קטגורית רכבי הפנאי הקטנים מעצימה את יתרון רכבי הפנאי, מכיוון שרכב פנאי בממדים חיצוניים הדומים לאלה של סופרמיני מאפשר למשפחה בת ארבע נפשות להתרווח בו בנוחות יחסית ולנוע עמו ביעילות רבה.
קראתם נכון. ממדים חיצוניים קטנים מהווים יתרון לרובנו המוחלט בערים הגדולות והצפופות. ממדים צנועים מאפשרים להשתחל בקלות למקומות חנייה קצרים, לרחובות צרים, וגם להסתדר היטב בשילוב הקשה של שניהם – מקומות חניה קצרים ברחובות צרים, אלה שהחנייה בהם מותרת בשני הצדדים.
זו כנראה אחת הסיבות לכך שכל היצרנים מתחמשים ברכבי פנאי בקטגוריה הצומחת.
זו גם הסיבה מן הסתם, שחברת כלמוביל, יבואנית יונדאי, משווקת כעת, בנוסף לגרסת הטורבו 1.6 ליטר, גם גרסה היברידית של יונדאי קונה. ואני בטוח כי בעתיד תביא גם את הגרסה החשמלית.
בשורת ההיברידי – חיסכון בדלק
מוזר להתחיל סקירה על אוטו דווקא בצריכת הדלק, אבל זה בדיוק מה שאעשה במקרה זה. יונדאי קונה היברידי צרך במהלך המבחן יותר מ-17 ק"מ/ל'. הדרך כללה, בין היתר, נסיעה עירונית צפופה ועלייה לירושלים דרך נס הרים. לא אסתיר מכם את העובדה שבעלייה לירושלים דוושת התאוצה פגעה לא פעם ברצפת הרכב.
לכן, התוצאה, בנסיעה בין-עירונית רגועה ואפילו בנסיעה עירונית לא עמוסה, אמורה להגיע בלי בעיות לכ-20 ק"מ לליטר. זוהי תוצאה מצוינת עבור רכב שמשקלו מתקרב לטונה וחצי, טובה בהרבה מזו של קונה עם מנוע הטורבו-בנזין 1.6 ליטר.
כפי שאתם יודעים, אין ארוחות חינם – אפילו אם מדובר בגרסה היברידית. ובכן, המחירון ממקם גבוה את קונה ברמת הגימור 'פרסטיג'' המאובזרת, בצמוד לתג מחיר של 143,000 שקלים – 9000 שקלים יותר מאותה רמת גימור בגרסת ה-1.6 ליטר טורבו.
בנוסף, גרסת הטורבו חזקה יותר מהגרסה ההיברידית. לראשונה יש 177 כ"ס ומשך ההאצה מ-0 ל-100 קמ"ש הוא 7.5 שניות בלבד; לשנייה הספק משולב של 141 כ"ס ומשך האצה של 11.2 שניות. זה לא אומר שההיברידי עגלה, הוא ממש לא. זה כן אומר, שמי שמחפש ביצועים, גרסת הטורבו היא זו המומלצת עבורו.
וכמה החיסכון? לא ניתן לאמוד את זה בדיוק, מכיוון שלכל אחד הרגלי נהיגה שונים. אולם, בהנחה שאדם עובר במכוניתו כ-15,000 ק"מ בשנה, בעיקר בתנועה עירונית, החיסכון יעמוד על כ-3000 שקלים לשנה. כלומר, החיסכון בצריכה יכסה את תוספת העלות עבור הגרסה ההיברידית.
מפגש מחודש
העיצוב של הקונה היה מאוד משכנע כשיצא לשווקים ב-2017 – והוא נותר כזה גם היום. אין ספק שהעיצוב של המכונית הזו מושך מבטים.
סביבת הנהג נותרה כשהייתה. הנדסת האנוש טובה, ולקונה מולטימדיה בשלה ונוחה לתפעול, שיודעת לכתוב ולקרוא עברית, להתממשק עם אנדרואיד אוטו או אפל קארפליי, לטפל היטב בתוכנות כמו וויז, פנגו ועוד. וכן, גם איכות ההרכבה נותרה טובה מאוד. עם זאת עיצוב סביבת הנהג משמים למדי, וככל שעוברות השנים מיום השקת הדגם, הפער בין עיצוב סביבת הנהג בקונה לבין זה שבחלק מהמתחרים המודרניים יותר – גדל.
האבזור היה ונותר מרשים לאוטו במחיר הזה. בין אם מדובר באבזור בטיחות מתקדם – כולל שמירה אקטיבית על נתיב, בלימה אוטונומית, התרעות על רכב בשטח מת ואובדן ערנות נהג – ובין אם מדובר באבזור נוחות, הכולל: כניסה והתנעה ללא מפתח, פקדי העברת הילוכים מאחורי ההגה, בקרת שיוט, מצלמה אחורית ועוד.
במבחן הנהיגה
לחיצה בעוצמה מלאה על דוושת התאוצה – מי שחווה את הבעיטה המתקבלת כתוצאה מכך בגרסת הטורבו, יגלה כי זו אינה מתקבלת בקונה ההיברידי. אך ההיברידי יוצא בהחלטיות מהמקום וצובר מהירות בקצב סביר. למיטב זיכרוני, נוחות הנסיעה טובה מזו שבגרסת הטורבו, אולם יש צורך במבחן השוואתי כדי ללמוד על ההבדלים בתחום זה.
התחושה שלי היא שבגרסה ההיברידית הבולמים הקדמיים רכים מאלה האחוריים, מה שגורם לנסיעה נוחה יותר. ובכל זאת, הנוחות בעיר היא לא יותר מבינונית, אבל היא משתפרת במהירות גבוהה יותר. עם זאת, הריכוך קצת מבלבל בנהיגה אגרסיבית יותר, מכיוון שהמתלים מאחור מרוסנים פחות מאלה הקדמיים. נהיגה כזו פחות הולמת את האופי של ההיברידי, ואם בנהיגה ספורטיבית חפצתם – לכו על הטורבו.
עם זאת, העלייה לירושלים דרך נס הרים, שכלל גם עקיפה אחת על הקטע המקווקו הראשון, הציגה יכולת מספקת.
בסיס להמלצה
האבזור וההופעה המרשימה של שתי הגרסאות של הקונה דומים – ההבדלים בין הגרסאות חדים וברורים.
אם לא השתכנעתם עדיין ללכת על היברידי, אם חיסכון בדלק וצמצום פליטת מזהמים לא עומדים בראש סדר העדיפויות שלכם – אולי אחריות מורחבת של חמש שנים על הרכב ושבע על המערכת ההיברידית עשויה לשכנע אתכם שזו הגרסה עבורכם.
