בשלב זה, בזמן המפגש במרכז אירלנד, היא מהווה, יחד עם סיטיגו החשמלית, את מלוא ההיצע המחושמל של המותג. אבל תוך זמן לא רב ניתן יהיה לרכוש את אניאק, רכב פנאי חשמלי נוסף ואוקטביה היברידית-נטענת.
הסופרב iV, שממתינה בין טיפות הגשם והרוח הקרירה בחנית טירת דורו, מאוד שונה ממה שמקובל לראות בארץ. סטיישן אדומה ברמת גימור 'ספורט ליין', הכוללת שפע תוספות חיצוניות כמו גוון שחור לחישוקים, לשבכה, לדיפיוזר, למסגרות השמשות. גימור זה מדגיש עוד יותר את האדום הלוהט של הרכב.
ההבדלים
החידוש החשוב אינו נראה מבחוץ: ל-iV כאמור חטיבת כוח היברידית-נטענת. זו משלבת מנוע 1.4 ליטר טורבו-בנזין המייצר 156 כ"ס, מנוע חשמלי עם 115 כ"ס, ליצירת הספק משולב של 218 כ"ס, וזה מוזרם דרך תיבה דו-מצמדית עם 6 הילוכים לגלגלים הקדמיים. מדובר במתכון דומה לזה שפגשנו עוד ב-2014-2015 בגולף ובפסאט GTE, ומגיע כעת לשפע דגמים בקבוצת פולקסווגן. לגרסה זו סוללה של 13 קוט"ש, והטווח החשמלי הוא 62 ק"מ (תקן WLTP). מיכל הדלק הצטמק ל-50 ליטר, אך טווח הנסיעה המשולב הוא יותר מ-930 ק"מ. המשקל, החל מ-1755, מציין עלייה של כ-250 ק"ג.
בסביבת הנהג מעט רמזים לכך שמדובר בגרסה שונה משמעותית. אלה כוללים תצוגות נוספות במחוונים המוקרנים, ולחצנים נוספים למצבי ניהוג: לחצן נפרד שדואג לתנועה היברידית או חשמלית ולחצן שמביא ישירות ל'ספורט'.
סביבת הנהג מזמינה כרגיל, ולמעט מחסור במתג עצמת שמע, לצג מסך המולטימדיה הנאה גם הנדסת אנוש טובה למדי. מה שקצת הפריע לי הוא שמעבר התצוגות בצג המולטימדיה ובמחוונים המוקרנים נמשך קצת יותר מדי זמן. המושבים מרופדים באלקנטרה והם נאים ונוחים.
המרחב הנרחב מאחור ללא שינוי ומרשים כתמיד. מיקום המערך החשמלי פגם בנפח חלל ההטענה – מ-680 ל-510 ליטרים בסטיישן, מ-625 ליטרים ל-485 ליטרים בסדאן. ועדיין הנפח אינו קטן, המבנה יעיל, ולא נרשמה בעיה בהעמסת מטען, כמו שהדגימה סופרב כזו שהסיעה אותנו לשדה התעופה.
תנועה ירוקה
הרבה זמן אין, ואני קובע את העיירה התיירותית קילקני כיעד במכשיר הניווט. כיאה למרכז אירלנד, הדרך מתפתלת בעיקולים מהירים בין שדות ירוקים, כבשים ונחלים.
הסוללה אינה מלאה, והמחוונים מדווחים על טווח חשמלי של 30 ק"מ. אני פותח בנסיעה חשמלית, ובעצת הצ'כים משתדל שלא לגרום להתנעת מנוע הבנזין, כי אז יידרש זמן-מה כדי שיתחמם. איך עושים זאת? משתדלים למשל לא להגזים עם חימום תא הנוסעים.
ביום הקודם, בגרסת 'לורן אנד קלמנט' מהודרת, אכן לא עשיתי זאת, ואז באמת נעתי למרחק רב במצב כזה, ועד שהמנוע הגיע לחום אידיאלי. מצד שני אז גם היה נעים יותר בתוך הרכב. אחרי 28 ק"מ נגמרות הרזרבות החשמליות, בהחלט סביר ביחס לקלפי הפתיחה.
סופרב iV מתגלה כמכונית זריזה למדי, ביחוד במצב 'ספורט'. היא אינה חורכת אספלט כמו שנתון האצה של 7.7 שניות ל-100 ק"מ עשוי לגרום לכם לחשוב, אבל היא מבצעת היטב. זו מכונית מנומסת שיודעת לשמור על קצב גבוה מבלי להתאמץ. כניסת מנוע הבנזין לפעולה אינה מורגשת במיוחד, וגם אם אינו חרישי הצליל אינו מפריע. רק בסל"ד גבוה, שאליו לא באמת צריך לטפס, הוא מעט רועש. מאידך, פעולת המנוע זורמת והתנהלות התיבה חלקה ונעימה.
סופרב iV גם מסתדרת היטב עם קצב התנועה בהנעה חשמלית בלבד, והיא יכולה לנוע ללא קושי ב-120 קמ"ש. כרגיל בגרסאות נטענות, צריכת הדלק קשורה רבות לחלק היחסי של הנסיעה בחשמל בלבד. בנהיגה לא ארוכה הצריכה הייתה 34 ק"מ/ל', ועם מנוע הבנזין בלבד הנתון עמד על 16.4 ק"מ/ל'. יום קודם נתון הצריכה עמד על 25 ק"מ/ל', כאשר החלק ההיברידי היה משמעותי יותר.
כיול המתלים בגרסת iV נוקשה מזה שהיה ב'לורין וקלמנט' שהייתה נוחה יותר; לשתיהן, אגב, חישוקי "19. גרסה זו מקפצת יותר על שיבושים קטנים, אבל תנודות המרכב שלה מרוסנות טוב יותר. בעיקולים האיריים היא משנה כיוון באופן נכון, וגם אם אינה ספורטיבית לתחושה, היכולת הדינמית ראויה, האחיזה טובה וההתנהגות צפויה. ההגה הקל מדי משתפר במצב 'ספורט', ואילו הבלמים, כמקובל בגרסאות היברידיות, חסרים חדות, עוצמת נשיכה ואינם נוסכי ביטחון.
נפרדים
לסופרב הנוכחית, כך נראה, יש קארמה טובה וזו מגיעה גם לגרסה הנטענת, שהייתה אמורה להגיע לארץ לקראת סוף השנה. ההקרבה בשימושיות זניחה, וההתנהלות השקטה במצב חשמלי בלבד מתאימה היטב לאווירה הרשמית שיוצרת הסופרב. לסיכומו של דבר, גרסה זו יכולה להיות עוד פרק בסיפור ההצלחה של הסופרב.
