שינוי מגמה
דור שלישי ב־2017, ואקווינוקס השתנה. ממדיו קטנו משמעותית, והוא היה לרכב פנאי קומפקטי (C-SUV), עם בסיס גלגלים של 272.5 ס"מ, אורך של 465 ס"מ, תא מטען עם 846 ליטרים, משקל מופחת ב־180 ק"ג. במקום המנועים הנ"ל, התייצבו כאלה מוגדשים ומוקטנים: 1.5 ל' עם 170 כ"ס ו־2.0 ל' 252 כ"ס — וכן, גם דיזל (1.6 ל' 136 כ"ס). לתיבה האוטומטית 6 הילוכים או 9 בגרסה החזקה יותר, וההנעה קדמית או כפולה. העיצוב שונה לגמרי, בולבוסי פחות, דינמי יותר, וסביבת הנהג כמו במאליבו החדשה, עם אבזור עשיר, מערכות בידור/מידע חדשות וגם מערכות בטיחות אקטיביות. אקווינוקס עבר מתיחת פנים (02.2020) — העיצוב אגרסיבי יותר, נוספו מערכות בטיחות, לתיבה בגרסה החזקה 10 הילוכים; שיווק בישראל ב־2021.
מצב השוק
אקווינוקס מוצע בישראל רק בגרסת 1.5 ליטר 170 כ"ס, תיבת 6 הילוכים, הנעה קדמית — וב־3 רמות גימור: 'LS', 150,000 שקלים; 'LT+', 165,000 שקלים 'LTZ', 178,000 שקלים. למבחן לטווח ארוך קיבלנו את 'LTZ' המשווקת כאן מתחילת השנה.
במערכות הבטיחות: בלימת חירום אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, עמעום אוטומטי, ניטור שטחים מתים מהצד ומאחור, התרעת שכחת ילדים מאחור. באבזור 'LS', בין השאר, מולטימדיה וצג "7, מפתח חכם, מערכת לביטול רעשים, בלם חנייה חשמלי; ב־'LT+' גם תאורת קסנון, תפעול חשמלי למושב הנהג ולדלת האחורית, בקרת אקלים מפוצלת, צג "8; ב־'LTZ' גם חישוקי "19 (במקום "17), חלון גג פנורמי, ריפודי עור, זיכרונות למושב הנהג.
מפגש ראשון
המחירים, ראיתם, כמקובל בעדת דגמי הפנאי הקומפקטיים, אבל לאקווינוקס, בגלל מוצאו, יתרון מובנה: הוא גדול יותר. בהשוואה, בסיס הגלגלים ארוך בכ־5 ס"מ, אורכו ב־20 ס"מ לערך, נפח ההטענה גדול ב־75%-50% לערך.
לכל אלה ביטוי מיידי: מרווחי הברכיים והראש מאחור פשוט מצוינים, כולל הקטע עם גג השמש, לאירוח מרווח גם לגבוהי־קומה. המקום במרכז סביר בהחלט לנער מתבגר, ואם מערך המיזוג היה נכנס עמוק פחות, היה עדיף יותר. בסיס המושב הגדול מעניק תמיכה טובה לירכיים, המסעד ראוי אף הוא, ואילו דיפון הדלתות מרשים פחות.
תא המטען הגדול מאוד עשוי היטב, יש לו ווי עיגון ותלייה, תאורה וקל לקפל ממנו את המושבים, ליצירת חלל הטענה בקנה מידה מסחרי של 1800 ליטרים. הצמיג החלופי בגודל מוקטן.
לפי הסדר
בסביבת הנהג חומרים נאים למראה, חלקם טובים, אחרים נוקשים ואף חלולים לנקישה, רמת ההרכבה טובה (באו והלכו מספר זמזומים), והגימור בסדר גמור. הנדסת האנוש טובה, הראות ללוח המחוונים אינה מושלמת והמראות סבירות. תנוחת הנהיגה מצוינת והמושב בסדר, אך חסרה לנו הקשחה נכונה לגב. האבזור, פורט למעלה, עשיר, וברמת הגימור הזאת יוצר מופע מכובד, לא מעט בזכות ריפוד העור, וגג השמש מוסיף לא מעט.
מסע ראשון
הביצועים ממש בסדר, ואין בעיה לצבור מהירות גם במעלה הררי, או לעקוף תחת עומס. עם זאת, בעומס קיצוני חסר מעט מחץ בסל"ד גבוה. התיבה מגיבה לאט יחסית, ולמרות שניתן לשלב באופן ידני, כמקובל בתפוצות אמריקה, מבנה הבורר אינו מעודד זאת; השילוב נעשה באמצעות כפתור קטן בראשו, וזה לא נוח.
נוחות הנסיעה בעיר טובה על טלאים של אספלט, טובה פחות במפגש עם שברים או שפת אספלט חדה, והנוחות נפגמת. מחוץ לעיר הנוחות טובה למדי, וכך גם איכות הנסיעה; רמת הרעשים סבירה עד 120 קמ"ש, אבל מעל לכך כבר פחות.
היכולת הדינמית של רכב הפנאי הזה מספקת כל צורך שפוי (וגם קצת שהוא לא). הרכב, בעיקר, רך מדי לעומס דינמי כבד, אבל הנ"ל ממש מיותר. להגה "מהירות" סבירה, עם 2.66 סיבובים מנעילה לנעילה, אבל עניין זה מביא אותנו לבעיה הרצינית האחת שמצאנו בשלב זה: רדיוס סיבוב לא טוב (11.4 מ'; כמעט מטר יותר מהמקובל).
נוחות הנסיעה בשבילים בהחלט סבירה, גם באלה עם אבנים שתולות או הזרועים באבנים.
בינתיים
אלה היו רשמים ראשונים מרכב הפנאי של שברולט שהגיע אלינו למבחן ארוך טווח. רשמים נוספים יצטברו בהמשך ויועלו על־ידי חברי מערכת אחרים.
שברולט אקווינוקס 2020 – המונה מדבר
קבלה – 3237 ק"מ
נסועה בחודש – 1272 ק"מ
צריכת דלק – 126 ליטר
צריכה ממוצעת – 10.1 ק"מ/ל'
*פורסם ב-23.07.20 (נוסף וידאו)
