למפגש הפסגה החשמלי שערכנו באירלנד הגיעה גם גרסה נושנה וקצת מוזרה של סקודה פבוריט שמכונה "אלטרה" (Favorit Eltra). מדובר בסוג של הסבה חשמלית לפבוריט, מכונית ההנעה הקדמית הראשונה של סקודה, שהוצגה ב-1987 ופותחה בעידן בו צ'כיה ניצבה עדיין מאחורי מסך הברזל; היא בוודאי אינה נראית מרשימה וכך גם הנתונים, עם 21 כ"ס, טווח של 60 ק"מ ושילוב מוזר של תיבה ידנית. רק מאות יחידות של גרסה זו יוצרו, ובכל זאת זו סקודה חשמלית ראשונה.
שינוי בייעוד
הסיטיגו כבר אינה מכונית צעירה. היא הוצגה ב-2011, חלק מגל מכוניות מיני חדשות וזולות שהסתער על אירופה עוד בעשור שקדם לכך. חלקן היו בעצם מכוניות דומות ששווקו תחת שמות מותג שונים, כך טויוטה אייגו/סיטרואן C1/פיג'ו 107 מ-2005 – כך גם אצל חברות קבוצת פולקסווגן, סיאט מי ופולקסווגן אפ!, שהיו כמעט זהות לסקודה סיטיגו.
ב-2019 קיבלה הננסית הוותיקה סוללה של 36.8 קוט"ש, מנוע חשמלי שמייצר 85 כ"ס – וכך נולדה הסיטיגו מחדש כמכונית החשמלית הראשונה של סקודה. או השנייה. כיום, מוצעת הסיטיגו רק עם הנעה כזו, תהליך אותו עברה גם סיאט מי.
זו לא הייתה הרפתקה חשמלית ראשונה לננסית של קבוצת פולקסווגן. עוד ב-2013 הוצגה פולקסווגן אפ! בגרסה חשמלית עם סוללת 18.7 קוט"ש לטווח של 160 ק"מ (תקן NEDC, המקל ביחס ל-WLTP הנוכחי); היום מדברים בסקודה על טווח של 260 ק"מ.
נפגשים
סיטיגו מוצעת כעת רק במרכב של חמש דלתות, הסוללות ממוקמות מתחת למושב האחורי וגם ב"מנהרת ההינע" שבמרכז, ואינן פוגעות בנפח הטעינה (251 ל'). כראוי לחשמלית, השבכה אטומה, וכיאה לגרסה מחודשת, נעשו שינויים נוספים בפריטי העיצוב: פגושים חדשים בצבע המרכב, פנסי הערפל ובתי המראות הוחלפו, בארבע פינות הרכב חישוקי "16 חדשים ונאים. מאחור, כמו בדגמים החדשים של היצרן, כיתוב Škoda גדול לרוחב הדלת מחליף את סמל היצרן.
בעוד העיצוב החיצוני עודכן כנדרש, זה בתא הנוסעים מתחיל להתיישן, ומה שנראה פעם פשוט וצעיר נראה היום מעט ספרטני. תפרים ירוקים לריפוד וקישוטים גרפיים במשטחי הפלסטיק שבסביבת הנהג נועדו להזכיר שמדובר במכונית חשמלית. אהבתי את התושבת העליונה לאייפון המסייע לצג המדיה המוגבל.
גם המחוונים עודכנו ואני משועשע ממה שנראה כמו מד סל"ד עם ציון ספרות המגיע ל-10 ומגרה את המחשבה. "האם זה 10,000 סל"ד? אחרי הכל המנוע יכול להגיע ל-11,000 סל"ד". אה, לא, זה מד השימוש באנרגיה.
מפתיעה בתנועה
אני מוצא שיש משהו מבורך בפשטות של הסיטיגו, כאשר אני נכנס אליה בערבו של יום במרכז העמוס להפתיע בעיירה קילקני – בחוץ חושך ואין לי זמן להתאקלם.
עם 85 פרשים חשמליים ומומנט מיידי של 21.6 קג"מ, הסיטיגו מפתיעה עם תגובה נמרצת ללחיצה על המצערת. היא גם יוצרת תחושה שהיא זריזה ממה שמצהיר נתון ההאצה ל-100 קמ"ש, העומד על 12.3 שניות – בוודאי ביחס למה שהכרנו בגרסת הבנזין, שהיה לה הספק של 75 כ"ס.
התחושה שהסיטיגו נמרצת במיוחד נובעת גם מהממדים הקטנים שלה, ובכלל יש משהו שעובד נכון בננסיות חשמליות. הסיטיגו משתלבת היטב בתנועה האורבנית הצפופה, חוצה כיכרות בהתלהבות, משתחלת בטבעיות בין אוטובוסים, מתמרנת היטב ברחובות הצרים.
אבל גם כאשר אנחנו יוצאים מהעיירה, לכבישים הבין-עירוניים הצרים והחשוכים שסביב לקילקני, היא אינה משדרת שהיא כמו דג מחוץ למים. עם זאת, כנראה שלא הייתי בוחר בה כמכונית למרחקים ארוכים – היא מוגבלת ל-130 קמ"ש ורעשי הרוח והכביש בולטים.
לאורך הדרך סיטיגו נאה באופן קליל ויציב, ומרכז הכובד הנמוך, בגלל מיקום הסוללות, תורם הרבה לכך. להגה משקל קל מדי, אבל המכונית מגיבה לפקודותיו היטב והבלמים סבירים מהמקובל ברכב חשמלי.
הסטה ימינה/שמאלה של הבורר משנה את עוצמת בלימת המנוע לטובת טעינה, ולזו שלוש דרגות. מצב B מביא לבלימת מנוע גדולה עוד יותר (רמה 4) אבל זו כבר אינה נעימה, ולטעמי רמה 2 משלבת פעולה נעימה ויעילות. בנוסף למצב הניהוג הרגיל ניתן לבחור במצבי 'חיסכון' ו'חיסכון פלוס', שמגבילים את ההספק והביצועים לטובת הארכת הטווח.
בדרך הופתעתי לגלות שלסיטיגו נוסף מערך תיקון סטייה מנתיב, לא דבר מקובל בדגם כה ותיק.
ראויה לעיון
הסיטיגו החשמלית מפתיעה לטובה. התחושה היא שהמכונית ממש ציפתה לחטיבת הכוח הזו – היא נעה איתה טוב יותר מאשר בגרסאות הקודמות שלה, מפגינה אופי נמרץ ומתנהלת בזריזות רבה.
בהנהלת סקודה ישראל בוחנים את האפשרות להביאה, כאשר הם מודעים לכך שבעיית מחיר הכשילה דגמים חשמליים עממיים בארץ. אם יצליחו לגבש מחיר של סופרמיני בסיסית, ייתכן שיהיה על מה לדבר.
