יומרות דינמיות. כאן נציין כי השימוש ב'קופרה' בכביש מפותל שאינו סלול היטב זה לא זה.
זה כן זה בכביש משובח, או במקום סטרילי, כמו מסלול. ושם מפגין רכב הפנאי הזה כי יש לו עוד משהו, ועם ביטול בקרת השליטה, אפשר היה להביא את הרכב לפניות של 1g, ורק הצמיגים, שאיבדו אחיזה, הם שהפריעו לרכב להגיע ליותר.
לאותה יכולת משובחת, רצון לנהוג בהתאם, ואספקת מקדם כיף נכבד, אחראי במידה לא מעטה ההגה. המשקל שלו סביר במצב רגיל ויש לו קצת שטח מת, אבל ב'ספורט' המשקל מעולה והשטח המת אינו עמנו עוד. עם 2.1 סיבובים מנעילה לנעילה וכישורי הפניה מיידיים — ויחד עם ביצועי המנוע והתנהלות השלדה — פשוט כיף לנהוג ברכב הזה. כישורי הבלימה מצוינים כנדרש, נשיכה טובה בהתחלה, שתילה בהמשך ויכולת למנן היטב את העוצמה.
כישורי שטח
קופרה אטקה יודע לנסוע גם בשבילים. המתלים שלו כאמור קשיחים, הצמיגים מיועדים לכביש המתפתל ולא לשביל המאתגר. ובכל זאת: מצב 'שטח', מאפשר התקדמות נאותה גם כאשר הדרדרת גוברת, ובכלל נוחות הנסיעה סבירה ביותר, גם במהירות 20 קמ"ש, גם ב־40 קמ"ש, לא רק בשביל כבוש אלא גם כזה שבו אבנים מפוזרות או שתולות.
סיכום הדברים
קופרה אטקה הוא רכב טוב מאוד, רב כישורים ויש לו ערכים מוספים. הוא מעוצב באופן נאה, אך לא מסעיר או מקורי; עיצוב סביבת הנהג שבלוני, אבל האבזור עשיר, החומרים מכובדים והכל עשוי היטב; הביצועים לא רק מעולים, אלא גם מלהיבים; היכולת הדינמית לא רק מצוינת, אלא גם מהנה מאוד; ומעבר לכל אלה הוא מציע גם יכולת נאה בשבילים.
בעיה אחת הצמודה לו היא תג המחיר העומד על 250,000 שקלים, 267,000 שקלים עם חבילת 'פרו', ממש לא מעט כסף בכלל, עבור רכב פנאי קומפקטי בפרט. פרמיית מחיר כזאת (ובפועל בתוספת מחיר גבוהה בהרבה) מקובלת היום בדגמים דומים של מותגי יוקרה מבוססים.
מה שמביא אותנו לבעיה השנייה: קופרה הוא מותג יוקרה ששמו עדיין אינו מבוסס; זה הדגם הראשון שלו, ולטעמנו לא נעשה די כדי לבדל אותו חיצונית ומעמדית מהדגם עליו הוא מבוסס. עם זאת, ובהשוואה לדגמים אחרים עם נתונים דומים וכישורים קרובים, המחיר בהחלט סביר, במובנים מסוימים בהחלט טוב.
